נייר מאוד ירוק

מה אומר לכם המושג "בנייה ירוקה"? מן הסתם אתם חושבים על בניין שהאנרגיה שהוא צורך מופקת ממקורות נקיים כמו השמש; שהמים שדייריו צורכים עוברים טיהור והשבה, שבכל דירה בו יש מיכלים לאיסוף אשפה רטובה שתהפוך לקומפוסט; שיש בבניין מתחם איסוף של חומרים למיחזור וכן הלאה, פונקציות שמשמשות לניהול חיים שאינם מזהמים את הסביבה ומאפשרים מינימום של פליטת גזי חממה.

אומנם בישראל המושג "בנייה ירוקה" כולל פרמטרים הרבה יותר בסיסיים, אבל הרי צריך להתחיל מאיפה שהוא. בסוף נובמבר הניחו ח"כ אופיר פינס ויוחנן פלסנר הצעת חוק שמחייבת בנייה ירוקה של מבנים ציבוריים ופרטיים, שאמורה להתבסס על תקן הבנייה הירוקה שנקבע על-ידי מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה. עוד קודם לכן, וכדי לקדם את התקן, הוכרזה תחרות ראשונה בארץ לבנייה ירוקה למבנים פרטיים על-ידי המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים. בתחרות זכה איתי פלג.

התחרות היתה תחרות קונספטואלית, כלומר למרבה הצער אף אחד לא מתכוון לקחת את התוכנית הזוכה וליישם אותה. המתמודדים (אדריכלים שונים שגילו עניין באתגר) קיבלו תיאור של מגרש בלי מיקום ספציפי, ונאמר להם רק שמדובר במגרש בארץ, כדי שיידעו באיזה אקלים פחות או יותר מדובר, וכן הם קיבלו את התב"ע, כלומר היה ידוע להם מהם אחוזי הבנייה שאושרו לבניין ומפרט שלם שהם נדרשו לעמוד בו. הדרישה היתה לתכנן שני בניינים מחוברים, שיהיו בנויים באופן ירוק.

"אחד העקרונות שהובילו אותנו היה שאדריכלות ירוקה לא חייבת להיות ייחודית ושונה, ולכן לא יקרה. לקחנו למעשה אלמנטים שכבר קיימים בבנייה הישראלית, פיתחנו אותם וסידרנו מחדש, כך שהם יתאימו לבנייה האקלימית-פאסיבית. אין כאן מהפיכות שדורשות השקעה, יש כאן שימוש בשפה קיימת", אומר פלג.

כשמדברים על אדריכלות ירוקה, מתכוונים לשתי רמות של תכנון: תכנון אקטיבי, שמתאים לחזון שמתואר בתחילת הכתבה וכולל מערכות אנרגיה נקייה, מיחזור זבל, מים ומערכות חיצוניות נוספות לבניין; ותכנון פאסיבי, שדואג לכך שהבניין ימקסם את תנאי השטח שעליו הוא נבנה כך שיאפשר שימוש מושכל בכיווני רוח ושמש. "בחרתי לפנות לתחום הפאסיבי בגלל שההשקעה כאן מבחינה כספית היא נמוכה. היה לי חשוב שהתכנון יהיה ישים, לא גימיק".

לדבריו, "השלב הראשון היה תכנון נכון של הבניין, והשלב השני היה ההעמדה שלו. אני מאוד רציתי לשים דגש על הנושא הקהילתי, כי אני מתייחס למושג 'ירוק' גם ככזה שלוקח את הקהילה בחשבון, ולכן רציתי להקצות מקום נכבד למשחקי ילדים, למשל". פלג עבד בשיתוף פעולה עם אדריכל הנוף נתן גולמן, כשהאלמנטים החיצוניים לבניין שולבו בגישה הירוקה בנושא של גינון יעיל במים, לדוגמה. בתכנון הבניינים עצמם הקפיד פלג על החשיפה שלהם לשמש, כך שגם בחורף יהיו בבניינים אזורים שחשופים לה. על גג המבנים ועל קירותיהם אמורה להישתל צמחייה ירוקה שאינה זקוקה להשקיה מרובה ואשר מיועדת לסייע בבידוד הבניין והצללתו.

תריסים על גבי קירות שלמים נועדו להצל את הבית בעת החום, ומצד שני ניתן לפתוח את התריסים ולאפשר את כניסת האור בעת הצורך. עוד הוא מיקם בתכנון ארובת רוח שעוברת בדירות בלי מנגנון מכאני.

ניתן כמובן להוסיף לבניין מערכות חשמל מבוססות אנרגיה סולארית או חלופית אחרת ומערכות מיחזור מים, "אבל העניין החשוב בתכנון הבניין הוא התכנון הפאסיבי, שלמעשה לא כרוך בתוספת השקעה", מדגיש פלג ומסכם: "החלום שלי הוא ליישם תוכנית כזאת. הייתי רוצה שאיזה קבלן יגיד לי 'בוא נעשה את זה'". "