תקדים: אחריות חברה שנסחרת גם בארץ וגם בחו"ל לטעות בדו"חות תיבחן לפי הדין הזר

מהחלטת השופטת הילה גרסטל עולה כי הפורום הנאות להגשת התביעה הוא בית המשפט במדינה הזרה

בית המשפט המחוזי מרכז קבע, בהחלטה תקדימית, כי אחריותה של חברה ציבורית שמניותיה דואליות (נסחרות בבורסה בתל-אביב ובמדינה אחרת) לטעות שנפלה בדו"חות הכספיים, תיקבע לפי דין המדינה הזרה בה היא נסחרת ולא לפי הדין הישראלי. מההחלטה עולה שגם הפורום הנאות להגשת התביעה הוא בית משפט במדינה הזרה.

ההחלטה ניתנה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 2.48 מיליארד שקל נגד החברה האמריקאית וריפון, הנסחרת בנאסד"ק ובתל-אביב, בה נטען שטעות בשלושה דו"חות כספיים שלה גרמה לצניחת שער המניה. באמצעות עוה"ד יוסי אשכנזי ועופר גרנות מהרצוג-פוקס-נאמן, ביקשה וריפון לעכב את הליכי התביעה ולקבוע כי חל עליה הדין האמריקאי, משום שלא סביר שעל רוכשי מניותיה בתל-אביב יחול הדין הישראלי, ועל רוכשי מניותיה בניו-יורק יחול הדין האמריקאי.

הנשיאה הילה גרסטל ציינה תחילה, כי חוק ניירות ערך מאפשר הסדר "רישום כפול" של מניות למסחר, לפיו חברות הנסחרות בבורסות מסוימות בחו"ל (בהן נאסד"ק) יוכלו להיסחר בישראל ולקבל פטור מהגשת דו"חות לפי הדין הישראלי. ההסדר חל הן על "חברות חוץ" (התאגדו בישראל ונסחרות בחו"ל) והן על חברות זרות (התאגדו בחו"ל ונסחרות בישראל), כמו וריפון.

לדברי גרסטל, הסדר "הרישום הכפול" נחקק על-רקע משבר בשוק ההון הישראלי (ועדת ברודט המליצה להקל ברישום למסחר ובדיווחים של חברות חוץ), מתוך נקודת הנחה שהדין האמריקאי יוצר מנגנון מספק להגנה על ציבור המשקיעים.

מעבר לכך, קבעה גרסטל, חוק ניירות ערך קבע חד-משמעית כי הדין הזר יחול על חברות החוץ. "אם כך נקבע לגבי חברות שהתאגדו בארץ, קל וחומר כי חברות זרות שנסחרות בחו"ל ובארץ והתאגדו במדינה זרה ודו"חותיהן נערכו לפי הדין הזר, יחול לגביהן דין המדינה בה התאגדו", קבעה.

גרסטל ציינה אמנם כי במסגרת הסדר הרישום הכפול אימץ המחוקק את דרישות הדין הזר בפן הטכני, הקובע את דרך הגשת הדיווחים. ואולם, לדבריה, ניתן ללמוד מהחוק והתקנות שהוא אימץ אותו גם בפן המהותי, "העוסק באחריות חברה זרה הנסחרת בישראל, וזאת מתוך רצון לרכז את כל ההליכים המשפטיים במקום אחד, תחת דין אחד, הוא הדין האמריקאי".

פורום אחד

בנוסף ציינה גרסטל כי בארה"ב הוגשו נגד וריפון 16 תביעות, חלקן ייצוגיות וחלקן נגזרות, המבוססות על אותן טעויות בדו"חות ובהן מבוקשים אותם סעדים. "המשקיעים בחברה כפולת רישום עשויים להימצא בכמה מדינות. מן הראוי שההליך ינוהל מול פורום אחד ולפי דין אחד. החלת הדין הישראלי משמעה החלת שני משטרים משפטיים שונים, במקום בו ראוי כי יהיה פורום אחד שידון. החלת הדין הישראלי עשויה להרתיע חברות מהצטרפות לרישום הכפול ובכך תיפגע מטרת ההסדר", קבעה.

היא הדגימה מכמה דוגמאות בחוק ניירות ערך ובתקנותיו כיצד "המחוקק רואה את האחריות של החברות כלפי המשקיעים כקמה מכוח הדין הזר". כן קיבלה את טענת וריפון, לפיה מירב הזיקות הן לדין הזר: החברה מאוגדת בארה"ב, מרכז פעילותה והמטה שלה שם, שווי מניותיה נקבע לפי בורסת ניו-יורק ורוב מניותיה נסחרות בנאסד"ק ולא בתל-אביב. כעת צפויה גרסטל לעכב את הליכי התביעה. (ת"צ 3912-01-08).