ביהמ"ש: ניתן לממש ערבות בנקאית גם אם כתב הערבות לא נמסר לנערב בכוונה

החברה לפיתוח תל-אביב, בעלת חטיבת קרקע בחלק משטח מגרשי התערוכה הישנים שבקצה רחוב דיזנגוף בעיר, השכירה לחברת "יורו פרי" נכס בו מופעל אולם האירועים "נובה". החברה לפיתוח סברה שיורו פרי הפרה את הסכם השכירות, ולכן ביקשה לחלט את הערבות האוטונומית שהוציאה יורו פרי.

ואולם, בידי החברה לפיתוח תל-אביב היה רק העתק מכתב הערבות, משום שיורו פרי סירבה להעביר לה את המקור, אותו הפקידה בידי עורך דינה, עד שהחברה לפיתוח תל-אביב תקיים את חלקה בהסכם השכירות. באמצעות עו"ד אבישי חלפון ממשרד זליגמן ביקשה יורו פרי צו מניעה נגד חילוט הערבות בלא הצגת כתב הערבות המקורי.

השופט יעקב שינמן קיבל את עמדת החברה לפיתוח, שיוצגה על-ידי עוה"ד אהרן פולק ודנה שגיב ממשרד עמית-פולק-מטלון, וקבע כי כתב הערבות הינו הסכם לכל דבר ועניין בין הבנק לבין הנערב (החברה לפיתוח תל-אביב). לדבריו, כל עוד לא סוכם ביניהם שיש להציג את כתב הערבות הרי שכוונת הצדדים היא שמימוש הערבות לא יהיה מותנה או תלוי בהצגת טופס הערבות המקורי.

עד כה עסקה הפסיקה מקרים בהם כתב הערבות המקורי אבד או נגנב מידי הנערב או שהוצא מרשותו שלא ברצונו, ונפסק כי "אין המשפט מוכן לקבל כי דבר המועלה על הכתב יבוטל, רק משום שהכתב אבד". כעת קבע שינמן כי גם במקרה בו המקור לא נמסר לנערב במכוון, אין מניעה למימוש הערבות. "בעת הבקשה לחילוט הערבות צריכות לעמוד לנגד עיניו של הבנק הוראות כתב הערבות, והן בלבד, שהרי כתב הערבות מנותק מעסקת היסוד בין הצדדים", קבע. (ת.א. 38616/08).