חובת זהירות מושגית של רשות תכנון מקומית

לאחר הרכישה, ביקשה משפחת נקר לממש את זכויות הבנייה בחלקה ולהקים בה שתי יחידות צמודות קרקע. לתדהמתם התברר, כי בהעדר פיתוח ותשתיות באזור בו מצויה החלקה, אין אפשרות לקבל היתר בנייה בעתיד הנראה לעין, ולא ניתן לבנות בחלקה.

הרוכשים תבעו את העירייה, בטענה כי זו הציגה להם מצג שווא רשלני בכך שנמנעה מלפרט מידע מהותי בדבר מגבלת הבנייה בחלקה, וכי הם לא היו מעלים בדעתם להתקשר בעיסקה אילו ידעו כי זכויות הבנייה שפורטו בדף המידע אינן ניתנות למימוש באופן מיידי, ואף לא בעתיד הנראה לעין.

בית המשפט המחוזי קבע, כי אכן רשות מקומית חבה חובת זהירות כלפי הציבור הפונה אליה לקבלת אינפורמציה, וכי סעיף 119א לחוק התו"ב, על פיו נתקבל דף המידע, מטיל חובה על רשות התכנון המקומית למסור מידע לכל המעוניין בקרקע. משלא מסרה העירייה המידע בדבר מגבלת הבנייה בחלקה, יש לראותה כמי שבמחדלה הציגה מצג שווא רשלני, בגינו עליה לשאת באחריות בנזיקין.

הצדדים הגישו ערעורים לבית המשפט העליון. העירייה טענה, כי על הרשות המקומית מוטלת החובה למסור מידע המצוי בידיה, אשר בכוחו להשליך באופן משמעותי על החלטותיו של מבקש המידע בנוגע לחלקת הקרקע שהוא מתעניין בה. במקרה דנן, דף המידע אמנם שיקף את העולה מהתוכניות הסטטוטוריות, אולם מידע זה, בעמדו בפני עצמו, היה חסר ומטעה.

העירייה ניסתה להפריד בין סוגי המידע אותן היא מחויבת ליתן למבקש, וטענה כי יש להבדיל בין "זכויות בנייה מכוח תוכנית" לבין "אפשרות בנייה בפועל". בבית המשפט העליון נפסק, כי הבחנה זו איננה רלוונטית. מטרת הבקשה לקבלת מידע לפי סעיף 119א לחוק היא לקבל מידע עדכני לגבי מצב החלקה במועד הפנייה.

טענת העירייה כי לרוכשים אשם תורם, מאחר והרוכשים עוסקים בבנייה והיה עליהם לדעת כי לא ניתן לבנות בחלקה, נדחתה. ביהמ"ש קבע כי אף אם היו מגדילים לעשות ומעיינים בהוראות התוכנית כולן, לא היה בכך כדי להועיל להם, משום שהמגבלה בדבר אי מתן היתרי הבנייה אינה כלולה בהוראות התוכנית, והצריך בירור מעבר לכך. במצב דברים זה, לא מוטל על הרוכשים לערוך בירור נוסף בדבר מניעה לקבלת היתר בנייה. שני הערעורים נדחו.

ביהמ"ש העליון קיבל את עמדת ביהמ"ש המחוזי, ופסק לטובת הרוכשים פיצויי הסתמכות בגין הנזק שנגרם להם ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 25 אלף שקל לכל רוכש. פסק דין זה קבע למעשה חובת זהירות מושגית של רשות תכנון מקומית כלפי הפונים אליה לקבל מידע. מבחנה של חובת הזהירות הוא מבחן הצפיות.

הפרשנות היא תכליתית, על העירייה למסור לפונה מידע מהותי - אי אפשרות להוציא היתר בנייה בחלקה הוא בהחלט מידע מהותי. פסק הדין קובע, כי על העירייה לצפות שמקבל המידע ממנה יפעל על פיו. אי מסירת מלוא המידע התכנוני המהותי לאזרח בדף מידע שניתן ע"י העירייה עלול להקים כנגדה תביעה נזיקית. (ע"א 3862/04 עיריית פ"ת נ' אורה נקר ואח'). **

הכותבת היא ממשרד שוב ושות'.