"מגדלים צריכים להשתלב בסביבה"

הבחירה נעשתה בידי צוות שופטים מאנשי המגזין, ובתוכו גם עורך המגזין "דומוס" האיטלקי. עם זאת, ולמרות פרויקטים לא קטנים שתכנן משרדו, בהם הרחבת בתי המשפט בתל אביב, בתי חולים, מבני תרבות ומבנים אוניברסיטאיים, חשוב לו להמשיך לחזק גם את המחלקה שעוסקת במגזר הפרטי.

משרדו של רכטר, יעקב רכטר-אמנון רכטר אדריכלים, הוקם ב-1932 על-ידי סבו, זאב רכטר. ב-1950 הצטרף יעקב רכטר למשרד. באמצע שנות ה-80 הצטרף אמנון, בנו של יעקב, וב-1994 הפך שותף מלא. ב-2001 נפטר יעקב רכטר, ומאז מנהל אמנון את המשרד באופן עצמאי. במשרד עובדים כיום כ-20 אדריכלים.

גלובס: מה זה אומר מבחינתך 'אדריכל משפיע' בתחום הציבורי והמסחרי?

רכטר: "התואר 'האדריכל המשפיע' עשוי להיות מובן כמיוחס לאחד שיש לו קשרים. זו לא הכוונה. בעיני התואר הזה הוא אחריות גדולה. לכל ארכיטקט יש השפעה לא רק על סביבתו, אלא על אנשים שמשתמשים בבניינים שלו. אני אדריכל שמתעסק הרבה בבנייני ציבור, ואני מרגיש שאני משפיע על החיים של אנשים בהם. בבית חולים, כשאנשים באים לקבל טיפול או מגיעים במצב נפשי ירוד לבקר חולים - צריך לתכנן מבנה שיעטוף אותם, שיהיה להם קל בתוכו. בבית משפט, למשל, מדובר במקום שאנשים נמצאים בו בחרדה. לכן הבניין צריך להיות נוח, ולא מפחיד. זו אחריות גדולה.

"לאדריכלים יש השפעה גדולה גם על הפוליטיקה וגם על הזכויות של עובדים. לדוגמה, אדריכל שמחליט לקבל פרויקט מעבר לקו הירוק, הוא למעשה תומך בכיבוש. יש לו יד בהנצחת הכיבוש ובהפרעה למציאת פתרון בעתיד. אני אישית לא בונה מעבר לקו הירוק, וכבר סירבתי לפרויקטים שם. אני ציוני ואוהב את מדינת ישראל, אך כאדריכלים יש לנו אחריות.

"בנוגע לזכויות סוציאליות של עובדים, כשאתה הולך לאתר בנייה ורואה פועלים בתנאים לא אנושיים, עליך כאדריכל להשפיע. אני אישית בודק בכל אתר מה התנאים של הפועלים ופועל לשינוי - גם ברמה של ללכת ליזם ולומר לו שיתקן את הדברים, ואם לא אני משתמש בכוחי ופועל. זה יכול להיות ללכת למשטרה, או לראש העיר. כל דבר שניתן לעשות.

"תחום רביעי שבו אדריכל משפיע הוא איכות הסביבה. אני מאוד פעיל בנושא בנייה ירוקה. כך למשל, מתוכננת הרחבת בתי המשפט כפרויקט אקולוגי".

- האם יש הבדל בין תכנון של פרויקט פרטי לציבורי מבחינת היצירתיות והמעוף, אולי בשל מגבלות תקציב?

"עקרונית, מעצם היותו של פרויקט 'לטובת הציבור', המטרה הבסיסית היא קודם לייצר את המרחב הנכון, המאתגר, האינטימי והתומך בפעילות של האנשים שבאים למקום. לעומת זאת, כשאתה יושב עם יזם שמעוניין, למשל, לבנות מבנה משרדים ולהשכיר אותו, השיקולים שונים מהותית. הרבה פעמים כשאתה עושה בניין לציבור, תקציבו קצת יותר גדול כתוצאה מכך שהמערכת מעוניינת שהבניין יהיה בר-קיימא, וחושבת גם על התפעול והתחזוקה שלו לשנים רבות. יזם פרטי פחות חושב על אלמנטים כאלה. מבחינת היצירתיות, בכל פרויקט שמתכננים - מרהיט ועד בניין תיאטרון - מידת היצירתיות באה מהארכיטקט, ולא מהפרויקט. זה נכון לכל תקציב".

- עד כמה מתחשבים בבנייה ציבורית גם בבנייה הפרטית שבסביבה?

"זה בהחלט שיקול, וזה תלוי באיזה מיקום מדובר. יש שלוש אפשרויות להתמודד עם תוכנית של מבנה ציבור בתוך מרקם. האחת, כאשר המרקם עצמו הוא מאוד דל, שקט ובסיסי - ההחלטה צריכה לדעתי להיות שמבנה הציבור, מבנה משרדים או קניון וכד' יהיה הקונספט של עצמו. הוא ייצר קונספט, ולא ישתלב בקונספט. שנית, במקרה שיש בניינים רבים בסביבה שהם בעלי אופי, צריך לייצר מבנה שלחלוטין נטמע בסביבתו. למשל, בתוך מרקם כמו שכונה בירושלים. שם המרקם עצמו הומוגני, אך לבניינים יש אופי. אפשרות שלישית היא כאשר מדובר במרקם שאינו הומוגני, למשל במתחם בתל אביב בו שוכנים מוזיאון תל אביב, בתי המשפט, בית אריאלה וכו'. יש לייצר בניין שמבחינה אורבנית מייצר קשר טוב עם הסביבה אך עומד בפני עצמו, ויכול להרשות לעצמו להיות מה שהוא רוצה. הקשר יהיה באמצעות כיכרות, תנועת קהל נכונה וכד'".

- כמה אחוזים מהמשרד שלך מופנים כיום לפרויקטים ציבוריים, וכמה לפרטיים? האם קשה להתבסס על פרויקטים ציבוריים בגלל בעיות של זמן ותקציב?

"במשרד שלנו כ-70% מהפרויקטים הם ציבוריים. הייתי אומר שהתקופה של המיתון היתה מכה אדירה למשרד, ולכן החלטתי לא להתבסס רק על בנייה ציבורית והקמתי למטרה זו מחלקה מיוחדת במשרד שמטרתה פרויקטים מסחריים מיוחדים באיכות גבוהה, גם בחו"ל וגם בארץ. מחלקה שתיתן תפירה מיוחדת לכל פרויקט".

- עוד מימי אביך המנוח המשרד היה מוכר כמתמחה בבנייה ציבורית. זה מקשה עליך למצוא לקוחות בשוק הפרטי?

"כן, ואני מצטער על כך. לכן בין היתר הקמתי את המחלקה המיוחדת. היו פעמים בהן נפגשתי באירועים עם יזמים שסיפרו שהם עובדים על פרויקט כזה וכזה. שאלתי אותם מדוע לא פנו אלי, והם אמרו 'לא ידענו שאתם עושים מגורים יוקרתיים, קניונים ומשרדים''. קישרו את המשרד יותר לפרויקטים כמו מבנה הקאמרי. אני מנסה עכשיו ליידע את ציבור היזמים שאנו עושים גם פרויקטים כאלה, ורוצים לעשות יותר עבודות עם יזמים שמעורבים בפרויקטים ייחודיים ושונים, שלא נראים אותו דבר. זה דבר שמשמעותי לי מאוד, גם כי העולם עבר יותר לציבור היזמי, וגם בשל החשש לעתיד. לדעתי, דווקא ההתמחות בפרויקטים ציבוריים נותנת יתרון בתכנון פרויקטים פרטיים".

- בכמה מקרים טענו כלפיך, בעיקר אדריכלים, ש'זכית' לקבל פרויקטים בזכות אביך המנוח. למשל, בשיפוץ היכל התרבות ובהרחבת בתי המשפט בת"א.

"זו טענה שאני בז לה, כי אם המערכת לא היתה מכירה ביכולות שלי, לא הייתי מקבל זאת. אני אדריכל בעל יכולת מוכחת בזכות עצמי. זה שאני "בן של" לא הופך אותי למשהו רק בשל כך. הפרס שניתן לי במסגרת התחרות של "בניין ודיור" הוא ראייה לכך. הרבה פעמים אנשים אומרים זאת מתוך קנאה. אבל אני מעולם לא ביקשתי לקבל פרויקטים בגלל אבי. הפרויקט היחיד זה הרחבת בתי המשפט, שעליו התחלתי לעבוד יחד עם אבי במשך שנה. לאחר שהוא נפטר, המשכתי לעבוד על זה. למעשה, זו היתה המשכיות.

"דווקא בגלל שאני בנו של יעקב רכטר, הסתכלו עלי בחשדנות ובדקו בזכוכית מגדלת כל קו שעשיתי. יש נוהג מגונה שתמיד משווים לאבי. אני מאוהב במקצוע ומחוייב אליו ב-100%, ואני עושה הכי טוב שאני יכול. התחלתי לא מאפס, אלא ממינוס, דווקא בגלל שאני 'הבן של'".

- איך ייראו בתי המשפט לאחר ההרחבה? בזמנו נטען שאין מספיק שטח לתכנון הנדרש.

"יש מספיק שטח להרחבה. השטח מתאים מצוין. אנו בונים מבנה נמוך שממשיך את הבניין הנמוך הקיים, ובצד בונים מגדל דק וגבוה שמפריד בין פעילויות בית המשפט השלום ובית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ייכנס למגדל, וזה לא דחוס. הפרויקט ייצא למכרז יזמי במאי-יוני, ואנו מקווים להתחיל בבנייה לקראת סוף 2008".

- בראיון בעבר אמרת שלדעתך, המרקם האורבני נהרס כל הזמן בגלל ההתמקדות ביחיד במקום בקהילה. למשל, ביקרת את הפרויקטים ממילא ואנדרומדה. איך אפשר לבנות נכון?

"הביקורת לא נוגעת רק לפרויקטים יוקרתיים. יש היום כל כך הרבה כסף במגורים באותם מגדלים ופרויקטים סגורים. אנשים למעשה כבר לא רוצים לגור בתוך מרקם עירוני. הם רוצים בית בכפר שמריהו, אך באמצע העיר. זה יוצר מתחמים אוטיסטיים למתחם האורבני. אנדרומדה זה מתחם סגור ומסוגר ואף אחד לא יכול לעבור דרכו או להיכנס אליו. גם המגדלים זו דוגמה. הם יושבים על קרקע, אך כל החיים מהם ואיתם הם דרך חניה. יש לובי סגור עם שומר וחלל חצי ציבורי מבחוץ, שהוא מת לחלוטין. אין תנועה.

"לעומת זאת, ניתן לבנות מבני מגורים, אפילו גבוהים, שיושבים על פונקציות שונות. דוגמה מעניינת היא של מתחם לונדון מיניסטור בתל אביב, שכן תורם לעיר. מבנה המגורים כולל בתחתיתו אולמות תרבות ופונקציות נוספות, והוא מייצר אינטראקציה יפה וטובה עם הרחוב. זה מראה שאפשר לעשות מגדלים שמשתלבים בסביבה שלהם. זה הדבר הכי חשוב כיום. זה חלק מהפעילות שנועדה להחזיר את החיים למרכזי הערים, שמתנוונים בגלל התפתחות הקניונים ומגדלי היוקרה". "

orit-b@globes.co.il