פלונטר בגז הטבעי

א חד המחדלים הבולטים בתחום התחבורה והתשתיות בשנים האחרונות היה העיכוב הנמשך בסלילת כבישי הרוחב שאמורים להתחבר לכביש חוצה ישראל (כביש 6). כבישי הרוחב היו אמורים להזרים את התנועה לכביש 6 ממרכז הארץ. כתוצאה מהעיכוב בהקמתם, נאלצה המדינה לשלם בארבע השנים האחרונות פיצוי של כ-100 מיליון שקל למפעילת הכביש, חברת דרך ארץ, בגלל שהיקף הנסיעה היה נמוך מהתחזיות.

נראה כי הטעויות של המדינה צפויות לחזור על עצמן גם בפרויקט לאומי גדול נוסף - הקמת תשתית להולכה וחלוקה של הגז הטבעי במשק.

ברבעון הראשון של 2008 צפויה תחילת אספקת הגז הטבעי ממצרים לישראל, אך לפי המסתמן צרכנים ומפעלי תעשייה גדולים באזור המרכז והדרום לא יוכלו להשתמש בו, וזאת בשל העיכוב הנמשך בהקמת תשתית הולכת הגז הטבעי.

חברת הגז הממשלתית, נתיבי הגז הטבעי, צפויה להשלים עד תחילת 2008 את הקמת צנרת הגז המרכזית בדרום הארץ, בקטע שבין קרית גת לסדום (135 ק"מ), זאת לאחר שהקמת המקטע המרכזי של צנרת הגז אשדוד-רמלה-אשקלון (94 ק"מ) כבר הסתיימה בתחילת השנה.

ואולם, העיכובים בהקמת תשתית החלוקה צפויים למנוע מעשרות צרכנים ומפעלי תעשייה במרכז ובדרום לעשות בו שימוש בשנתיים הקרובות. על פי הערכות במשק האנרגיה, מפעלי תעשייה גדולים צפויים להפסד של מאות מיליוני שקלים בשל העובדה שייאלצו להשתמש בדלקים יקרים, כגון מזוט וסולר, במקום בגז טבעי.

חלוקת הגז הטבעי כוללת את קבלתו בלחץ גבוה ממערכת ההולכה הארצית (שמקימה נתיבי גז) ואספקתו לצרכנים קטנים ובינוניים (בתי מסחר, קניונים, מפעלי תעשייה) בלחץ נמוך. לעומת זאת, משרד התשתיות קבע כי צרכנים גדולים יותר יוכלו להתחבר ישירות למערכת ההולכה הארצית.

איך בכל זאת נוצר העיכוב בהקמת תשתית החלוקה לצרכנים, למרות שהיה ידוע שהגז ממצרים יגיע בשנת 2008?

לפני כחודשיים פסל בית המשפט המחוזי בירושלים את תוצאות מכרז חלוקת הגז הטבעי בדרום, שפרסמה רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות. בית המשפט קיבל את עתירת פזגז שביקשה לפסול את זכיית אמישראגז במכרז בטענה שלא עמדה בתנאי הסף.

החלטת בית המשפט, שמתח ביקורת על רשות הגז, גרמה לכך שכל המתמודדות במכרז נפסלו והמדינה נותרה למעשה מול שוקת שבורה. אמישראגז, המיוצגת על ידי עו"ד אהרון מיכאלי, ערערה באחרונה לבג"ץ, ועד ההכרעה בנושא לא נראה שתחול התקדמות בהקמת תשתית החלוקה בדרום.

מצב קטסטרופאלי

בהתאחדות התעשיינים מציינים, כי יש רשימה ארוכה של מפעלים גדולים באזור הדרום שתכננו לעשות שימוש בגז טבעי. בין השאר מדובר באינטל וסוגת בסמוך לקריית גת, מפעלי ים המלח, מפעל כיתן בדימונה, מפעל שניב באופקים, מפעלי פניציה ונגב קרמיקה באזור ירוחם, מכתשים אגן ועוד.

הבעיה בחלוקת הגז הטבעי, חמורה עוד יותר מאחר וחלק גדול מהמפעלים תוכננו להתחבר ישירות למערכת הולכת הגז הטבעי עוד במהלך 2008. ואולם, תוכנית המתאר המפורטת מרשת ההולכה הארצית למפעלים טרם הוכנה. משרד התשתיות פרסם בדצמבר 2006 מכרז לבחירת חברת התכנון ורק באחרונה נבחרה חברת ההנדסה האמריקאית PB כזוכה.

על פי ההערכות במשק האנרגיה, הכנת התכנון המפורט צפוי לקחת עוד שנה לפחות. המשמעות בשטח היא שהמפעלים הגדולים יצטרכו לחכות לפחות עוד שנה וחצי עד שנתיים עד שיוכלו לעשות שימוש בגז טבעי.

"המצב באמת קטסטרופאלי. כיום יש צנרת גז לאורך 100 ק"מ שצרכנים לא יכולים להתחבר אליה" אומר מנכ"ל נתיבי גז, אלוף (במיל') דן ורדי. לדבריו "הקמת המקטע הדרומי צפויה להיגמר עד ינואר 2008, כך שמפעלים יוכלו תיאורטית לצרוך גז החל מהמחצית השנייה של השנה. למעט מפעלי ים המלח שכבר נערכים בשנה האחרונה לקליטת הגז, אנו לא רואים עוד מפעלים שישתמשו בגז בשנה הקרובה".

לדברי ורדי, "רק אחרי אישור התמ"א המפורטת נוכל להתחיל בהליך לחיבור צרכנים למערכת ההולכה. אני לא רואה איך אפשר לקצר את ההליכים הסטטוטוריים. רוב הצרכנים יצטרכו לחכות עוד שנתיים, אלא אם כן יאשרו לנו לבצע את החלוקה. כרגע זה לא בראש סדר העדיפויות שלנו".

לפי הערכות, מפעלי תעשייה צפויים להפסיד חצי מיליון דולר בחודש כתוצאה מעיכוב השימוש בגז טבעי. בחישוב כולל מדובר בהפסד פוטנציאלי של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני הגז הגדולים באזור הדרום.

אחד המפעלים שממתינים לעשות שימוש בגז טבעי הוא מפעל שניב באופקים שבבעלות חברת סנו, משפחת ברנט, איש העסקים שלום לקס והציבור. שניב, יצרנית הנייר השנייה בגודלה בארץ, זקוקה לגז הטבעי על מנת להקטין את עלויות הייצור. בשנה שעברה גייסה החברה עשרות מיליוני שקלים, בין השאר לצורך הקמת תחנת כוח בשטח המפעל, אבל הפרויקט מתעכב בגלל שלא ברור מתי יגיע גז לאזור אופקים. "כבר שנתיים אנחנו מדברים עם משרד התשתיות על צינור גז לאופקים ושום דבר לא זז. החברה היא צרכן גדול של חשמל, והשימוש בגז עשוי להקטין את הוצאות האנרגיה ב-15%-30%. נתקלנו באטימות מצד משרדי הממשלה, ועד היום לא הצלחנו להבין למה הפרויקט תקוע. אם היינו מנהלים את העסק כמו הממשלה, כבר מזמן היינו פושטים את הרגל".

"יש כיום שני חסמים מרכזיים שמעכבים את השימוש בגז הטבעי באזור הדרום" אומר מנהל מחלקת כלכלה ותעשייה בהתאחדות התעשיינים, אורן הרמבם, "אין כיום תכנון מפורט של החיבורים למפעלים ואין תשתית חלוקה לכל המקטע הדרומי מאשדוד לאשקלון. יש כיום כ-100 צרכני חלוקה באזור הדרום, וכ-15-20 מפעלים גדולים (צרכני הולכה) שמחכים לעשות שימוש בגז טבעי" אמר.

מחישוב שערכה ההתאחדות עולה כי ההפסד שצפוי להיגרם לתעשייה בגין העיכוב בהגעת הגז הטבעי לדרום הארץ (אשדוד ודרומה) נאמד ב-150 מיליון שקל בחודש או למעלה ממיליארד שקל בשנה.

החישוב מתייחס לעיכוב באספקת הגז לצרכנים שיתחברו למערכת ההולכה בכמות של 0.7 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה, ולגבי צרכנים שיתחברו למערכת החלוקה בכמות של 0.57 מיליארד מ"ק גז לשנה.

ההערכה מבוססת על הפער שבין מחירי המזוט, הסולר והגפ"מ (גז בישול) המשמשים כיום את התעשייה, לבין מחירי הגז הטבעי. התחשיב אינו כולל עלויות חיצוניות (הפחתת זיהום אוויר) כתוצאה מהמשך השימוש בדלקים המזהמים, ולכן ריאלית ההפסד למשק הוא אף גבוה יותר.

יש הרבה חוסר וודאות

"מבחינתנו כתעשיינים נושא הגז לדרום פשוט לא קיים. צינור ההולכה המרכזי ברובו קיים, אבל אין תשתית חלוקה ולמעט מפעלים בודדים כדוגמת בתי הזיקוק אף אחד לא מקבל גז", אומר יו"ר ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל יהודה רשתות, משה כהן, "מי שייפגע מהמצב הם בעיקר המפעלים הקטנים והבינוניים. יש הרבה חוסר וודאות בנושא הגז. לצרכנים אין היום אפילו תאריך משוער להגעת הגז. במצב כזה אי אפשר לצפות מהם להתחיל לבצע הכנות לקליטת הגז".

גלובס: מה אתם מצפים שהמדינה תעשה?

כהן: "צריך ללכת על כל מכרזי החלוקה בבת אחת, או לחלופין לתת לנתיבי גז להקים את תשתית החלוקה כמו שדן ורדי הציע. שיקבלו החלטה לכאן או לכאן, ויעשו את זה מהר. צריך לטפל בנושא כאילו מדובר בשעת חירום כלכלית".

במשרד התשתיות אכן בחנו בחודשים האחרונים את האפשרות לתת לחברת נתיבי גז להקים את תשתית חלוקה של הגז הטבעי בדרום, זאת למרות שהרישיון של החברה, שהיא מונופול, מוגבל להולכת הגז בלבד. לאחר התלבטויות, הוחלט במשרד שהעדיפות היא להמשך ביצוע חלוקת הגז על ידי הסקטור הפרטי, וזאת למרות כשלון המכרז האחרון.

שר התשתיות בנימין בן אליעזר הנחה באחרונה להאיץ את הקמת תשתית החלוקה לאזור הדרום. במשרד התשתיות נערכים כיום לפרסום שני מכרזים במקביל לחלוקת הגז הטבעי - האחד במקטע הדרומי שבין קריית גת לסדום והשני במרכז הארץ.

המכרזים, בהיקף כספי של למעלה מ-60 מיליון דולר צפויים להתפרסם מיד אחרי החגים. במשרד התשתיות מעריכים כי הזוכים במכרזים ייקבעו כבר במהלך הרבעון הראשון של 2008 , כך שהקמת תשתית חלוקת הגז תחל לקראת סוף השנה.

הפסד גדול למשק

"אנחנו קיבלנו את פרויקט הולכת הגז הטבעי בפיגור בלוח הזמנים. יכול להיות שניתן היה להביא את הגז הטבעי לאזור הדרום מוקדם יותר אבל בסך הכל להערכתי מדובר על עיכוב של מספר חודשים בלבד" אומר מנכ"ל משרד התשתיות חזי קוגלר, שמוסיף "צריך לזכור שבינתיים יש מעט מאוד מפעלים שבאמת החלו להיערך לשימוש בגז טבעי, ועוד לא עשו את ההסבה לגז ורכשו את הציוד. ברור שהעיכוב בהגעת הגז הוא הפסד גדול למשק אבל בינתיים אנחנו לא רואים הרבה פניות שנעשו לנתיבי גז בבקשה להתחבר למערכת ההולכה" אומר קוגלר.

- מפעלי התעשייה מתלוננים כי צפויים הפסדים כבדים. איך אתם נערכים לקיצור לוחות הזמנים?

"הפקנו לקחים. הקמנו ועדת מכרזים חדשה ואנחנו נערכים לפרסום שני מכרזי חלוקה במקביל באזור הדרומי ובמרכז הארץ. עד סוף חודש אוקטובר נפרסם את המכרזים שייעשו בליווי של יועצים פיננסים ומשפטיים חיצוניים. אני מאמין שמה שקרה במכרז החלוקה הקודם לא יחזור על עצמו ושהזוכה במכרז ייבחר במהירות האפשרית כך שעוד בשנת 2008 תחל הקמת תשתית החלוקה. במקביל אנחנו עושים את המקסימום כדי לעזור לצרכנים גדולים שעומדים בקריטריונים להתחבר ישירות למערכת ההולכה המרכזית".

נראה כי בשבועיים האחרונים משהו בכל זאת מתחיל לזוז. כאמור, לאחר עיכוב של חודשים ארוכים בחר משרד התשתיות ב-PB להכנת התוכנית המפורטת לחיבור צרכנים גדולים למערכת הולכת הגז. במקביל נתיבי הגז ממשיכה בהיערכות לחיבור צרכנים ישירות למערכת ההולכה, והחלה ברכישת המתקנים להפחתת לחץ (PRMS) בהיקף כספי של כ-30 מיליון שקל. מתקני הפחתת הלחץ יוקמו בסמוך למפעלים שיתחברו ישירות למערכת הולכת הגז המרכזית.

במשק האנרגיה מעריכים כי הצרכנים הגדולים כדוגמת חברת החשמל, מפעלי ים המלח ומכתשים אגן עשויים לעשות שימוש בגז טבעי כבר במהלך 2008. מה יעשו שאר המפעלים הקטנים והבינוניים? הם כנראה יצטרכו לחכות לפחות עוד שנה. "

lior-b@globes.co.il