קודם נחלץ, אחר-כך נעניש

כמה בעלי פיקדונות כה מבוהלים עד שהם פונים לזהב ; מה הדבר הבא - שעועית אפויה?

מערכה ראשונה: וול סטריט הובילה את מיין סטריט הצייתן אל מים עמוקים, ובהתקף של פאניקה הפך את הסירה. מערכה שנייה: מיין סטריט, בגילום בית הנבחרים האמריקני, החליט להגיב בתפיסת גרונו של וול סטריט וחניקתו כאשר שניהם טובעים. הדחף להעניש על כישלון, מחדל ואולי הונאה הוא חזק, אך מה שנחוץ כעת, הוא לחתור אל היבשה.

בית הנבחרים הפגין חוסר קטסטרופלי של מנהיגות ביום ב' שעבר. הדחייה של הצעתו הבלתי-מושלמת של פולסון להוספת נזילות, שקיפות וקצת הון למערכת הבנקאית היתה מבישה. זה היה ניצחון של אינטרס פוליטי צר על פני צרכי האומה. האיתות היה שחברי הקונגרס מעדיפים להציל את הכסא שלהם מאשר את מערכת התשלומים האמריקנית. ההצבעה ביום ו' אמנם היתה שונה, אך את המסר מיום ב' כבר אי-אפשר להחזיר.

בלי פתרון מקיף

ממשלות אירופה, במקביל, הפגינו שהן מסוגלות להציל מוסדות יחידים במהירות מרשימה, אך גם אחרי הפסגה של מנהיגי ארבע הגדולות באיחוד האירופי, אין עדיין סימן לאסטרטגיה מקיפה לפתרון המשבר, לא במסגרת הפאן-אירופית ולא בכל מדינה חברה באיחוד (אולי מלבד אירלנד).

זה צריך להשתנות. שוקי הכספים סגורים בפני הבנקים, וכמה בעלי פיקדונות כה מבוהלים עד שהם פונים לזהב - לא כאל אפיק השקעה, אלא כאל מקום שאפשר לשמור בו על ערך. מה הדבר הבא? שעועית אפויה?

התכונה הבסיסית ביותר של מערכת בנקאית היא היכולת לספק דרך בטוחה לאחזקת כסף ולביצוע תשלומים. כלכלה מודרנית כבר אינה יכולה להתקיים ללא שירות כזה, ממש כמו ללא חשמל, כבישים וטלפונים. כעת הבנקים כורעים תחת נטל אמיתי וחייבים להגן עליהם. כאשר החשמל נפסק, מנהיגים עושים את מה שצריך כדי לחדש אותו, ולא מסרבים "לחלץ" את חברות החשמל, גם אם הן האחראיות להפסקות החשמל.

המשאב החסר: אומץ לב

זה לא אומר שהרשויות לא עושות כלום. הבנקים המרכזיים החליפו זמנית את שוקי הכספים. הבנק אוף אינגלנד, לדוגמה, מלווה כעת 40 מיליארד ליש"ט בשבוע לטווח בינוני נגד ביטחונות מסוכנים. זה הרבה יותר ממה שפולסון התחייב להוציא מדי חודש על החילוץ הגדול שלו.

אך הבנקים זקוקים גם לריפוי קבוע. הטיפול אינו מסתורי: מכרזים ממשלתיים מתוכננים היטב לרכישת נכסים רעילים במחירים תחרותיים יסייעו לכונן מחדש את השוק ויראו אילו בנקים יישארו בעלי יכולת הישרדות. הבנקים הללו יצטרכו לאחר מכן לקבל הון על חשבון בעלי המניות הקיימים והנושים שלהם. איזה משאב חסר לשם כך? אומץ לב פוליטי. *