סקר הגל החדש: 47% מהציבור בישראל אינם מוטרדים מאיכות הסביבה

רשתות השיווק משקיעות מאמצים בגיבוש תדמית ירוקה, אבל מסתבר כי רק 18% מהאוכלוסייה היא קהל יעד פוטנציאלי למוצרים ירוקים

עד כמה הרשתות הפועלות בארץ הן באמת ירוקות? מדובר בשאלה מורכבת, אבל בכל הקשור לתדמית, הקמעונאים עושים מאמצים רבים להצטייר כירוקים. רשתות השיווק משווקות שקיות ירוקות בתשלום, אם כי אף אחת מהן לא מיישמת שיטות נוספות לצמצום צריכת שקיות הניילון כמו למשל גביית תשלום עבורן, כנהוג באירופה למשל.

צעד אחד קדימה עשתה רשת ריבוע כחול לפני כמה חודשים כאשר הקימה בכפר יונה סניף ירוק של מגה. החשמל שבו נעשה שימוש בסניף הוא פרי ייצור של טורבינת רוח מקומית, התאורה המותקנת בו חסכונית באנרגיה ומותקנים בו בנוסף מכשירים אוטומטיים למחזור.

"סניף ירוק ראשון מסוגו בישראל המושתת רובו על ערכים ירוקים הינו צעד טבעי מתבקש לקבוצה מובילה הפועלת בכל ענפי העשייה הרבים שלה בארץ ובעולם מתוך מובילות לחזון ירוק", אמר בשעתו יו"ר קבוצת אלון, דודי וייסמן.

אבל מה באשר ליתר סניפי רבוע כחול? הם יעברו למודל הירוק עד 2018. בכל מקרה, התפיסה הרווחת היא שלתדמית ירוקה קשר חיובי למכירות.

אבל אם הרשתות ראו בכלי הירוק כלי שיווקי ממדרגה ראשונה, סקר שערך מכון הגל החדש מצא שכוחו בפועל קטן משמעותית. במחקר שבחן את רמת המחויבות של הציבור הישראלי לשמירה והגנה על איכות הסביבה נמצא כי כמחצית מהציבור בארץ (47%) כלל אינו מוטרד מסוגיות הקשורות באיכות הסביבה ולא מתעניין באופני התנהגות למזעור נזקים סביבתיים. 39% מהציבור אומנם מביע אכפתיות ודאגה כלפי איכות הסביבה, אך רובם לא עושים לשם כך דבר. למעשה, רק 18% מהציבור גם נוקט צעדים אקטיביים לשיפור איכות הסביבה בנוסף להבעת המעורבות והדאגה.

מה אם כן פוטנציאל השיווק של המוצרים הירוקים? אפשר בהחלט לומר שהוא מתרכז בקרב שיעור של 18% מהאוכלוסייה. "קבוצה זו עשויה להוות את המעגל הראשוני לאימוץ מוצרים ושירותים ירוקים אשר יעמדו בהלימה לעקרונותיהם ויתמזגו באורח חייהם כיום", כותבים עורכי המחקר.

מחוייבות נמוכה

הגל החדש גם בנה מדד להערכת מחויבות הציבור לאיכות הסביבה. המדד מבוסס על הציר ההתנהגותי (מחזור אשפה ביתית, הפחתת שימוש בשקיות פלסטיק, שימוש במוצרים ידידותיים לסביבה ועוד) ועל הציר הרגשי קוגניטיבי (עניין ומעקב אחר תכנים רלוונטיים במדיה, תמיכה בחקיקת חוקים המחייבים אזרחים לאיכות הסביבה, נכונות לשלם מחיר גבוה יותר עבור מותג התורם לאיכות הסביבה ועוד). גם כאן, המדד אינו מבשר טובות ונקבע על 31.2 בלבד מתוך 100.

בסקר נמצא עוד כי מחויבות גבוהה יותר לאיכות הסביבה נמצאה בקרב גילאי 45 ומעלה, בעלי רמת דתיות נמוכה יותר, מעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, אקדמאים ובעלי הכנסה ממוצעת או גבוהה יותר ותושבי חיפה והמרכז.

עוד נמצא כי בעוד 59% מהציבור מצמצם את השימוש במים כדי לשמור על איכות הסביבה, רק 28% מהציבור מפחית שימוש במוצרים שאינם מתכלים כמו שקיות פלסטיק. כמו כן, 47% מהציבור ממחזר אשפה ביתית כמו בקבוקי פלסטיק ועיתונים, אבל רק 27% מהציבור משתמש במוצרים המסומנים כידידותיים לסביבה.

הסקר נערך בחודש אוגוסט האחרון בקרב מדגם אקראי מייצג של 600 מרואיינים מהאוכלוסייה היהודית דוברת עברית.