"אחרי ביטול תוכנית ספדיה, יזמים מבקשים עוד"

גלובס: מה עושה כיום העירייה לצורך ציפוף ועיבוי העיר?

פוסט: "יש לנו תוכנית מתאר מקומית חדשה, שטרם נדונה בוועדה המחוזית, והיא שקובעת לנו מדיניות. היום ישנה תופעה לא בריאה: יזמי תוכניות מבקשים יותר זכויות ויותר גובה, בטענה שתוכנית ספדיה בוטלה. אנו מנסים להיות קשובים ולבדוק בכל מקרה אם אכן יש צורך לצופף יותר באותו אזור, ואם צריך לבנות באזורים חדשים בתוך העיר.

"יש בעיר בעיה עקרונית, שביטול תוכנית מערב ירושלים חידד אותה, והיא הצורך ביחידות דיור לאוכלוסיה צעירה, אוכלוסיה ממעמד בינוני ואוכלוסיה יצרנית שעוזבות למודיעין או למעלה אדומים. אנו מנסים לקדם תוכניות מגורים בד בבד עם פיתוח המרחב הציבורי. למשל, בשכונת רוממה פתרנו חלק מהצורך של האוכלוסיה החרדית. היה שם אזור תעשייה מוזנח עם יזמויות נקודתיות לבניית מגורים, כשהיו אז 400% בנייה. עצרנו את התוכניות ועשינו תוכנית אב. קבענו את הכללים לבינוי, כשהיטלי ההשבחה ישמשו גם לפיתוח המרחב הציבורי.

"במרכז העיר יש הרבה בנייה למגורים שמבוקשת ע"י תושבי חוץ. זה מבורך, אך אין מענה לאוכלוסיה שאנו רוצים שתישאר בעיר, כאמור. זה אחד הדברים שאנו רוצים לעשות, ויש כמה תוכניות על הפרק".

- האם בין התוכניות תקדמו גם פינוי-בינוי?

"יש מהלך משותף עם משרד הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח ירושלים להתחדשות עירונית בגוננים. אנו רוצים לעשות זאת בשיתוף עם התושבים. זו שכונה גדולה והטרוגנית ועדיין לא ברור איך עושים זאת. אנו מגדירים התחדשות עירונית לא רק כפינוי-בינוי. ידוע שפינוי-בינוי הוא מאוד מסובך. בגוננים נציע יותר דרכי פעולה ותנאים שונים, כך שיפותח גם המרחב הציבורי וייקבעו תנאי סף. יש חשש של התושבים שיבואו יזמים שמטרתם רק להרוויח, ולא יתחשבו למשל בזקנים או באנשים שלא מתמצאים. בכל אופן, לשכונה יש פוטנציאל רב.

"אנו מקווים שבשנה הבאה נתחיל יחד עם המינהל בתוכנית להתחדשות עירונית בקרית יובל רבתי, כולל שכונת קרית מנחם. שני אזורים נוספים שמתוכננת בהם התחדשות עירונית הם שכונת נווה יעקב וארמון הנציב-תלפיות מזרח. תוכניות לפינוי-בינוי יש במתחם המקשר בכניסה לעיר, מתחם חירם ברוממה, מתחם של פרזות ברחוב דרך חברון ועוד שני מתחמים בגוננים.

"יש תוכניות נוספות שנבדקות כעת. לאור ביטול תוכנית מערב ירושלים נבדוק אפשרות לבינוי באזור שער דרום (מאזור שכונת תלפיות ודרומה). יש את מתחם רמת רחל, שם יש כמה מאות יחידות דיור, ומהצד השני את גבעת המטוס, ששם תוכנית לשכונה ענקית שמתגלגלת כבר 17 שנה. אני מקווה שחלקים מהתוכנית יופקדו בפועל בקרוב. בסמוך, ממול לגבעת המטוס, יש כמה מגרשים שמיועדים למלונאות, תעשייה ומשרדים ונרכשו באחרונה על-ידי יזמים. אנו נבחן אם אפשר לשנות חלק למגורים, כך שהתוכניות האלה יתנו מענה לזוגות צעירים, יצרניים ולמשפרי דיור".

- ולגבי התוכניות במגזר הערבי?

"אנו פועלים במגזר זה ומנסים לשמור על איזון. הבעיה שם היא שיש הרבה בנייה נקודתית ובנייה בלתי חוקית, וצריך להסדיר תוכניות. תוכנית המתאר החדשה לעיר קבעה כללים, ביניהם איפה לבנות. יש תוכנית של עמותת במקום, למשל לשכונת עיסאווייה, שבערך מכפילה את מספר יחידות הדיור שם. יש עדיין עבודה וחילוקי דעות לגבי מספר יחידות הדיור והאיזון בין אזורי בינוי חדשים לבין שיפור הצפיפות בגרעין הקיים. בג'בל מוכאבר נגבש תוכנית. יש שם הרבה בנייה נקודתית ובלתי חוקית, ואנו מעוניינים להכין ביחד עם התושבים תוכנית לציפוף ראוי במתחם שאין בו הרבה בנייה. בשכונות בצפון העיר עשינו תוכניות איחוד וחלוקה שלקחו 17 שנה. התהליך של איחוד וחלוקה, שכולל טבלאות איזון וכו', הוא בעייתי, ולכן בג'בל מוכאבר ננסה להוביל תוכנית בלי איחוד וחלוקה, אלא לאתר יזמים ולהכין תוכנית בהסכמה".