"מדינת פקידיסטן"

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, מודה שהקפאת הסניף השני של איקאה בראשון לציון עושה לה טוב. ובכל זאת, פיירברג וראש עיריית ראשון לציון, מאיר ניצן, החליטו לדבר בקול אחד בכל הקשור לפרשה. בראיון ל"גלובס", שנערך מתוך משרדי איקאה בנתניה - צעד מאוד לא שיגרתי לראשי ערים שאוהבים את כוחם ואת לשכתם - יוצאים השניים נגד מה שהם מכנים "צביעות של ועדות התכנון".

גלובס: האם פסיקת בית המשפט, הן נגד השימוש החורג והן נגד הזכייה עצמה במכרז, סגרה את הדלת בפני איקאה?

ניצן: "סוף הפסוק יבוא כשנקבע מזוזה בראשון לציון, נפתח את השערים והקהל יזרום פנימה. זה יהיה עוד השנה".

- יש משהו שאנחנו לא יודעים?

ניצן: "זה יקרה גם באמצעות שינוי התוכניות (תב"ע) בוועדה המחוזית, גם דרך בתי המשפט ובכל דרך אפשרית חוקית. יש צדק ויש צורך וזה חשוב לתושבים. כש-88% מהתושבים רוצים באיקאה, אין שום סיבה שבעולם שאיזשהו פקיד ממדינת פקידיסטאן יקבע לנו איך להתנהג. מדינת ישראל מיוצגת על ידי פקידים, שאין להם תבונה אלמנטרית לגבי צרכי הציבור. כל מה שנעשה סביב איקאה בראשל"צ זה פרי אינטרסים כלכליים זרים לעיר, זרים למחוז וזרים למדינת ישראל. יש מאחורי זה כנראה כוח כלכלי שקנה הרבה מאוד דברים, כולל שידורי טלוויזיה".

- יש לך שמות או עובדות מבוססות?

ניצן: "אני חושב שלו היו חוקרים עד הסוף היו מגיעים להרבה דברים לא כל כך ישרים. מחפשים את הדברים הלא ישרים אצלנו? שישכחו מזה. מי שנאבק הוא לא הסוחרים שעתרו. זה מישהו אחר, סמוי, שיש לו עסקים גדולים מאוד, שרואה שאיקאה וכל המרכז שקם במעוין שורק יפגע באינטרסים הכלכליים שלו, שהוקמו לא חוקית באזורים חקלאיים מחוץ לראשון לציון".

- ואולי אתם מעט נסחפתם ברצון להביא את הרשת לעיר. האם הישיבה עם נציגי איקאה, ארבעה חודשים לפני שבכלל פורסם המכרז, וקבלת מסמך דרישות ממנה הוא מעשה לגיטימי, או הפליה כמו שטען בית המשפט?

ניצן: "זה פשוט מגוחך ומצחיק. אנו ערערנו על פסק הדין והצדק יצא לאור. עצם קיום המסמך מוכיח עד כמה זה נקי. מה, אני עבדתי מתחת לשולחן? איך אפשר להאמין שפה נעשה דבר לא חוקי? מישהו ישקיע 150 מיליון דולר בעסק ולא יתעניין מה יהיה המיסוי שלו, מה האפשרות לפתח וכו'? כל עוד ידיי נקיות וכיסי ריקים אנשים יכולים לדבר מה שרוצים. אני דואג לעירי ואני אמשוך את איקאה".

- השאלה האם כל יזם היה מקבל את אותם תנאים.

ניצן: "בוודאי, בוודאי. בשביל מה ג;ית גלוב באה עכשיו? כואב לי על חוסר תבונה מסחרית - כלכלית. כך מבריחים מהארץ הזו משקיעים. מה, המידות לא טהורות? המסמך מהישיבה עם נציגי איקאה פורסם לכולם".

- בית המשפט ביקש מאיקאה להציג אותו והיא סירבה.

ניצן: "לא. היו צריכים לבקש את המסמך ממני ואני לא יכולתי, משום שבדיוק אז זה היה תחת ביקורת של מבקר המדינה והיה אסור לי להוציא אותו בשעה שהוא מבקר. בהמשך, כשדרשו נתתי את המסמך".

"יש דינאמיקה בחיים"

בית המשפט המחוזי בתל אביב לא אהב בלשון המעטה את דרך ההתנהלות של איקאה ועיריית ראשון לציון. החוק אמנם נתן בידי הרשות המקומית את הזכות להתיר לבעלי קרקע לבצע "שימוש חורג", אבל הפיכת 100 דונם של תעשייה ל-100 דונם של מסחר, בשם אותו חריג, היתה נראית לשופטת מעל ומעבר.

- האם זה לגיטימי להקים מרכז מסחרי כה גדול בהליך של שימוש חורג?

ניצן: "אני לא רואה בזה שום פגם. גם עצם הקביעה וההגדרה של "תעשייה" היא בעייתית. לא קיימת היום תעשייה. זה לא התעשייה הסובייטית של פעם, שהולכים עם הפטיש על הכתף אלפי פועלים".

פיירברג: "זה שיש חוק וצריך לכבדו - אנחנו לא מחדשים בזה דבר. הבעיה היא, לצערי, שהיום המכשולים שמציבים בפני יזמים הם כאלו שמקשים מאוד על פיתוח במדינה והביאו הרבה יזמים להשקיע מחוץ לגבולות ישראל. יש הקצנה בדרך שאנו במדינה מנסים לעבור ממצב של אנרכיה למצב קיצוני אחר. אם לפני 20 שנה מישהו הכין תב"ע וקבע שבמקום הזה יהיו איקס יח"ד וכך וכך שטחים חומים בהתאם ושטחים ירוקים - ודייק וכתב שבשטח החום יהיה גן ילדים - עם השנים יש דינאמיקה ותמהיל האוכלוסייה משתנה. היום למשל, יש במקום אוכלוסיה חרדית ובמקום גן אני רוצה להקים בית כנסת, אז כדי לשנות יעוד ממבנה ציבורי אחד לאחר צריך לעבור הליך תב"עי ולעבור ויה-דלורוזה.

"יש יותר מקורטוב של צביעות בעניין של תעשיה ומסחר. בעבר דיברו על אזורי תעשייה, היום קוראים לזה אזורי תעסוקה. יש דינאמיקה בחיים, ובדינאמיקה הזו - בעידן המודרני חלק גדול ממה שהיה אזורי תעשיה כמו בהרצליה, נתניה או בראשון הם עכשיו אזורי תעסוקה לכל דבר. באזורי תעסוקה יש מדיניות שונה היום: אנחנו רוצים לנצל עד למקסימום את המשאב הכל כך מצומצם של הקרקעות. אם אנו מנצלים את מפעלי התעסוקה או התעשייה ביום, אנו רוצים ליצור בלילה מקומות בילוי במקום הזה, כי אנו רוצים לא להפריע את מנוחת השכנים באזורים צפופים, ואז יש עניין של שימושים חורגים. כך אנו מנצלים את המשאב המצומצם של קרקעות, הציבור מקבל שירות וזה לא פוגע באיכות החיים באזורי מגורים. הכל שימושים חורגים".

- איקאה בנתניה מתקיימת גם היא בזכות אותו סעיף בעייתי?

פיירברג: "אנו כבר עברנו את כל ההליך. זה היה בתחילה שימוש חורג. אני רוצה לציין דבר שהוא בבחינת צביעות: מוסדות התכנון והציבור הישראלי התעלמו עד לאחרונה מהעדר מדיניות, מה שיצר איפה ואיפה. אזור התעשייה הצפוני של נתניה נמצא היום בכל מקום חוץ מנתניה - הוא נמצא במשולש געש, יקום ושפיים - שהכל שם היה בחריגות בנייה - זה הרבה מעבר לשימוש חורג. כל היישובים כאן מוצפים במסעדות, בחנויות, במסחר, ובתחרות עם העיר. לא משלמים למכבי אש, לא משלמים מסים, השכירות נמוכה והתחרות פרועה. בזה מדינת ישראל צריכה להילחם. במה היא נלחמת? בערים שצריכות לכלכל עשרות אלפי תושבים, קולטות עלייה ומתמודדות עם השכבות החלשות באוכלוסייה?"

- ואיקאה עד כדי כך מחוללת שינוי?

פיירברג: "איקאה היא נס לנתניה. מול איקאה יש חנות רהיטים גדולה שפתחה את שעריה זמן קצר לפני שנפתחה איקאה. הם שאלו אותי 'מה את עושה, מביאה לנו כזו תחרות?' אמרתי להם שכמו שכל מוכרי הנעליים התפרנסו יפה בנווה שאנן, כך איקאה רק תביא להם ברכה. היום הם אומרים שצדקתי. מאז כניסת איקאה לנתניה 21 חנויות רהיטים חדשות נפתחו במתחם".

- את מצדיקה את עיריית ראשל"צ?

פיירברג: "אני נמצאת כאן למרות שאני באיזשהו מובן בקונפליקט. אני כראש עיריית נתניה הייתי רוצה שאיקאה תהיה רק בנתניה. אבל אני מסתכלת כאזרחית במדינה וחושבת שצריך לעודד יוזמות כאלה, לעודד משקיעים מהסוג הזה. לו הייתי ראש עיריית ראשון לציון הייתי נוהגת בדיוק באותה צורה כפי שניצן נהג".

"צריך תבונה"

כאמור, פיירברג לא מתווכחת על זכותה של הוועדה המחוזית לעשות סדר בבלגן, ולהחליט כמה מסחר וכמה תעשייה יהיו בכל אזור. אבל לדעתה, צריך קודם לנסות להתמודד עם המסחר החורג שקיים במועצות האזוריות, ולא להתחיל דווקא בראשון לציון או בנתניה.

לדבריה, "מה שיותר הפריע לי בפסק הדין בנושא איקאה הוא שלא היה כאן מקרה שהובטח ליזם משהו חריג ולא סביר, או משהו לא חוקי וללא שקיפות. כשהמציעים ניגשו למכרז לקרקע שמיועדת לתעשייה הם ידעו היטב שהם יכולים בסופו של יום לעשות או שימוש חורג או לעשות תב"ע שונה למסחר. גם הזוכה במקום השני, גזית גלוב, ידעה יפה מאוד שהם הולכים לבקש מסחר. מעבר לכך, הקרקע היא של מינהל מקרקעי ישראל, והוא זה שפרסם את המכרז. מה רוצים מעיריית ראשון? אם העירייה הוציאה את המכרז אז אולי היה בסדר שידרשו ממנה לא להיפגש עם נציגי איקאה וכד'".

ניצן: "אני ביקשתי לשנות ייעוד בחלק ממעוין שורק למסחר, בילוי, תעשיה ותעסוקה. אם קיימים מפעלים שעובדים בבוקר ואחרי הצהריים פועל במקום מסחר, מנצלים את מקומות החניה והמקום נשאר חי".

- יש דרך חוקית לעשות זאת - באמצעות שינוי תב"ע.

ניצן: "לא צריך תב"ע, צריך תבונה. לא צריך דיקטטורה פקידותית, לכן הומצא המונח שימוש חורג שאחר כך אתם מתאים אותו לצורך. אתה לא יכול לדעת 20 שנה קודם, אז מישהו הכריז על א' או ב' - מה יצטרכו בעוד שנים. השימוש החורג ניתן בדיוק למקרים האלה.

כך או כך, בהחלטת הוועדה המחוזית שדחתה את תוכנית העירייה הקודמת לשינוי התב"ע למסחר, תעסוקה ותעשייה, נקבע שתוכנית זו מנוגדת לתוכנית המתאר הארצית והמחוזית. אלה הורו על חיזוק המסחר במרכזי הערים. מדוע ניצן חושב שיוכל כעת ללכת במגמה הפוכה וגם לשכנע את הרשויות לתמוך בכך? לדבריו, "מעוין שורק זה בתוך העיר. מי אמר שפאתיה הדרומיים של העיר היא לא בתוך העיר? אני לא יכול למקם את איקאה ומתחם המסחר של גזית גלוב במרכז העיר - אני אחסום את העיר ברכבים. אסור לתכנן ככה ערים".

פיירברג: "הוועדה המחוזית התייחסה לכך שהתעשייה והמסחר עברו לפריפריה ולמגזר החקלאי ועזרו לישוב הכפרי, בעוד שהערים נשארו עם התושבים ובלי הכנסות. לכן רוצים לתקן את העיוות הזה ולעודד את התעשייה והמסחר בערים".

- עד כמה רחוק צריך ללכת ראש עיר כדי להביא עוגן כמו איקאה?

ניצן: "צריך לשכנע וצריך להציע דבר של ממש. גם נתניה וגם ראשון הציעו מיקומים נכונים שהגישה אליהם קלה".

פיירברג: "הוועדה המחוזית נלחמת בתופעה הזאת, זה נכון, אבל קצת מאוחר. על מה נאבקים כולם? מסחר ותעשייה זה מקור הכנסה לרשות. הרשות צריכה לתת בכסף הזה שירותים לאזרחים. מגורים זה הפסד. לעומת הערים, יש ישובים כפריים שבהם על כל תושב יש אחוז עצום של מסחר ותעשייה. יוצרים כאן שתי מדינות - של מיליארדרים ושל עניים. המועצות האזוריות משרתות מעט מאוד תושבים והערים נותרות במשבר כלכלי עם גרעונות. איקאה משום מה מפחידה. גם כשאנו פתחנו את איקאה בנתניה היו בג"צים ופניות למבקר המדינה וסוחרים שחששו לפרנסתם. אני יכולה לומר לסוחרים בראשון - שיירגעו, הסוחרים בנתניה לא נפגעו בגלל איקאה ואף יצאו נשכרים".

מבט על שתי הערים - ראשון לציון ונתניה, לא יכול שלא להבליט גם שוני מהותי באזור התעשייה. בעוד שזו האחרונה השכילה גם למשוך לא מעט עוגני תעסוקה (בראשם חברת סלקום), ראשון לציון רק מבצרת את מעמדה כבירת המסחר, עם עוד ועוד קניון, פאואר-סנטר ובתי קולנוע. האם נכון לבנות כך עיר?

ניצן: ""ראשון לציון היא עיר עם אוכלוסיה צעירה. אנחנו צריכים תעסוקת נשים ולכן צריך מקומות עבודה של מסחר. נוסף לכך, גם בראשון לציון יהיו עוד עוגנים. קוקה קולה תגדיל את מספר העובדים מ-240 איש ל-450 איש, אמורה לעבור חברת חשמל מתל אביב עם 750 עובדים, וולבו עוברת עם כל המטה מפתח תקווה וויש לי עוד 160 דונם לשיווק לתעשייה או לתעסוקה. מי שיבוא - ברוך הבא.

"גם פארק היי טק יהיה. כשאני אקים היי טק הוא יכלול תחומים שונים - ביולוגיה, פיסיקה, חומרים כימיים וננו טכנולוגיה. בקרוב אנו יוצאים לשיווק".

פיירברג: "צריך לזכור שמקומות תעסוקה כמו איקאה ומרכזים מסחריים אחרים נותנים תעסוקה לא רק לאנשי היי טק ולא רק לרופאים או מהנדסים. יש אוכלוסיה גדולה במדינה של אנשים שאין להם מקצוע ורוצים להתפרנס בכבוד".*

orit-b@globes.co.il