אחרי הדירות עם הנוף לים והפנטהאוזים בקומות הגבוהות של מגדלי תל אביב, הלהיט הבא בתחום הנדל"ן למגורים של עשירי ישראל הוא הבתים לשימור של תל אביב הקטנה. אתמול הסתיימה רכישת מתחם רובע נחלת בנימין, והיום נמכר גם בית שלוש, הבית היהודי הראשון מחוץ ליפו, שהוקם ב-1885. הבית, ברחוב שלוש 32 בשכונת נוה צדק, נמכר תמורת כ-16 מיליון דולר למריוס נכט, שהקים עם גיל שוויד את חברת צ'ק פוינט. את הבית מכר דניאל ורסנו, שקנה את הנכס ההיסטורי ב-2001 תמורת 4 מיליון דולר. במשך השנים, עלו שמות שונים שהתעניינו בבניין, והוזכרו רון לאודר ויוסי חכמי. דניאל ורסנו סירב לאשר או להכחיש את קיומו של המו"מ, ואמר כי העסקה טרם נחתמה.
ורסנו, ישראלי לשעבר, הוא וטרינר שעבר להתגורר בהולנד והקים שם רשת מלונות. הוא השקיע כספים רבים בשימור בית שלוש והיה מעורב גם בהקמת דירות יוקרה במגרש סמוך, שנרכש אף הוא מיורשי משפחת שלוש. נכט מחזיק בפורטפוליו נכסים סופר-יוקרתיים מרשים, שכולל חמישה דונם על קו המים ביישוב ארסוף, שאותם רכש בכ-20 מיליון דולר, פנטהאוז נוצץ בתל אביב ואת מרכז דיאדה להורים וילדים בפרויקט בית חנה בשדרות בן גוריון בתל אביב, שאותו מפעילה רעייתו של נכט.
נכט לא יהיה איש ההיי טק היחיד במתחם. במגרש קרוב מתגורר זאב ברגמן, מנכ"ל קומברס עד אפריל השנה, עם רעייתו השופטת המחוזית רות רונן. הם רכשו את דירתם במתחם ב-2001 מדניאל ורסנו, תמורת כ-2 מיליון דולר. הזוג רכש גם בניין סמוך, ברחוב אמזלג 20. לפני שבועיים סיים בנק לאומי מכרז מקוון למכירת המבנה ששימש את קולנוע עדן, הקולנוע הראשון של תל אביב הקטנה ושל ארץ ישראל בכלל שנמצא כמה מאות מטרים מבית שלוש, תמורת 7.7 מיליון דולר.
הבית נבנה על ידי רבי אהרן שלוש, בן למשפחה שהגיעה לארץ מאלג'יר ב-1840. לאחר נדודים בין כמה מקומות בארץ, השתקעה המשפחה ביפו, ובניה היו מנכבדי הקהילה ומעשיריה. בעיר התקיימה אז קהילה יהודית קטנה ומצומצמת. אהרן, בנו של אברהם, היה כבן 11 כשהגיע ליפו. הוא עסק בצורפות כסף וזהב ובחלפנות, פתח חנות שבה התקין מעבדה להתכת כסף וזהב, ועמד בקשרי מסחר עם חברות בריטיות. ביתו שימש מרכז לאנשי ציבור יהודים בעיר, ותלמוד תורה. יחד עם חיים אמזלג ויוסף ביי מויאל, עסק ברכישת קרקעות מחוץ לעיר, שעליהן הוקמו השכונות נוה צדק, נוה שלום, מחנה יהודה, מחנה יוסף ועוד.
בני משפחתו של שלוש עברו להתגורר בבית רק לאחר הקמת נוה צדק ב-1886, כשאנשי "חברת נוה צדק לבניין בתים יפו" רכשו משלוש שטח של כעשרה דונמים, והקימו בו את השכונה העברית הראשונה מחוץ ליפו - נוה צדק. אהרן שלוש הקל על הרוכשים: הוא הסכים לקבל את התמורה הכספית כעבור שנה מיום הקנייה, וכך ניתן היה לחלק את הסכום הכולל לסדרת תשלומים.
אהרן שלוש נפטר בשנת 1920, בגיל 91. בצוואתו ביקש מבניו לסדר "תעודת קניין" לאנשים שרכשו מידיו מגרשים, ולרושמם בספרי האחוזה, בלי לגבות מהם הוצאות נוספות. בניו נמנו עם מייסדי "אחוזת בית", פיתחו את תעשיית הבניין בתל אביב וביפו, עסקו ברכישת קרקעות ובפעילות ציבורית. לאחר פטירתו, נמסר הבית לעיריית תל אביב, שפתחה בו בית ספר מעורב, לבנים ובנות. לאחר סגירתו, החליטה משפחת שלוש כי היא מעוניינת שהבית ישמש אכסניה למטרות ציבור, אבל מגעיה עם העירייה לא עלו יפה.
בית אהרן שלוש כלל במקור רק שני חדרים. מאוחר יותר הוגדל שטחו, התווספו לו חדרים, חצר פנימית, גינה וחומה. לחצר הבית הועבר בית הכנסת שיסד שלוש ביפו, ושמשמש כיום את ישיבת "מקדש המלך". הקומה השנייה של הבית נבנתה בעשור הראשון של המאה העשרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
