"אצלי מרינה הרצליה לא היתה עוברת"

"מניסיוני רב השנים, בסקטור העסקי והציבורי וגם כחבר במועצות מנהלים, אני לא מכיר הרבה גופים שמתנהלים בצורה כה מכובדת כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה". כך אומר מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה, רם בלינקוב, בתום ישיבה בה התקבלו מספר החלטות מכריעות: אישור תוכנית המתאר לחופי חיפה ללא המרינה בראש כרמל וביטול התוכנית להקמת היישוב רמת ארבל.

"במועצה 33 חברים. לכל אחד מהם שניים עד שלושה ממלאי מקום, שלעיתים אף הם מגיעים לישיבות ומקבלים זכות דיבור גם אם אין להם זכות הצבעה באותה ישיבה. לפעמים אני מוצא את עצמי מנהל ישיבות שבהן משתתפים 50 איש ואפילו 60 איש, שלכל אחד מהם יש מה לומר ולכל אחד מהם יש גם טלפון סלולרי, בעזרתו הוא מתייעץ עם עוד אנשים. לצערי, טרם מצאנו את הדרך למסך את אולם הישיבות, אבל אנחנו עובדים על זה. למרות זאת, לדעתי, הישיבות מתנהלות בסדר מופתי, למרות שאנחנו די ליברלים במתן זכות דיבור".

גלובס: איך אתה מסביר את זה?

בלינקוב: "אני חושב שהמועצה היא אחד המקומות שאנשים רוכשים אליו כבוד, וגם החברים מכבדים אותה מאוד. אנשים מגיעים מוכנים לישיבות ומשתדלים להיות ענייניים, אך יש בישיבות גם לא מעט הומור".

- על מועצת מקרקעי ישראל, למשל, נמתחת הרבה ביקורת על כך שהדיונים אינם מקצועיים והחברים לא תמיד מבינים את החומר.

"אני לא מכיר את מועצת מקרקעי ישראל. אני יכול להבטיח שבמועצה הארצית יש הרבה אנשים רציניים שלוקחים את התפקיד באחריות רבה. אני חייב לומר שבתור מי שמכיר די הרבה חברות, אני מופתע לטובה".

בלינקוב, 52, החל את הקריירה שלו באגף התקציבים באוצר, הקים את 012 ולפני שהגיע למשרד הפנים היה מנכ"ל הוט. את התפקיד שלו כמנכ"ל משרד הפנים הוא מגדיר כ"שירות מילואים".

- איך היית מגדיר את הקו שמנחה את המועצה?

"המועצה נשענת בראש ובראשונה על מינהל התכנון, שהוא ציר מרכזי וחשוב. בנוסף היא מודעת לשלל הנושאים שבעבר העסיקו פחות את הציבור, כמו למשל איכות סביבה, שמירה על שטחים פתוחים, שמירה על אוויר נקי, שמירה על מים, שמירה על החופים, ביוב, ניקוז, תשתיות דרכים ועוד. אין ספק שהמודעות לנושאים אלה כיום הרבה יותר גבוהה מאשר בעבר. אני לא רוצה לומר שיש כאן רק השפעה של הארגונים הירוקים. אני מאמין שמדובר בהלך רוח שמאפיין את כלל הציבור. כך למשל, תוכנית המתאר של ירושלים, שאושרה להפקדה, נותנת ביטוי רב לנושאים של שמירה על הסביבה. הסיבה לכך היא שעל התוכנית הזו עבדו צוותי התכנון הרבה שנים, והכניסו לתוכה היבטים רבים הנוגעים לעתיד. העובדה שהתוכנית הופקדה בהתנגדות של חבר אחד בלבד אומרת הרבה".

- איך אתה מסביר את מה שקרה עם תוכנית ספדיה?

"תוכנית ספדיה היתה שנויה במחלוקת שנים רבות. הדיון בה התארך למשך שנים ורחשי הציבור נטו לשני הכיוונים, כאשר אין ספק שהמתנגדים היו רעשניים ואקטיביים הרבה יותר. מה שהכריע בסופו של דבר היתה בדיקה מקצועית של גורם חיצוני, אובייקטיבי, שהוכיחה שבשלב הנראה לעין אין מקום לאשר את התוכנית, וזאת בשל ריבוי עתודות קרקע בתוך העיר. בסופו של דבר התוכנית נדחתה ברוב של 23 נגד שלושה".

- להערכתך, מרינה הרצליה היתה עוברת היום?

"אצלי, באופן אישי, היא לא היתה עוברת. אני מדגיש, שאני אומר זאת מהזווית האישית לחלוטין. בעבר הייתי חבר במועדון הקייאקים במקום, וכואב לי מאוד לראות כיצד מרינה חיסלה קטע חוף כה משמעותי באזור המרכז".

- מה באשר לתוכנית געש על הים, שבוטלה על-ידי הוועדה המחוזית מרכז?

"יש לי הרגשה שבמקרה זה טרם נאמרה המילה האחרונה. אני לא רוצה להתבטא בעניין הזה, אבל שיהיה ברור שהקטע לפיו אנשים קובעים עובדות בשטח, בניגוד לתוכניות קיימות, אינו מקובל עלי בשום אופן. לצערי, גם הנוהג לפיו אנשים מבצעים עסקאות תוך כדי הבטחות שאין להן שחר ומנסים להבנות על כך, אופייני לא רק במקרה זה" (במקרה געש הקיבוץ מכר את הקרקע, שאושרה לבנייה למען בני הקיבוץ, לשיכון עובדים, שמכר אותה ליזמים פרטיים. ד.ט).

- מה יש לך לומר על תופעת השימוש החורג, לא רק בקרקע חקלאית אלא גם בקרקע עירונית, כפי שקורה, למשל, בתוכנית איקאה במעוין שורק, שאושרה גם ע"י ועדת הערר?

"אני לא רוצה להתייחס לאיקאה ולמעוין שורק, שכן הנושא הזה נמצא בדיון משפטי (המדינה ערערה על האישור, ד.ט). יחד עם זאת אני מוכן לומר, שכשהופכים שימוש חורג לדבר שבשגרה ולעניין פרמננטי, הוא ללא ספק שם ללעג את חוק התכנון והבנייה".

- ידוע, למשל, שתמכת בתוכנית רמת ארבל, למרות שהמדיניות המוצהרת של מינהל התכנון היא לא להקים יישובים חדשים. איך אתה מסביר זאת?

"תמכתי בתוכנית בלב חצוי. יחד עם זאת אני יכול להבין את אלה שהתנגדו לתוכנית מתוך אמונה שאין להקים יישובים חדשים, כשבמקום יש עתודות כה רבות. באופן אישי בחרתי לתמוך בתוכנית מאחר וחשבתי שיש כאן סיפור ציוני. יחד עם זאת, המועצה היא מקום דמוקרטי וזו כוחה של הדמוקרטיה".

- אתה חש שיש מי שמנסה להפעיל לחצים פוליטיים על המועצה?

"לא נתקלתי בהם באופן אישי, אך אין ספק שיש אנשים שעושים לובינג. המקום הבולט ביותר היה בתוכנית ספדיה".

- קרה שבג"ץ ביטל החלטות של המועצה הארצית, כפי שעשה לא פעם להחלטות מועצה מקרקעי ישראל?

"חלק משיטות העבודה שלנו נסמך על לקחים מתקלות ומאירועים משפטיים שהיו בעבר. לדעתי, כל גוף, ובוודאי גוף ציבורי, שלא יודע לבקר את עצמו ואת הדרוש תיקון ואינו מסוגל לשפר את עצמו, אינו גוף ראוי. מבחינה זו אני מרגיש שאנחנו לומדים מניסיון העבר, מנתחים אותו, ואולי בשל כך אנחנו כמעט ולא מגיעים לעימותים בבית המשפט".

- מה יש לך לומר על הביקורת המושמעת כנגד הליכי התכנון הממושכים?

"אין ספק שהתור לדיון בתוכניות הינו בלתי מתקבל על הדעת. כדי ליעל את ההליכים ביקשתי לפני מספר ישיבות ממינהל התכנון להציג בפני את רשימת התוכניות שממתינות למועצה, מתוך כוונה ברורה לשפר את השירות, ליעל תהליכים ולקצר לוחות זמנים. המינהל יציג את התוכניות בישיבה הבאה.

במקביל הקמנו מערכת בקרה על הוועדות המחוזיות באמצעות האינטרנט. מנהלי המחוזות, שהם גם יו"רי ועדות התכנון, יתבקשו לדווח באופן חודשי וברמה פרויקטלית. דיווח זה יוטל גם על מינהל התכנון, לרבות ועדות הערר הסמוכות למועצה הארצית. כל המערכת תעבוד בתפוקות, בקרה ועמידה בלוחות זמנים".

- בכמה אתה מקווה לקצר את זמני התכנון?

"בתוכנית שלנו כתוב שנקצר ב-20%, ואני מקווה שנעמוד בזה".

- מה עושים כנגד תופעת המאכערים בוועדות התכנון?

"אסרנו עליהם להסתובב בלשכות התכנון. זה לא סוד שיש ועדות שבמקרים רבים נאלצות לעמוד בלחצים גדולים של כל מיני גופים ואנשים שמנסים להשפיע. אני בתפקיד 10 חודשים, ואני יכול לומר שאני לא פוגש אנשים חיצוניים, להוציא מקרים יוצא דופן קיצוני".

- הודעתם ליו"רים של ועדות הערר המחוזיות שהם מסיימים את תפקידם בסוף דצמבר 2006, ולא בחרתם יו"ר חדשים. לא הגיע הזמן להזדרז, במיוחד על רקע העובדה שהוועדות האלה מוגדרות כהצלחה?

"בחרנו מועמדים, ואנחנו נמצאים בשלבים אחרונים של איוש".

- איך אתה מגדיר את יעדי המועצה?

"להבטיח לדורות הבאים מדינה עם תשתיות מודרניות מתקדמות, תוך שמירה על ערכי נוף, איכות סביבה ומורשת. זה הייעוד. אי אפשר להיות עסוק כל הזמן רק בבלימה של תוכניות. צריך להבטיח פיתוח, ואני חושב שאנחנו מוצאים את האיזון ביניהם".