החדשנות כבר לא אצל הדינוזאורים

הבלוגים והרשתות החברתיות תורמים לחדשנות ב-2008 יותר מכל גורם אחר

החדשנות כיום כבר לא נמצאת אצל השחקנים הוותיקים, ה"דינוזאורים", אלא אצל שחקנים חדשים בעלי טכנולוגיות שונות, במקומות שונים בעולם. החדשנות נעשית בשיטת הקוד הפתוח והשיתופי, ולוקחים בה מספר גדול של אנשים בעולם ובתוך ארגון נתון.

המהפכה הגדולה בחדשנות מתרחשת בארבעה מישורים: שחקנים חדשים הופיעו; מדינות חדשות הפכו למרכזי חדשנות עולמיים; הופיעו תחומי חדשנות בלתי צפויים; וגם מתודולוגיות מהפכניות. הבלוגים והרשתות החברתיות תורמים השנה לחדשנות יותר מכל גורם אחר. כך שלעומתן שיטות השגת חדשנות כמו מיונים פסיכומטריים לאיתור מחוננים או זכויות יוצרים שחונקות יצירתיות, נראות פרימיטיביות למדי.

בגוגל למשל, כל עובד מקבל יום בשבוע לעבודה מחוץ למחלקה. מייסד גוגל, לארי פייג', הכריז על פרס של 10 מיליון דולר למכונית חדשנית וקלינטקית, שצורכת פחות מגלון אחד ל-60 ק"מ, תוך שימוש באנרגיה אלטרנטיבית. הדברים הללו מעודדים חדשנות. מדוע ממשלות ארה"ב או ישראל, למה חברות המכוניות או חברות הדלק לא הכריזו על פרס כזה? אולי היה אפשר להגיע למקומות אחרים אם באוניברסיטה, הפרופסור לפיסיקה היה מרצה יום אחד בשבוע על סוציולוגיה והמרצה לקולנוע היה מקדיש יום למתמטיקה.

המחקר והפיתוח במעבדות של החברות הגדולות והאוניברסיטאות הופך לשולי יחסית היום מבחינת החדשנות. התורמים הגדולים ביותר הם דווקא כלל העובדים בארגון, ולאו דווקא עובדי המחקר והפיתוח. ב"אקונומיסט", למשל, ביצעו דירוג של גורמי החדשנות והגיעו לסדר הבא: במקום הראשון, עובדים; במקום השני, לקוחות; ואחר כך: מתחרים, מעבדות מו"פ בחברות ומעבדות באוניברסיטאות.

איפה יהיה הפוקוס בשנים הקרובות? לא רק במוצרים טכנולוגיים כמו מחשבים ותוכנות, אלא בעיקר במודלים עסקים, בתהליכים ארגוניים ובשירותים. אם נמשיך עם דוגמת גוגל, הרי שהמוצר המרכזי שלה - אלגוריתם PageRank - אינו סוד ההצלחה המרכזי שלה אלא דווקא הפרסום AdWord והעיצוב הנקי של תיבת החיפוש.

שירות הפרסום של גוגל הוא על בסיס של מערכת אקולוגית עצומה שכוללת שירותי טלקום חינם ממומני פרסום, GPhone ותדרים חדשים. אחרי זה יבואו שירותי בנקאות ללא עמלות, שירותי טלוויזיה ועיתונות חינם הממומנת על-ידי פרסום.

אצל אפל, המוצרים המרכזיים כמו iPod והטלפון החכם iPhone אינם סוד ההצלחה המרכזי אלא דווקא המערכת סביבם שכוללת חנות מוזיקה וירטואלית, חנויות מוזיקה לא וירטואליות, הסכמים עם חברות מוזיקה ווידיאו ואידיאולוגיה שמעניקה לגיטימציה להורדה לא מוגנת של קבצים.

גם סוד ההצלחה הכלכלית של סין בעשור האחרון הוא לא מוצרים חדשניים במיוחד. החידוש העיקרי הוא הרחבה ושדרוג של מודל הייצור היפני. בעוד שלפני 30 שנה יפן הוזילה עלויות באמצעות עשרות עסקים קטנים שהקיפו בנאמנות חברות גדולות כמו סוני וטויוטה, סין הלכה צעד קדימה עם המערכת האקולוגית: מאות ואלפי עסקים קטנים מייצרים עבור חברות ענק גלובליות כמו פורד ונייק, ללא נאמנות. באמצעות מכרזים אד-הוקיים הם מבצעים עבודה עבור חברה אחת וכעבור שנה או חודשיים הם משתתפים במכרז ועובדים עבור חברה אחרת.

חדשנות שטוחה

העולם הופך לשטוח יותר לא רק בתחומי הייצור והשירותים, כמו שאומר תומס פרידמן בספרו "העולם הוא שטוח", אלא בעיקר בתחומי החדשנות השונים. בהודו למשל כבר עובדים על מחשב אישי ב-600 שקל ועל מכונית שתעלה 10,000 שקל. לפי דירוג "האקונומיסט", במקום הראשון נמצאות מבחינת חדשנות המדינות סין ואינדונזיה; במקום השני ארה"ב והודו ובמקום השלישי גרמניה, צרפת ויפן.

גם בכנס דאבוס האחרון נושא החדשנות השיתופית עמד במוקד. דון טפסקוט, מחבר הספר ויקינומיק (כלכלת הוויקי) הציג בכנס את עקרונות החדשנות השיתופית. העיקרון הראשון הוא חדשנות פוליטית, שלפיו צעירי דור הווב 2.0 והרשתות החברתיות לא מוכנים להיות פאסיביים, ולכן הם משתתפים פחות בדמוקרטיה הייצוגית שדורשת בחירות פעם ב-4 שנים ויותר ברשת חברתית שקרובה לזמן אמת.

העיקרון השני הוא חדשנות חינוכית: הדור הזה לא מסוגל להשתעמם 45 דקות בשיעור בית ספר או בהרצאה באוניברסיטה בעלת זמן כפול. הוא רוצה לעבוד בצוותים ולא להיות מקשיב פאסיבי. העיקרון השלישי הוא חדשנות צרכנית: יצרן שהוא גם צרכן. המשמעות היא תוכן משתמשים ואינטליגנציה קולקטיבית.

ומה קורה בישראל? השקעות גבוהות במחקר ופיתוח שמאפיינות את הארץ אינן ערובה לצמיחה כלכלית. הביורוקרטיה והריכוזיות הן ערובה לאי חדשנות, ואילו פתיחות לכיוונים חדשים תוביל להצלחה. המו"פ המצליח לא נמצא במעבדות של הארגונים הגדולים ושל האוניברסיטאות. הכיוון אליו הכול זורם הוא רב תרבותיות, חדשנות פתוחה וגלובלית - במקום לבזבז זמן וכסף על עורכי דין לפטנטים ולשמירת סודיות.