ידין ענתבי: "עד עכשיו לא התערבנו כי חשבנו שאין מקום להתערבות ממשלתית"

"זה הזמן לזהירות. זה לא הזמן לעבוד מהבטן. אף פעם זה לא הזמן לעבוד מהבטן. בפרט אסור לעבוד מהבטן במה שקשור לחיסכון הפנסיוני ובוודאי שלא על סמך תשואות של כמה חודשים. מדובר בחיסכון מורכב. בכל מדד בטווח הבינוני-ארוך כל החיסכון הפנסיוני הביא תשואות יפות", כך אמר היום (ב') ל"גלובס" הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, ידין ענתבי, בהתייחסו למצב השווקים.

בהקשר זה הדגיש ענתבי כי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי מנהלים השיגו תשואות מאוד יפות במהלך השנים האחרונות. "מי ששם סכום בהיקף של 100 אלף שקל בגמל בשנת 2000, עד סוף 2007 היו לו כ-209 אלף שקל", אמר. מאז נרשמו בחודשים האחרונים ירידות של 10% עד 15%, שהן "לא נעימות" כדבריו, אך מעוותות במידת מה את ההתייחסות הנכונה לחיסכון הפנסיוני. בתווך, במהלך השנים הטובות שקדמו, כפי שמציינים כיום באוצר, "כל שוק ההון בישראל מאוד עלה וכולם נהנו מפירות הצמיחה. לא רק הפנסיה, גם כל הצד הריאלי בכלכלה".

משולש הרגולטורים

אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, יחד עם הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ני"ע, מהווים את משולש הרגולטורים החשובים בימים אלו, של משבר בשוק ההון. אלו שאחראים באופן ישיר להתנהלות השווקים וליציבות הגופים הפיננסיים החשובים במשק. ענתבי אחראי מתוקף תפקידו על חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, שנמצאות בימים אלו בלב הסערה הציבורית בעקבות המפולות בשווקים בארץ ובעולם.

*יש פאניקה מוגזמת בציבור על רקע מה שקורה בימים האחרונים בשווקים?

"אני חושב שיש התנהגות לא רגילה של שווקים, לא רק בישראל אלא בכל בעולם. בהיבט ההתנהגותי אני לא יודע להגדיר פאניקה, אבל ברור שיש פה התנהגות שהיא לא התנהגות נורמלית בהיבט של שוקי הון, גם בישראל וגם במקומות אחרים. בגמל, שם יש משיכות של 150-200 מיליון שקל ליום בממוצע, אין פאניקה בוודאות".

*חלק מהסנטימנט השלילי היוצא דופן בשוק נובע מכך שהציבור מגלה בזמן אמת את אובדן התשואה בחיסכון שלו. אולי יש חשיפה רבה מדי של התשואות - ברמה חודשית - אף שמדובר בחיסכון פנסיוני?

"זה לא נכון להסתיר מהציבור את התשואות בחיסכון שלו. המידע כבר בחוץ ואי אפשר לעצור זאת".

*אחת הבעיות בשוק ההון המקומי בימים האחרונים היא חוסר בביקושים לסחורה, במידה רבה באג"ח הקונצרני - כשאין מי שמוכן לקנות. אולי ישנה פאניקה מצד המשקיעים המוסדיים?

"יש זהירות רבה מצד המשקיעים המוסדיים, קרנות הפנסיה, קופות הגמל, חברות הביטוח ועוד. הם בעמדה של המתנה וזהירות, בדומה למה שקורה גם בכלכלות אחרות".

*בארה"ב ובאירופה שומעים חדשות לבקרים על התערבות הממשלים המקומיים בשווקים, במטרה למנוע החמרה של המפולת. האם יש לכם - האוצר וגורמי הרגולציה - כוונה להתערב בנעשה בשוק ההון המקומי?

"עד עכשיו לא התערבנו כי חשבנו שאין מקום להתערבות ממשלתית. אנו בודקים ברמה יומיומית ביחד עם בנק ישראל ורשות ניירות ערך. כל האפשרויות נשקלות, אך אני לא מאמין שנגיע גם בישראל להתערבות כפי שיש במדינות אחרות. יחד עם זאת, למדנו ממה שקורה בארה"ב ש-never say never, אבל, כרגע אין צורך בהתערבות ואין שום דבר קונקרטי".

*האפשרות להשיב אג"ח מיועדות לקופות הגמל ולביטוחי המנהלים נשקלת כיום?

"חד-משמעית לא. זה ללכת לאחור. 20 שנה לקח לנו לבטל את הרוב. זה צעד שלא נועד כדי להגן על הממשלה אלא כדי לשחרר כסף להשקעה בכלכלה הישראלית".

לוח הבקרה

אחת הסוגיות שצפה מעלה בשיח הכלכלי בעולם היא שאלת היציבות של גופי הפיננסים, כשגופים מהגדולים ביותר בעולם קרסו או היו קרובים לכך, והרגולציה הנדרשת עליהם. בישראל, לפי שעה, כל הגורמים הרגולטוריים משדרים רגיעה ומציינים כי נכון לעכשיו אין חשש ליציבות מי מהגופים הפיננסים במשק. מהבחינה הזו ענתבי יושב על לוח הבקרה של השחקנים החשובים בשוק החוץ-בנקאי.

*מהמידע שיש לכם כיום, יש חשש ליציבות של גוף פיננסי?

"אנו בודקים את מצב הגופים ברמה יומיומית. אני לא רואה בעיה בהיבט היציבותי של הגופים או סכנת קריסה".

*לאחרונה נשמעים קולות כי המשבר שמורגש גם בארץ הוא תולדה של רפורמת בכר.

"אין קשר בין המשבר לרפורמת בכר אלא לנעשה בחו"ל".

*מה אפשר ללמוד לגבי הרגולציה בעקבות המשבר הנוכחי?

"מוקדם עדיין לעסוק בנושא. צריך שהאבק ישקע ולהסתכל בפרספקטיבה. אנו שונים מהכלכלה האמריקנית והמבנה שם שונה, כששם יש גופים ממונפים שפועלים באגרסיביות, מה שאין פה. פה בעיקר מדובר בניהול כסף ללא מינוף. בדומה יותר לאירופה".