היום שאחרי האינפלציה

בחודשים האחרונים היו מדדי המחירים לצרכן בישראל ובמדינות אחרות בעולם, מהגבוהים שנרשמו בשנים האחרונות שחלפו. למשל, בחודש מאי עלה המדד בשיעור 0.7%, בעוד שבשנים 2006 ו-2007 היה מדד חודש זה, ללא שינוי.

מדד גבוה בשיעור 1.5% נרשם גם בחודש אפריל והיה מפתיע בעוצמתו ומדד יוני, אשר התפרסם אתמול הפתיע ועלה ב-0.1% בלבד. האינפלציה השנתית בישראל גבוהה מ- 5% ואף בארה"ב ובגוש האירו שיעורה גבוה מ-4%.

הסיבה לכך היא עלייה במחיר הסחורות, כגון הנפט, המתכות והגידולים החקלאיים, וכן עלייה במחירי הייבוא בכלל ובהוצאות המימון של החברות, אשר מגלגלות את הגידול בעלויותיהן הלאה אל הצרכן. בישראל, הצרכן הפרטי עודו מפגין עוצמה ומקל על החברות ובעלי העסקים להעלות מחירים.

סיפור האינפלציה הוא סיפור עולמי ואינו מקומי בלבד, ושורשיו בביקושים הגוברים במזרח למשאבי טבע, כאשר צד ההיצע מתאים עצמו בקצב איטי מידי. השאלה מתי האינפלציה תרד תלויה בקצב ההתאמה של צד ההיצע, כלומר בהשקעות שיבוצעו באיתור ובפיתוח משאבי טבע חדשים, וכן ברמת הביקושים להם.

סביבה עסקית ממותנת, כפי שכלכלנים רבים צופים בחודשים הבאים, עשויה להוריד את הביקושים ובכך לצמצם את הלחצים הכלכליים המובילים לאינפלציה. עליית הריבית בגוש האירו ובישראל וחולשת הצרכנים בארה"ב, צפויים לפגוע בצריכת מוצרי מותרות, למשל, ולתמוך אף הם בהפחתת הלחצים.

מתחילת השנה עלה מדד האג"ח הכללי הממשלתי בשיעור 4.7%. המשקיעים העדיפו את אגרות החוב חסרות הסיכון על פני אגרות החוב הקונצרניות, ולהן נשרמה באותה תקופה עליה בשיעור 1.0% בלבד.

אם בוחנים את רכיבי המדד, מגלים העדפה ברורה לאגרות החוב הצמודות. מדד האג"ח הממשלתי הצמוד עלה בשיעור 7.6% בתקופה האמורה. המשקיעים לא רק שהפחיתו את חשיפתם לסיכון עסקי, אלא גם לאינפלציה. השאלה היא מה יהיה האפיק הבא שיניב תשואה עודפת, לאחר שהחששות מפני אינפלציה יפחתו.

אני מעריך שבחודשים הבאים יתרבו הסימנים לירידה באינפלציה, כאשר תירשם ירידה במגזרי הייצור והצריכה במערב ובמזרח ובעקבות זאת ירד גם מחיר מוצרי הצריכה. אז יהיה נכון להשקיע באגרות חוב שקליות. אולם זו אינה הגדרה מספקת.

בשל עלייה בסיכונים העסקיים, אנו סבורים שמרווחי הרווח על אגרות חוב קונצרניות יגדלו וכי התשואות תעלנה באופן כללי. לכן נדייק ונאמר, כי האפיק המועדף להמשך השנה (עדיין לא, אולם אנו מתחילים לרכוש פוזיציה לשם פיזור הסיכונים) הן אגרות החוב הממשלתיות הקצרות.

שלבים במחזור

באופן כללי, ניתן לצייר את המחזוריות הכלכלית בארבעה שלבים, כדלקמן:

1. בתקופה של צמיחה גבוהה הסיכון העסקי של החברות קטן והתשואות על אג"ח יורדות ובמקביל האינפלציה נמוכה, יחסית, ולכן נעדיף אג"ח שקליות בעלות מח"מ ארוך
2. בשלהי מחזור הצמיחה, כאשר הצמיחה מתחילה להניב גם לחצים אינפלציוניים אולם הסיכון העסקי עדיין נמוך, נעדיף אג"ח ארוכות צמודות
3. עם תחילת ירידה במחזור העסקים נקצר את המח"מ בשל עלייה בסיכון העסקי (שאמורה להתבטא בעליית תשואות לעיתים עקב תחילתו של מחנק אשראי) אולם נישאר צמודים למדד
4. עם העמקת הירידה במחזור העסקים האינפלציה תתמתן ונרכוש אג"ח שקליות קצרות. כאן, להערכתנו, נמצא האפיק הבא

אלדד ברק הוא מנהל מחלקת השקעות בבית השקעות "אפריקה-ישראל"