נקי ומסווג: רותם, הזרוע האזרחית של הקמ"ג, מפעילה פארק לאנרגיות מתחדשות

האנרגיה הנקייה ביותר שיש כיום בנמצא היא האנרגיה הגרעינית, אבל מסתבר שהקריה למחקר גרעיני בנגב (קמ"ג)פועלת בתחום הקלינטק בשיטות אחרות. הזרוע הטכנולוגית האזרחית של הקמ"ג, רותם תעשיות, הפועלת כבר כ-15 שנה, חושפת כעת לראשונה שתיים מטכנולוגיות הקלינטק שהיא מפתחת, שתיהן בתחום טורבינות הרוח, ושתיהן נועדו לאפשר למדינות כמו ישראל, שלא בורכו ברוחות עזות, להתבסס על רוחות חלשות לשם ייצור אנרגיה יומיומית. בין המוצרים הנוספים שנמצאים בשלבים אחרונים של מו"פ בפארק האנרגיה החלופית נמנים טורבינת מים המותאמת למגוון צינורות וטורבינת גלים.

במרכז לאנרגיות מתחדשות של רותם הוקם שדה ניסוי לטורבינות רוח חדשניות, המרכז 10 פרויקטים, בין היתר בתחומי האנרגיה הסולארית, האנרגיה הפוטו-וולטאית וכאמור אנרגיית הרוח.

פרויקט טורבינות הרוח הוא פרי שיתוף פעולה בין רותם לבין מפתח הטכנולוגיות, ד"ר דניאל פארב, מייסד חברת לוויתן אנרגיה שנוסדה ב-2006. ד"ר פארב, רופא עיניים במקצועו אשר עלה לישראל מארה"ב בשנת 2006, זנח את עיסוקו המקורי ובשנים האחרונות הוא פועל בתחומי אנרגיית הרוח, הגלים והמים.

"פרויקט הטורבינות הוא מהפכה של ממש ביחס לכל מה שידענו עד כה על ניצול אנרגיית הרוח, כי הן פותחו במיוחד עבור משטר הרוחות בישראל ואזורים אחרים בעולם שלא יכלו עד היום לנצל כהלכה את אנרגיית הרוח", אומר דן פאר, מנכ"ל רותם תעשיות, בראיון בלעדי ל"גלובס". מטרת המוצרים שנבחנים כעת בפארק רותם בתחום אנרגיית הרוח היא להעלות בצורה משמעותית את תפוקת האנרגיה של הטורבינות ולאפשר להן להיות פעילות גם במהירויות רוח נמוכות יותר.

השטח הפתוח והנרחב ברותם, בשילוב ביחד עם רוחות מקומיות חזקות, אפשרו לצוות הפרויקט לערוך מגוון של ניסויים ראשוניים, בניית אבי טיפוס של מוצרים ובדיקתם בתנאי אמת.

הראשון בין שני המוצרים המדוברים הוא ה-Wind Energizer - טורבינת רוח גדולה המבוססת על מודל מתמטי-פיזיקאלי ממוחשב מתחום דינמיקת הזרימה. לדברי פאר, "נכון להיום כל יצרניות הטורבינות עסקו בעיקר בשיפור הלהבים והגנרטורים, אבל אף חברה לא ניגשה למקור האנרגיה - לרוח".

מצטרף לדברים המפתח, ד"ר פארב, שלדבריו "באמצעות המודל הממוחשב הצלחנו לענות על שאלת יסוד: איזה מבנה ניתן לבנות בסמוך לטורבינה כדי שיתעל את אנרגיית הרוח למקום הכי קריטי - לאזור התחתון של הלהבים, ובכך יגביר את מהירות הסיבוב, יעלה את תפוקת האנרגיה ובדרך עקיפה גם יקטין את הוצאות האחזקה של הטורבינה".

לדברי ד"ר פארב, קיים פער לטובת המציאות לעומת המודל. "באופן תיאורטי המודלים העניקו עלייה ממוצעת של 25% בתפוקת האנרגיה, אך בניסויים שאנחנו עורכים כבר שבועות רבים הופתענו לראות עלייה של 35%-40% בתפוקת החשמל לעומת טורבינת הבקרה ואף יותר מכך", הוא אומר. מרותם נמסר, כי יש במוצר התעניינות מצד גורמים בינלאומיים וכי מתקיימים מגעים לשיתוף פעולה בכל ההיבטים. בהקשר נציין, כי רותם היא גוף מסחרי לכל דבר, שמטרתו למכור בסופו של דבר את הטכנולוגיות המפותחות בו ולגזור מכך רווחים.

המוצר השני שמפותח כרגע ברותם בתחום הרוח נקרא טורבינת לוטוס, ובניגוד ל-Wind Energizer שמכוון לשוק הטורבינות הגדולות, במקרה זה מדובר בטורבינת רוח קטנה ואנכית, בגודל של 4 מטר וברוחב של 2.5 מטר, שבעזרת משפכים אירודינמיים מתחילה לייצר חשמל במהירויות רוח קטנות.

שמה של הטורבינה,"לוטוס", נגזר מצורת המשפכים שלה שיוצרים את צורת פרח הלוטוס.

הטורבינה באה בשתי תצורות: 3.5 קילו-ואט ו-5 קילו-ואט. ברותם טוענים, כי תפוקת האנרגיה שלה עולה לעין ערוך אל מול המושג במוצרים מתחרים בעלי שטח להבים זהה. עוד הם טוענים, כי יתרון בולט ראשון של הלוטוס הוא מחירה האטרקטיבי - כ-13 אלף דולר למערכת מלאה.

מדובר, לדברי ד"ר פארב, בכמחצית ממחירן של טורבינות רוח אחרות בעלות הספק דומה. יתרון משמעותי נוסף הוא היותה מותאמת הן לאזורים חקלאיים והן לעירוניים.