לדרום אמריקה יש אינטרנט משלה

מדוע מה שמעניין את הגולשים במערב, לא אכפת לגולשים בסין, בברזיל, בהודו וברוסיה

ד"ר אורית מוסינזון היא סגן נשיא בבית השקעות דה-קלו בן-יהודה ; מוסינזון יועצת לפיתוח עסקי באינטרנט לחברות הפעילות בענף

אנחנו כל כך אוהבים את הביטוי "כפר גלובלי" עד שלעיתים נראה שזה לא לגמרי פוליטיקלי קורקט להזכיר לעולם שאנחנו לא בדיוק קבוצה אחת ומלוכדת.

האינטרנט בארה"ב שונה מזה שבאירן ובסוריה: המהירות שונה, הנגישות אליו שונה, והצנזורה מתערבת, אך לא אלה הגורמים המרכזיים להבדל בין המדינות בתחום הוירטואלי.

מנהל שיווק ישראלי ששואף להגיע לשוק היפני לא יוכל להסתפק בתרגום אתר החברה ליפנית, כדי שיהפוך לזרוע השיווקית שלו ביפן. אתר שעבד בארה"ב, סביר שלא יצליח לדבר למרבית הציבור היפני. אם לא הפכת את האתר כולו לסיפור מנגה (קומיקס יפני) ארוך, כנראה שלא תכבוש את השוק היפני.

אמריקאים צריכים אתר פשוט להחריד כדי להבין מה בדיוק רוצים מהם ולמה כדאי להם להישאר בו, סקנדינבים צריכים אתר שיבדר אותם כמה שיותר שעות בחודשי החורף החשוכים. צרפתים יעדיפו שהכל יהיה בצרפתית, ואם ליכלכתם להם את האתר בקצת אנגלית הם כבר ידאגו לכתוב את כל היתר בלשונם. ולא, לא איכפת למשתמש הצרפתי שלא יבינו אותו בשאר העולם.

מוזרה ביותר התמודדות החברות עם השוק הדרום אמריקאי, לפעמים נראה שיש להם אינטרנט משל עצמם, שכל העולם שוכח את קיומן. הרשתות החברתיות הגדולות ביותר, קהילות האינטרנט המתקדמות ביותר פועלות בשפות ספרדית ופורטוגזית, וזאת כנראה גם הסיבה לכך שכל העולם מתעלם מהן.

אנחנו חיים באותה הרשת, אבל לא ממש באותה שפה ולא באותו עולם מושגים וערכי תרבות. יועצים מקבלים סכומי עתק מחברות אינטרנט, רק בשביל להשמיע את התובנה הטריוויאלית הזו. עדיין לא הבנתי למה.

לפני מספר ימים פרסמה חברת נילסן בארה"ב מחקר ששפך אור על הנושא. מדינות BRIC (ברזיל, רוסיה הודו וסין) נחשבות למדינות המתפתחות בעולם, וכך גם השווקים שלהן. למרות ההבדל התרבותי בין תושבי מדינות אלה, לאחרונה מתייחסים אליהן במחקרים רבים כאל מקשה אחת. ההנחה היא שמי שחיים במדינה מתפתחת חווים דברים דומים.

מצד אחד עדיין לא מצאתי את הדימיון בין ברזילאים שרוקדים סמבה ושותים קאשסה בחוף לבין הודים המחכים לשידוך וממשיכים לגור בבית ההורים כל חייהם, אבל המחקרים מוכיחים אחרת. מסתבר שבמדינות מתפתחות קיימים קווי דמיון רבים בין המשתמשים הטכנולוגים.

המחקר האחרון מדגים כי אתרי הסלולר הפופולריים ביותר בקרב תושבי מדינות ה-BRIC הם אתרי בידור. זאת, בניגוד מוחלט להעדפות המשתמשים האירופאים והאמריקאים, המעדיפים אתרי מידע וחדשות.

התחומים המובילים בארה"ב ואירופה הם: אי מייל, מזג אוויר וחדשות, ואילו התחומים המובילים ב-BRIC, שהם בידור מוזיקה ומשחקים, נדחקו בארה"ב לתחתית העשיריה - המקומות: שמיני, תשיעי ועשירי, בהתאמה.

ממצא זה מבטא בבירור את השוני בין המשתמשים בארצות המתפתחות לבין אלו שבמערב, הוא גם מסביר את היחס השונה לגלישה הסלולרית בחלקי העולם השונים: במדינות המתפתחות מחפשים המשתמשים בידור ושעשוע, בעוד שבארה"ב ובאירופה מתייחסים המשתמשים לסלולר כמקור לאיסוף מידע.

אחד ההסברים לכך הוא שהקהל במערב שבע מבידור ומשחקים מכיוון שהיה חשוף לכך כבר עשרות שנים. במדינות המתפתחות, לעומת זאת, זהו שירות חדש אשר זוכה להתלהבות הצרכנים.

המונח "מדינות מתפתחות" נשמע כשוק משני בחשיבותו אך חדירתו של האינטרנט הסלולרי לארצות אלה, מעוררת השתאות אפילו במונחי העולם המערבי.

על פי מחקרים, חשיפת המשתמשים לאינטרנט סלולרי ב-2008 היא:

ארה"ב- 15.6%
בריטניה- 12.9%
איטליה- 11.9%
רוסיה- 11.2%
ספרד- 10.8%
צרפת- 9.6%
גרמניה- 7.4%
סין-6.8%
ברזיל-2.6%
הודו- 1.8%

כולנו עובדים באותה הרשת פחות או יותר, אנחנו משתמשים באותם מוצרים סלולריים פחות או יותר, אבל מסתבר שבאופן שונה. לכפר הגלובלי שלנו הצטרפו אזורים שבהם מתגלים תחומי עניין שונים, ומכיוון שהאזורים החדשים הללו מייצגים מיליארדי משתמשים, חשוב שנלמד את העדפתיהם מהר ככל האפשר.

אורית מוסינזון היא סגן נשיא בבית השקעות דה-קלו בן-יהודה. מוסינזון שימשה ומשמשת כיועצת לפיתוח עסקי באינטרנט לחברות הפעילות בענף