אדריכלות: עסקים או הנאה?

קבוצות מבקרים הן מראה שכיח במטה של SC ג'ונסון בוויסקונסין. הסיבה לכך שהמבקרים עולים לרגל לקמפוס של יצרנית כלי הבית היא שהוא כולל שלושה בניינים של האדריכל המודרניסטי המהולל פרנק לויד רייט. המבנים הללו אינם משמשים רק לתצוגה. כמעט כל השטח שלהם נמצא בשימוש עובדי מחלקות הכספים, החשבונאות והמשפטים של החברה, שעדיין יושבים על הריהוט המקורי שעיצב רייט.

"מדהים לעבוד כאן", אומרת אחת העובדות, "אנשים מרגישים כאילו הם נכנסים לקתדרלה. זה מעורר השראה. גם לעובדים וגם למבקרים יש תגובה רגשית לבניינים כאלו". היא מודה שבניינים כאלו עלולים להיות יקרים יותר מאשר בנייני הקופסה הרגילים, אך במונחי האמירה שלהם על מותג החברה, ומה שהחברה אומרת לעובדים שלה, הם שווים כל אגורה.

מבני יוקרה מסייעים לקדם דימוי תאגידי - סוויס רה, למשל, הפכה לשם מוכר בבריטניה לאחר שהקימה את המגדל שלה בלונדון - אך יש להם גם יתרונות פחות מוחשיים לאנשים שעובדים בהם: סטטוס וגאווה מקצועית.

דייויד טומבק, מנהל הפיתוח הכלכלי של מכון "המורשת האנגלית", אומר: "חברות תמיד הקימו בניינים אייקוניים. אם את מתבונן על בנקים רבים, הם בנו אולמות בנקאות ענקיים, שהיתה להם אמירה של יציבות וקביעות".

קו הרקיע של לונדון זרוע בהצהרות תאגידיות כאלה - מבניין "גרקין" של סוויס רה עד לבניין האר-דקו של בית יוניליבר, ולבניין Mex של חברת של. בלייפציג, המפעל המרכזי של ב.מ.וו. עוצב על ידי האדריכלית הידועה זאהה חדיד.

גרנט ברוקר, מנהל בפוסטר אנד פרטנרס, אומר שהסיבה המשכנעת ביותר לשכן את העובדים שלך במקום עבודה מעוצב ויפה היא שבעולם המפותח, הבנייה עולה בדרך כלל מעט מאוד יחסית לעובדים. "העלות האמיתית היא העובדים והשמירה עליהם, לתת להם את הסביבה שהם מרגישים בה היטב. ארגונים בעלי בניינים נהדרים הם המובילים בשמירה על כוח אדם".

אדריכלות מרשימה יכולה לספק סביבה פנטסטית לעובדים, אומר פיטר סמית, סגן נשיא לנדל"ן של חברת הביטוח וויליס גרופ. הוא מציין שהעובדים גאים לעבוד ב"בניין פוסטר" של החברה. 32 שנים לאחר שנבנה, הבניין הזה עדיין מקום נהדר לעבוד בו ועדות חיה לאיכות העיצוב שלו. "מן המסעדה על הגג עד לתקרת האלומיניום המבריקה, הרבה מחשבה הושקעה בבניין הזה, וגם כעת ההרגשה היא שהוא חדש". החברה הזמינה זה עתה עיצוב של בניין פוסטר אולטרה-ירוק בשביל המטה שלה בלונדון.

ברוקר אומר שהאדריכלים נהנים כעת מביקוש גואה של חברות לשטחים חדשים שהן מאכלסות. "הגמישות, ההמשכיות והיתרונות הלא מוחשיים של עבודה בשטחים מעוררי השראה הופכים לחשובים יותר. מה הטעם לכנס בני אדם במרחבים גדולים אם הם אינם משרים עליך הנאה? הרי אנשים יכולים לעבוד בכל מקום", הוא אומר.

אחד הטרנדים הגדולים הוא הפיתוח השולי של המבנים התאגידיים החדשים. לכן, קומות הקרקע של בנייני המשרדים החדשים יכולות להכיל מרחבי פגישות, בתי קפה וחנויות שפתוחים לציבור.

מי שבונה בניין דרמטי חדש יכול, כמובן, לצייד אותו כהלכה לכל צרכיו. בניינים ישנים, בייחוד כאלו שיש עליהם צווי מניעת הריסה, יכולים להיות בעייתיים. פרנק לויד רייט, לדוגמה, אהב אולי גגות שטוחים, אך המאבק בדליפות גשם הוא מלחמת התשה בלתי פוסקת, שמחייבת את SC ג'ונסון להנדס מחדש היבטים של הבניינים. אחד משלושת המבנים של רייט, "המגדל", עומד נטוש מאז 1980 - לאחר שהתברר שאי אפשר להתאים אותו לתקנות כיבוי האש המודרניות מבלי להרוס את צורתו.

אחת הבעיות של בניינים ישנים היא שלעתים קרובות אין להם את המרחב התת-רצפתי שנחוץ לכל הכבלים של המשרד המודרני. לבניינים עתיקים מאוד גם אין את המרחבים הפתוחים שמועדפים על ידי העסקים בימינו. מסיבה זו, משתמשים בהם בעיקר עסקים קטנים או יחידות קטנות של חברות גדולות.