רוכשי דירות לביהמ"ש: בנק המזרחי השתמש בכספינו כדי לפרוע חוב קודם של הקבלן

38 רוכשי דירות בפרויקט "עדי" בבאר-שבע הגישו לבית המשפט המחוזי בעיר תביעה נגד בנק מזרחי-טפחות ונגד כונס הנכסים שמונה לפרויקט, בה הם טוענים שהבנק הפך אותם לבני ערובה שלו לצורך פירעון חובות קודמים של הקבלן, חברת אזולאי עמרם חברה לפיתוח ייזום והשקעות.

באמצעות עוה"ד ארנון גרפי ומשה הולצמן מבקשים רוכשי הדירות להורות לבנק להעניק להם את מלוא הזכויות על הדירות שרכשו, ולמנוע מכונס הנכסים למכור את דירותיהם. לטענתם, הם נפלו קורבן להסכם בלתי חוקי עם הקבלן בהוראתו ובעידודו של הבנק עצמו.

הרוכשים טוענים שבמהלך 2001 רכש הקבלן מעיריית באר-שבע מגרש להקמת פרויקט של 3 בניינים לכ-90 משפחות, והחל למכור את הדירות תוך כדי הקמת הפרויקט. באותו שלב הבנק לא הסכים להעניק לקבלן מימון לפרויקט, משום שהיה חייב לו כ-96 מיליון שקל.

עוד נטען, כי הבנק התריע בפני הקבלן שבהיעדר בטוחות נוספות ינקוט כלפיו בהליכים משפטיים ויחסל את פעילותו. לדברי הרוכשים, הקבלן הסכים לשעבד את הפרויקט לטובת הבנק, שהתנה זאת בהכנסת תנאי בהסכמי הרכישה, לפיו כל הכספים שישלמו רוכשי הדירות יופקדו בחשבון ששועבד לבנק. זאת, כדי להבטיח את פירעון החובות הקודמים של הקבלן לבנק ולא כדי לממן את הפרויקט, וכל זאת ללא ידיעת הרוכשים.

לדברי הרוכשים, הקבלן לא גילה זאת להם, אלא הציג בפניהם את הבנק כמלווה הפיננסי של הפרויקט, וזאת בשעה שהבנק בכלל לא הסכים להיות מלווה פיננסי, והפקדת הכספים נועדה לפרוע חובות אחרים של הקבלן.

בתביעה נטען, שהבנק היה מודע למצגי השווא, להטעיה, לתרמית ולמידע המהותי החסר שבהסכמי הרכישה בין הקבלן לרוכשים, אולם לא עשה דבר. עוד נטען כי הבנק אף הגדיל לעשות, כשהנחה את הקבלן לכלול בהסכמי הרכישה תנאים ששמרו על אינטרס הבנק בפירעון החובות האחרים, אבל לא כאלה שהיה בהן כדי לגלות לרוכשים את האמת לגבי יחסיו עם הקבלן, בכל הקשור לפרויקט ולייעודם האמיתי של כספי הרכישה.

הטעיה ותרמית

"אילו העז הבנק לטעון כבר בתחילה כי הפרויקט מהווה בטוחה והרוכשים מהווים בני ערובה לחובות אחרים של הקבלן, אשר מי ישורם, הרי שלא היתה נרכשת דירה אחת, ולא היה משולם שקל אחד במסגרת הפרויקט", נאמר בתביעה. "התובעים הינם אנשים ישרי דרך ותמימים, אך לא מתאבדים ומהמרים בקזינו של החיים, וקל וחומר שלא בקשר לנכס החשוב ביותר לאנשים במעמדם - דירת המגורים".

גם בשלב מאוחר יותר, טוענים הרוכשים, כשנחתם הסכם ליווי פיננסי בין הקבלן לבנק, הורה הבנק לקבלן להחתים אותם על מסמך "נגוע בהטעיה ותרמית", לפיו הפרויקט שועבד לבנק רק לצורך הבטחת האשראי שיינתן לצורך הקמת הפרויקט.

לימים, נקט הבנק בהליכי כינוס נכסים נגד הקבלן, וטען כי לא הפקיד את מלוא כספי הרכישה בחשבון הליווי, והפרויקט משמש כבטוחה לפירעון חובות אחרים של הקבלן. עו"ד גרפי טוען, כי הדברים נודעו לרוכשים רק בדיעבד, מבירורים שערכו לאחר מינוי הכונס, לאחר שרוב הפרויקט כבר נבנה ונגבו כספים מהרוכשים.

לדברי הרוכשים, לאחר מינויו ככונס, פנה אליהם עו"ד אלישע כהן ודרש שישלמו שוב את כספי הרכישה ששילמו לקבלן, ושלא הופקדו בחשבון הליווי, וזאת לצורך החרגת השעבוד של הבנק ביחס לדירותיהם. לכן, הם מבקשים להצהיר שאינם חייבים כספים לבנק או לכונס וכי לא ניתן לממש את המשכנתאות שלהם או לפנותם מהדירות שרכשו. טרם הוגש כתב הגנה. (ת.א. 1221/07).