"התושבים באים בעקבות אזורי התעסוקה"

לדבריו, מאז 2002 קלטו אזורי התעסוקה השייכים למינהלת כ-1,000 עובדים חדשים. באותה עת ממש, נוספו לאזור כ-5,000 תושבים, כ-1,000 תושבים בשנה - בעפולה, בהרחבות המושבים והקיבוצים ובישובים הקהילתיים. כמות לא מבוטלת בהתחשב בעובדה שבמדובר בפריפריה שאינה מתאפיינת בדרך כלל בהגירה חיובית.

"כשמשפחה שוקלת לעבור דירה היא מבררת אפשרויות לחינוך, מגורים ותעסוקה", אומר ברקן, "התושבים באים בעקבות אזורי התעסוקה המשותפים, שהביאו לאזור מפעלים רבים. בין הישובים שהתאפיינו בקליטה מוגדלת אחוזת ברק, ישוב קהילתי הסמוך לפארק התעשיות אלון תבור, אליו הצטרפו כ-500 תושבים. במושב אלוני אבא נוספו כ-260 תושבים, במושב מרחביה נוספו כ-200 תושבים. ב-2005 מנתה עפולה כ-39 אלף תושבים וכיום היא מונה 43 אלף נפש".

הביקושים הביאו גם לעליית מחירים. בשכונה החדשה בצפון מערב עפולה נמכר לאחרונה בית במחיר 330 אלף דולר ואילו מגרשים בשטח חצי דונם נמכרים ב-120 אלף דולר. בישובים הקהילתיים ובהרחבות מחיר בית צמוד קרקע בשטח 140 מ"ר, הבנוי על מגרש בשטח של חצי דונם, נע כיום בין 180 ל-250 אלף דולר, תלוי במיקומו הגיאוגרפי של הישוב. לפני כחמש שנים נעו המחירים בין 120 ל-180 אלף דולר. "להערכתי, הסיבה המרכזית לכך, היא אפשריות התעסוקה המגוונות שהאזור מציע", אומר ברקן.

המינהלת המשותפת הוקמה כחלק מהחלטת ממשלה לאחד אזורי תעסוקה של מספר ישובים, מתוך מגמה ליעל את השימוש בקרקע ובעיקר כדי למנוע צמיחתם של אזורי תעסוקה קטנים וחלשים. עד כה הוקמו ברחבי הארץ כ-24 מינהלות משותפות לערים ומועצות אזוריות, כאשר לדעת ברקן המינהלת של עפולה ויזרעאל נחשבת לאחת המוצלחות שבהן. המינהלת כוללת שלושה אזורי תעסוקה: פארק תעשיות אלון תבור, שבו 50 מפעלים הבנויים על שטח של 2,550 דונם ומעסיקים כ-3,800 עובדים (מחלבת תנובה, פזקר, סטרפלסט, אורבונד, כתר פלסטיק, תדירגן ועוד). וכן שני אזורי תעשייה בעפולה-עילית הכוללים כ-30 מפעלים, המשתרעים על שטח של 850 דונם ומעסיקים כ-1,700 עובדים (תדיראן, תבליני הגליל, חוגלה, קריסטל תעשיות ועוד).

לאחרונה מנהלת המינהלת מו"מ עם הישוב הערבי בוסתן אל מרג', מתוך מטרה לצרפו לאזור התעסוקה אלון תבור. הנדוניה שיביא איתו הישוב כוללת כ-200 דונם קרקע חקלאית, הצמודה לפארק התעשיות. לאחר שינוי היעוד יצורף המתחם לפארק. בתמורה ייהנה הישוב מתקבולי הארנונה שגובה המינהלת.

לדברי ברקן, המינהלת מעמידה לרשות המפעלים תנאי חממה: היא מסייעת בהקצאת קרקע, במתן היתרי בנייה, במגעים עם משרדי הממשלה, ביניהם התמ"ת ומינהל מקרקעי ישראל ואף מסייעת בהכנת תוכניות עסקיות. בנוסף אחראית המינהלת על כל נושא התחזוקה, שמירה, טיפול בפסולת ועוד.

אך לא רק זאת. אזורי התעשייה מוגדרים כאזור עדיפות לאומית א' ולכן נהנים מההטבות שבחוק לעידוד השקעות הון, הכולל מענק של 24% מההשקעות ברכוש קבוע או לחילופין בפטור ממס לעשר שנים.

ומה עם החסרונות? ברקן: "יש אמנם ויתור על ארנונה, שכן הרשות נאלצת להתחלק עם השותפים בתקבולי הארנונה. אך מנגד השותפות מאפשרת שמירה על אזור מעמד עדיפות לאומית בהתאם למדיניות התמ"ת. יתרון נוסף נעוץ בראיה האזורית, שכן המינהלת מכוונת את היזם לאחד משלשת אזורי התעשייה. בדרך זו הסיכוי שיזם יבחר להקים את המפעל שלו דווקא אצלנו גבוהים יותר".

גלובס: איך מסתדרים קיבוצניק וראש עיר?

ברקן: "המינהלת הוקמה כדי למנוע את החיכוכים בין ערים מרובות אוכלוסיה לבין המועצות האזוריות וכדי להבליט את האינטרס המשותף בין הצדדים. ברגע שהארנונה מתחלקת שווה בשווה, לראש הרשות לא חשוב היכן יוקם המפעל, האם בתחום העירוני או הכפרי. השיקול היחיד הוא המקצועי. במקרה שלנו אני יכול לומר במפורש שמערכת היחסים בין ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, וראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, מצוינים. מכיוון שנוצרה מערכת יחסית טובה המינהלת מסייעת לעפולה לקדם את שדה תעופה במגידו, לפתח מסחר לאורך תוואי הרכבת ואף להרחיב אזורי תעסוקה בתוך העיר".

דליה טל