ברוח המועצה הארצית: מתכננים את שכונת הבוכרים

60 סטודנטים לארכיטקטורה מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל הגישו החודש את עבודות התכנון שלהם במסגרת סטודיו מגורים שנה ב', בריכוזו של אדריכל יורם גינזבורג. הסטודנטים הציגו את עבודותיהם בפני נציגי מינהל קהילתי בוכרים ומנהל המינהל הקהילתי, יחזקאל רוזנבלום, אדריכלית יאירה אפרתי-ויזנטל מהחברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים, ואיציק שוויקי, מנהל סניף ירושלים של המועצה לשימור אתרים.

הסטודנטים התארחו במינהל קהילתי בוכרים ליום עיון, בו השתתף פרופ' ואדריכל דוד קאסוטו, העומד בראש המחלקה לארכיטקטורה של מכללת יהודה ושומרון, אשר ערך בעבר תב"ע לשימור שכונת הבוכרים. הפרויקט התמקד בתכנון 12 יחידות מגורים כחלק ממבנן בשכונת הבוכרים, הממוקם בין הרחובות עזרא, מוסיוף וישא ברכה, והעלה את נושא השימור והפיתוח בקונטקסט היסטורי-ארכיטקטוני קיים.

המפגש של הסטודנטים עם השכונה ופעיליה נעשה בהנחייתו של אדריכל משה שפירא, מתכנן המינהל הקהילתי בוכרים, ויצר דו-שיח עשיר ומעניין בין הצורך לשמר את אופייה וזהותה של שכונת הבוכרים לבין הרצון ליצר רובד ארכיטקטוני חדש המתייחס לרוח המקום.

הסטודנטים התוודו לערכים הארכיטקטוניים ולאוכלוסיה המתגוררת בשכונה במהלך סיורים ותדרוכים שקיבלו במקום. תהליך התכנון כלל בין השאר ניסיון לתרגם ולפרש מחדש את מרחב המגורים, הבנוי בקו אפס, את הבנייה סביב חלל חצר משותפת, טיפוסי יחידות דיור והאגרגציה שביניהם, הגדרה מחדש של היחסים שבין חלל ומסה בנויה ותכנון המרחב שבין רשות הרבים לרשות הפרט.

מגמת ההתרחבות העירונית האופקית והפרוור שהיתה דומיננטית במאה ה-20 מתהפכת, והופכת למגמת "התכנסות עירונית". מגמה זו מעלה מספר שאלות מהותיות שנזנחו כליל בעשורים האחרונים בירושלים:

" קריטריונים לציפוף מבנים ובניית תשתיות.

" הבנייה לגובה, מיקומה ומחירה.

" התייחסות למרקם היסטורי קיים כאמצעי להתפתחות דינאמית של האורגניזם העירוני, ולאו דווקא כאלמנט סטטי.

לאור ההחלטה האסטרטגית שהתקבלה החודש ע"י המועצה הארצית לתכנון ובנייה, החלטה שפסלה את תוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערבה וקריאה למימוש אלטרנטיבת ההתכנסות העירונית, התחדשותה וציפופה, ועל רקע הבנייה הבלתי חוקית בשכונת הבוכרים וחוסר הרגישות לשימור - הרי שעבודות הסטודנטים מציגות פתרונות אפשריים לדילמות התכנוניות של המאה ה-21.