ליכין-חקל אושר לשנות ייעוד קרקע בשרון רק לתעשייה ואחסנה חקלאית

רצתה לבנות מתחם להיי-טק; הקרקע תחזור למינהל אם לא תקיים התנאי

ועדת המשנה של מינהל מקרקעי ישראל אישרה את העסקה לשינוי יעוד קרקעות יכין-חקל בסמוך לכלא תל מונד. משמעות הדבר היא, שאם מוסדות התכנון, יאשרו לבעלי החברה, סמי שמעון, את שינוי הייעוד, המינהל לא יתנגד.

עפ"י ההסכם החדש יותר ליכין-חקל להשתמש בקרקע למטרות תעשייה ואחסנה הקשורים בחקלאות בלבד, בניגוד לאישור קודם שהעניק המינהל לחברה להקים במקום מבנה המיועד להיי-טק.

המינהל מצדו מתחייב לחתום עם יכין-חקל על הסכם חכירה מהוון ל-49 שנים נוספות. יחד עם זאת, אם יתברר שיכין-חקל אינה פועלת במסגרת השימושים המותרים, יבוטל הסכם החכירה והקרקע תחזור לידי המינהל.

הקרקע הוחכרה ליכין-חקל ב-1971 מתוך כוונה להקים במקום בית אריזה. חוזה החכירה הסתיים ב-2003 ללא הבטחה להאריכו. במשך השנים, כך מתברר, עשתה יכין-חקל בקרקע שימושים חורגים, ללא אישור המינהל ומבלי לשלם על כך. בין השאר הקימה במקום מפעל לטרקטורים, בית מלאכה לייצור שלטים ועוד.

ב-2001 ביקשה יכין-חקל מהמינהל לאשר לה להקים מבנה היי-טק במסגרת עסקה של שינוי ייעוד וניצול. הנהלת המינהל החליטה לאשר את העסקה בתמורה ל-51%. באפריל 2001 עתרה החברה להגנת הטבע לבית המשפט לעניינים מינהלים נגד העסקה.

בית המשפט החליט לקבל את העתירה בטענה שההיתר חורג מתחום הסבירות ומהווה פעולה מינהלית לא ראויה. יכין-חקל ערערה לבית המשפט העליון, שדחה את העתירה.

ביולי 2003 התקיים דיון במינהל בו הוחלט שעל יכין-חקל לשלם דמי שימוש ולהסדיר את השימוש החורג או להפסיקו.

החברה להגנת הטבע שכרה את שירותיו של איש משרד החקלאות, שטען שאין מדובר בבית אריזה, אלא במחסן לוגיסטי. בעקבות חוות הדעת שהועברה למינהל ולמשרד החקלאות, המינהל חזר בו מהסכמתו להיתר.

יכין-חקל הגישה תביעות אישיות נגד בכירים במינהל בטענה שאלה מתנכלים לה, אך בית המשפט המחוזי החליט לדחות את התביעה. הדיון בבית המשפט העליון בנושא זה טרם התקיים.

החברה להגנת הטבע מסרה, שהיא תמשיך לפקוח עין ולא תאפשר בנייה שלא בהתאם לאישורים התכנונים.