שיגור תוך פחות מחצי דקה: 80 אלף טילים ישראליים כבר נמכרו

הסטארט-אפ הישראלי שמכווין מטוסי קרב אל מפעילי כטב"מים • הביקוש לטילי ספייק מתוצרת רפאל ממשיך לצמוח • הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה הזמנה היסטורית של פגזי 155 מ"מ • וגם: המדינות הנורדיות מאחדות כוחות בשל החשש מרוסיה • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת טילים מתקדמת ספייק LR2 מתוצרת רפאל / צילום: רפאל
מערכת טילים מתקדמת ספייק LR2 מתוצרת רפאל / צילום: רפאל

הדי הרחקת התעשיות הביטחוניות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי היוקרתית והפארסה בבתי המשפט בצרפת שככו, ונראה כי אלו לא השפיעו על הביקוש למוצרים הישראליים. בה בעת, גרמניה שברה את שיא המכירה המקומי, ארה"ב מאשרת מכירה פוטנציאלית גדולה לטייוואן והמדינות הנורדיות מאחדות כוחות בשל החשש מרוסיה. על כל אלו בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית. 

הנשק שמיוצר בקיבוץ יגור וכבר נמכר לעשר מדינות בעולם
טכנולוגיית יירוט הרחפנים הרוסית החדשה שקיימת גם בישראל
טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"

הסטארט־אפ הישראלי שמסוגל להכווין מטוס קרב אל מפעיל כטב"ם

התעשייה הביטחונית הישראלית כבר מזמן אינה כוללת רק את החברות הגדולות, אלא גם סטארט־אפים צעירים, רעבים ומועילים - כשלפחות חלקם מתאימים לשימוש דואלי. קרי, הן למגזר הביטחוני והן למגזר האזרחי. חברה צעירה שהמוצר שלה נמצא בשימוש ישראלי ובתהליך בחינה במדינות מסקרנות כמו אוקראינה, היא R2.

את החברה ייסד לפני 3.5 שנים ד"ר יפתח ריכטר, וזו מספקת מוצר המעניק Full Spectrum Defense. המשמעות היא שניתן לאתר גורם עוין על בסיס כל מוצר שלו שמשדר אות, בין אם מדובר בכטב"ם, טלפון סלולרי, שעון חכם או אוזניות. און פניג, מנכ"ל החברה, מסביר כי המערכת יודעת לאתר, לאכן ולזהות את כל הגופים במרחב: "כל מה שבממד הפיזי, נראה לעין. אבל מאחורי הקלעים יש מערכת טכנולוגית שאחראית על ההפעלה". 

הסנסור של R2 / צילום: R2 Wireless
 הסנסור של R2 / צילום: R2 Wireless

לכטב"ם לדוגמה, יש ערוץ שעשוי לשדר בין המפעיל לבין הכלי. ברגע שמתבצע אותו שידור, R2 יודעים לזהות את סוג השידור, מהו האובייקט - ומיקומו של המפעיל. למוצר יש שימושים אזרחיים אפשריים כמו הגנה על נמלי תעופה, אבל בעולם הצבאי הוא קריטי במיוחד בגין ריבוי האמצעים הבלתי מאוישים. במלחמת רוסיה־אוקראינה מופעלים כטב"מים באוויר, כשב"מים בים ורכבים בלתי מאוישים ביבשה. כמו כן, רק לאחרונה פגעו המורדים החות'ים באוניית הסוחר טוטור בעזרת כשב"מ ממולכד. ל־R2 יש את היכולת לאתר את מקור הסכנה, כשהסנסור של החברה יכול לשבת גם על אוניות.

פניג מציין כי ישנן סכנות משמעותיות נוספות שאיתן ניתן להתמודד עם R2, כמו "ספופינג" - מתן אות שגוי כדי לפגוע ביכולות ניווט ה-GPS. סוגיה שמוכרת לכל מי שנוסע בחודשים האחרונים באזור הצפון, ורואה כי הוא ממוקם ב"נמל התעופה רפיק חרירי בביירות". הסטארט־אפ הישראלי מסוגל לזהות גורם עוין שיבצע פעולה כזו. "התחום כולל בתוכו גם לוחמה אלקטרונית, ספופינג ופעולות נוספות שאנחנו יודעים לאתר ולזהות, כולל ג'אמינג", הוא מסכם. 

הביקוש לטילי ספייק ממשיך לצמוח

המלחמה באוקראינה הביאה לביקוש הולך וגובר לטילי נ"ט מסדרת ספייק של רפאל, כולל באמריקה הלטינית. כך מדווח באתר ZM. לפי הדיווח, כבר 45 צבאות ברחבי העולם משתמשים בטילי ספייק, כאשר אלו רכשו בסך הכל יותר מ־80 אלף טילים. בה בעת, בכיר ברפאל סיפר ל־ ZM כי ליטא החליטה לרכוש טילי ספייק LR. זהו דגם אחד מתוך סדרת הספייק כולה שניתנת לשיגור מכ־45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. 

לפי פרסומים זרים, לספייק LR ו- MR, למשל, יש את אותה עמדת שיגור, שכוללת את יחידת הפיקוד, הכוונת התרמית וחצובה. המערכת מתוכננת כך שניתן יהיה לשגר את הטיל תוך פחות מ־30 שניות. אחת האפשרויות של המערכת היא "שגר ושכח", שבה הלוחם משגר את הטיל למטרה, וזה עושה את דרכו באופן עצמאי למטרה. 

אחד ממקורות העניין החדשים של ספייק הוא ארגנטינה, שבוחנת הטמעה של משגרים כחלק מהליך מודרניזציה לטנקים מדגם TAM VCTP. זהו רק נדבך אחד מתוך התעניינות רחבה של בואנוס איירס במערכות ישראליות, כשתוכנית רחבה יותר כוללת אפשרות לרכישת מסוקים משומשים מארה"ב - וביצוע שדרוג משמעותי שלהם בישראל.

המכירה של אימקו לארה"ב

קבוצת אימקו הודיעה השבוע כי חברת הבת האמריקאית שלה ADTI זכתה בהזמנה בסך כ־9.5 מיליון דולר (כ־35 מיליון שקל) עבור ייצור ואספקת תתי־מערכות ורתמות לניהול חשמל. המערכות יסופקו במהלך 18 החודשים הקרובים.

ADTI, שבסיסה בבולטימור, מרילנד, משמשת כזרוע עסקית וייצורית בארה"ב של החטיבה הביטחונית בקבוצת אימקו. בה בעת, בישראל, אימקו היא ספקית ושותפה של מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון בפיתוח, ייצור ותמיכה ברכבים משוריינים מתקדמים כגון נגמ"שי הנמר, האיתן וטנק המרכבה.

העסקה ההיסטורית של הענקית הגרמנית

הענקית הביטחונית הגרמנית ריינמטאל קיבלה הזמנה היסטורית של פגזי 155 מ"מ בסך 8.5 מיליארד אירו (9.1 מיליארד דולר) מצבא גרמניה. לפי הערכות, חלק מאותה הזמנה של פגזים שנחשבים מבוקשים במיוחד יופנה לאוקראינה, לאחר שמחירם זינק מאז פרוץ המלחמה פי ארבעה.

סוגיה מעניינת בעסקה היא שלא רק אוקראינה תיהנה מפגזים על בסיס הרכישה שמבצעים הבונדסוור, אלא גם הולנד, אסטוניה ודנמרק. לפי החוזה, אספקת הפגזים אמנם תימשך שנים - אבל תחל כבר ב־2025. בד בבד, בריינמטאל פועלים להאיץ את יכולות הייצור שלהם ל־700 אלף פגזים בשנה - פי עשרה יותר מטרום ימי המלחמה באוקראינה. 

מכירת המל"טים המתאבדים הענקית של ארה"ב לטייוואן

בצל האיום הסיני הגובר, ארה"ב אישרה מכירה אפשרית של יותר מאלף חימושים משוטטים (מל"טים מתאבדים) זעירים לטייוואן. האספקה הצפויה כוללת את דגמי סוויצ'בלייד 300, ואלטיוס 600 M, שהוכיחו את עצמם במסגרת מלחמת רוסיה־אוקראינה. באתר TWZ מציינים כי המטרה היא היערכות של טייוואן עם כמה שיותר חימושים משוטטים זולים יחסית, לקראת עימות צבאי אפשרי מול סין. 

החימושים המשוטטים האמריקאים עשויים להיות מופנים, למשל, נגד נחתות סיניות - במטרה לפגוע בניסיונות פלישה של בייג'ינג. כיום, יחידות צבאיות טייוואניות כבר מתרגלות שימוש נרחב בטילי נ"ט מונחים, במסגרת תרחיש של הגנה על החוף. בסיכומו של דבר, החימושים המשוטטים עשויים להעניק ערך מוסף ליכולות ההגנתיות הנדרשות מול סין. 

הברית הנורדית מול רוסיה

מדינות אירופה מפנימות כי רוסיה מהווה איום על כל היבשת, ולכן מאחדות כוחות בשיתופי פעולה חריגים. נורבגיה, שבדיה ופינלנד הכריזו לאחרונה על הקמת "מסדרון" יבשתי צבאי בין שלושת המדינות, שמיועד להגביר את יעילות הובלת הכוחות והציוד בין שלושתן. "זו אבן דרך חשובה", הכריז ראש ממשלת נורבגיה יונס גאהר סטורה. 

המסדרון ממוקד בצפון שלוש המדינות, קרי באזור הארקטי - מה שעשוי להעיד כי נורבגיה, שבדיה ופינלנד חוששות מהאיום הרוסי מכיוון האוקיאנוס הארקטי. הפשרת הקרחונים במרחב מקלה את תנועת השיט שהולך ומתרבה מדי שנה, וכך גם האיום של רוסיה ששבעה רצון כי יותר ספינות ששטו מהמזרח הרחוק לכיוון אירופה בעבר דרך מרחב האוקיאנוס ההודי - עוברות אל החצר האחורית של פוטין. בעקבות כך, רוסיה משדרגת את נוכחותה הצבאית באזור, וזה עלול להפוך לאיום. 

בה בעת, נורבגיה החליטה בעצמה להסיט טייסת F-35 לבסיס חיל האוויר ברדופוס, במטרה שיוצבו במתקנים תת־קרקעיים ששוכנים בעומק ההרים. זהו מהלך חדש־ישן משום שבאוסלו החליטו על נקיטה בצעד שכזה כבר ב־1938, כשרוחות המלחמה באירופה החלו להתחזק. ההפסקה של אחסון מטוסי קרב בתוך ההרים התבצעה רק בשלהי המלחמה הקרה.