שילמת דמי השתתפות? קזז אותם מהיטל הסלילה

פסק דין חדש קובע כי בהיעדר חוק עזר מפורש, חובה על העירייה להתחשב בתשלום דמי השתתפות בעת גביית היטל סלילה; סוגיות אחרות נותרו פתוחות

ב ית המשפט העליון סלל את הדרך להפחתת חיובים בהיטלי כביש ומדרכות, ופסק שאם יש התייחסות בחוק העזר העירוני ביחס לתשלום כפל, הרי שיחול ההסדר שנקבע בחוק העזר, אולם אם חוק העזר שותק בסוגיה זו - חובה על העירייה להתחשב בתשלום דמי ההשתתפות.

לכל רשות מקומית חוק עזר משלה למימון סלילת כבישים ומדרכות. עד שנות ה-80 שלטו בכיפה חוקי העזר, אשר קבעו חיוב בשיטה של "דמי ההשתתפות". על-פי שיטה זו חולקו עלויות הסלילה בפועל בין בעלי הנכסים הגובלים ברחוב בו בוצעה הסלילה - לעיתים לפי שטח המגרש, לעיתים לפי אורך החזית או שני אלה גם יחד.

עיוותים בשיטת דמי ההשתתפות גרמו לכך שבעשורים האחרונים עברו הרשויות המקומיות לשיטת ההיטל החד-פעמי, המחלקת את עלויות הסלילה בכל העיר בין כל בעלי הנכסים, וקובעת תעריף ממוצע למ"ר קרקע ובנייה.

אלא, שלצורך חישוב ההיטל נלקחות בחשבון מלוא עלויות ביצוע עבודות הסלילה, לרבות עבודות שמומנו בתשלום דמי השתתפות (ואין צורך לממנן שוב).

לפיכך, נשאלה השאלה מה יהא דינם של בעלי הנכסים אשר שילמו בעבר דמי השתתפות - האם ידרשו לשלם הפעם היטל חד-פעמי בעת סלילה של רחוב הגובל בנכס שבבעלותם? בתי המשפט נקטו בעמדה שתשלום דמי השתתפות בעבר אינו פוטר מהחובה לשלם היטלי סלילה בעקבות אירוע המפעיל חיוב בהיטל. חלק מהרשויות המקומיות כללו בחוקי העזר לסלילה הוראות מפורשות לעניין זה, יש בהן שפטרו באופן חלקי מהיטלי סלילה את מי ששילם דמי השתתפות בעבר, ויש שטרחו לנהוג באופן בלתי שוויוני - לטעמנו בלתי סביר ובלתי חוקי - כאשר חוק העזר שלהן מחייב את בעלי הנכסים פעם נוספת עבור עבודות סלילה, כאילו לא שולם דבר מעולם.

חלק ניכר מחוקי העזר שותקים בשאלה כיצד יש להתייחס לתשלום דמי השתתפות בעבר בעת שמתגבש חיוב חדש בהיטל סלילה, ופסק דין חדש קובע הלכה חשובה, שיש להפחית את ההיטל במקרה שכזה.

האדונים קוטלר מחדרה ערערו על השיטה בה נהגה בהם עיריית חדרה, אשר לא מצאה לנכון להפחית מההיטל סכומים ששולמו בעבר כדמי השתתפות. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בעניינם בבית המשפט העליון (עע"מ 3962/06) נפסק, שאם יש התייחסות בחוק העזר העירוני ביחס לתשלום כפל, הרי שיחול ההסדר שנקבע בחוק העזר, אולם אם חוק העזר שותק בסוגיה זו - חובה על העירייה להתחשב בתשלום דמי ההשתתפות.

מדובר בקביעה חשובה ביותר המשליכה במישרין על בעלי נכסים ברשויות מקומיות בהן היתה נהוגה שיטת דמי ההשתתפות. מדובר בעיקר על נכסים הגובלים בכבישים שנסללו לפני 1980.

אולם, בית המשפט העליון לא השלים את מלאכתו, שכן לא נקבע כיצד יש להתחשב בתשלום דמי ההשתתפות: האם בדרך של הפחתת שטחי קרקע או בנייה שהיו קיימים בעת תשלום דמי ההשתתפות, או שמא בדרך של קיזוז ערכם של דמי ההשתתפות ששולמו בעבר (ריאלי או צמוד?)

לאור עלייה מתמדת בתעריפי היטלי הסלילה הנובעת מהעדר פיקוח נאות של משרד הפנים, קיזוז שטחים (בתעריפי ההיטל העדכניים), עדיף לבעל נכס עשרות מונים על קיזוז דמי ההשתתפות.בית המשפט העליון גם לא נדרש לקבוע על מי הנטל להוכיח תשלום או העדר תשלום של דמי השתתפות בעבר. למרות שהמלאכה טרם הושלמה, פסק הדין עושה צעד גדול בשמירה על עקרון השוויון. "

הכותבים שותפים במשרד פלג, כהן, דויטש מוסקוביץ, המתמחה במיסוי מוניציפאלי.