אחרי שנים של דיבורים יצרני הרכב מתחילים להציג את המכוניות החשמליות שיעלו בקרוב לכבישים

תערוכת הרכב הבין לאומית של פריז, שמתקיימת בימים אלה, אמורה הייתה להיות אבן דרך חיובית מאוד בהיסטוריה של תעשיית הרכב. אחרי הרבה שנים של דיבורים על טכנולוגיות ירוקות, נראה היה שהענף אכן מתחיל לשנות כיוון ברצינות לעבר עתיד נקי ושפוי יותר. אין כמעט יצרן רכב, שלא מציג בתערוכה לפחות דגם היברידי חסכוני ונקי אחד עם סוללות מדור אחרון. מספר מכוניות התצוגה החשמליות, שמוצגות בתערוכה, הוא הגדול בהיסטוריה.

אלא שהגורל זימן לתעשיית הרכב בדיחה אכזרית: דווקא כאשר שינוי אקולוגי רציני נראה בפתח, השתנו כמעט בין לילה סדרי העדיפויות הקריטיים בעולם העסקים. מחירי הנפט חזרו שלוש שנים אחורה והבעיות הגדולות ביותר, שניצבות כיום בפני יצרני הרכב, הן שמירה על תזרים מזומנים חיובי בשוק הרכב הבין לאומי הדועך ומלחמה נואשת להשגת קווי אשראי, שהם בבחינת צינור החמצן.

בהעדר שני אלה, הפיתוח של כלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית הופך להיות מותרות. כלי הרכב ההיברידיים והחשמליים דורשים השקעות עתק בפיתוח ורובם גורמים הפסדים בטווח הקצר, שמסובסדים רק לצורך יחסי ציבור וקיומם תלוי בהטבות מס ורגולציה. ספק אם במצב כזה יש ליצרנים משאבים לממש את הפנטזיות הירוקות, שמוצגות בתערוכה.

כך או כך, לפחות חלק מדגמי התצוגה הירוקים שהוצגו בתערוכה טומנים בחובם הבטחה ארוכת טווח. להלן מדגם של הכוכבים המבטיחים.

פיפנפארינה B0: חשמלית לייצור ב-2009

מכונית התצוגה החשמלית "B0", היא פרי של שיתוף פעולה פורה בין סדנת העיצוב וייצור הרכב האיטלקית פינינפארינה לבין התאגיד התעשייתי הצרפתי בולורה. השותפות מדגישות שזהו דגם ריאלי מאוד, שייצורו הסדיר יתחיל באיטליה כבר בשלהי השנה הבאה.

שתי השותפות מביאות לפרויקט מומחיות ספציפית. לפיניפנארינה ניסיון של עשרות שנים בעיצוב ותכנון של אלפי דגמי רכב ידועים ויכולת ייצור של סדרות רכב מוגבלות בהיקף אלפי עד עשרות אלפי כלי רכב בשנה.

בולורה הוא תאגיד רב לאומי שכולל עשרות חברות בנות ומעסיק 35 אלף עובדים. התרומה שלו לפרויקט היא מקור האנרגיה של הרכב: סוללת ליתיום פולימר ייחודית, שפותחה על ידי אחת מחברות הבת של התאגיד במשך יותר מ-15 שנה ומיוצרת עצמאית. בסוללה יש רכיב שתפקידו לאגור אנרגיה קינטית, שנוצרת תוך כדי הבלימה והתנועה של הרכב, ולהחזיר אותה למערכת ככוח חשמלי בעת האצה ותנועה.

נתונים טכניים מלאים טרם פורסמו, אולם המכונית, שגודלה כגודל האצ'בק עירונית אירופאית מקובלת (אורכה כ-4 מטר), תהיה מסוגלת להסיע ארבעה נוסעים לטווח נסיעה רצוף של 250 קילומטר, לפני שתזדקק לטעינה בת מספר שעות בכל שקע ביתי נפוץ. על פי נתוני החברה המכונית מסוגלת להגיע למהירות של עד 130 קמ"ש ולהאיץ ל-60 קמ"ש תוך 6.3 שניות. אורך חיי הסוללה מגיע ל-200 אלף קילומטר וכגיבוי משובץ מרכב הרכב בתאים סולאריים.

החברות טוענות, שזו מכונית חדשה שתוכננה מהיסוד כחשמלית תוך הטמעת הסוללה בגוף לצורך אופטימיזציה של הבטיחות, התנהגות הכביש וחלל הנוסעים.

כמה היא תעלה? שאלה מצוינת. שתי החברות לא פרסמו הערכת מחיר אולם ברור, שזו לא תהיה מכונית זולה. לפיכך ייתכן שבשלב הראשון עיקר השיווק יתמקד בציי רכב מוסדיים וממשלתיים ובמדינות, שמעניקות תמריצי מס נרחבים לרכב חשמלי.

רנו-ניסן: חזרה גנרלית לקראת "הדבר האמיתי"

רנו-ניסן טוענת, כידוע, לעמדת הובלה בשוק העתידי של המכוניות החשמליות ולתערוכה הביתית שלה היא הביאה שני דגמי תצוגה ריאליים. המעניין שבהם הוא ה-ZE קונספט (ראשי תיבות של אפס פליטה), שמבוסס באופן הדוק על הגרסה הקצרה של הרנו קנגו החדשה. החברה מתכוונת להשיק ב-2011 דגם סדרתי על אותו בסיס, שיהווה נדבך חשוב בתוכניתה למכור 40 אלף מכוניות חשמליות ב-2011.

הרכב מונע באמצעות מנוע חשמלי בהספק 70 קילו ואט וסוללות ליתיום איון מפיתוח ניסן, שאמורות לספק לו טווח נסיעה רצוף של 150 קילומטרים. משקלו עומד על יותר מ-1.5 טון - כמעט 200 קילו יותר מהקנגו הקצרה הרגילה. הסיבה לכך היא ככל הנראה משקל הסוללה וזה מסביר מדוע החלל הנרחב מיועד לארבעה נוסעים בלבד. אגב, אם מישהו תוהה, הסוללה שברכב התצוגה קבועה ולא מתוכננת ל"החלפה מהירה". זהו פרט טכני קטן, שמציב בעיה לא קטנה למודל האסטרטגי של בטר פלייס.

אנשי רנו הקדישו מאמצים רבים למציאת פתרון לאחת הבעיות הגדולות ביותר של הרכב החשמלי: הרעב לכוח של מערכת המיזוג והחימום, מערכת הקול ואפילו פנסי החזית בלילה. הפתרונות שמוצגים ברכב התצוגה מגוונים: הגוף, למשל, מכוסה בצבע דוחה קרינה להפחתת התחממות; הגג ומכסה המנוע משובצים בתאים סולאריים, שמספקים כוח למערכת אוטומטית לוויסות טמפרטורה בחניה; מערכת האקלים ברכב מתמקדת בתחושת הנוחות הסובייקטיבית של הנוסעים במקום לספק קירור כללי של כל התא; פנסי החזית מצוידים בנוריות LED חסכוניות. במקום מראות בולטות יש מצלמות וידאו אווירודינמיות.

השאלה הגדולה היא האם האמצעים האלה יהיו זולים מספיק לייצור והאם הם יהיו מספיקים כדי להתמודד עם האקלים האגרסיבי של הקיץ בישראל? את התשובה לשאלה השנייה, לפחות, קיבלנו בעקיפין: ככל הידוע הקאנגו החשמלית העתידית לא מיועדת לייצוא לישראל אלא רק לאירופה, בשל מגבלות האקלים.

ניסן הביאה לתערוכה גם אב טיפוס של מכונית חשמלית לשימושים עירוניים, שנושאת את השם NUVU. אורכה 3 מטר בלבד, יש לה סוללות ליתיום איון מפיתוח עצמי ומקום לנהג פלוס 2 נוסעים. מה שעושה את המכונית לריאלית הוא היעילות, הניצולת התאמה של הציפיות לטכנולוגיה: לא "תחליף חשמלי למכונית אמיתית" אלא פיתרון עירוני קל משקל, שמנצל כהלכה את הכוח החשמלי לטובת הצרכים האמיתיים של הלקוחות העירוניים - נסיעה עירונית עם מעט נוסעים ומטען, במהירויות הגיוניות ולטווחים קצרים. או כמו שניסן הגדירה זאת היטב "רוב האנשים, שקונים מכונית משפחתית רגילה, לא מנצלים את מלוא הפוטנציאל שלה אפילו 2% מזמן השימוש בה".

דווקא כאשר שינוי אקולוגי רציני נראה בפתח, השתנו כמעט בין לילה סדרי העדיפויות הקריטיים בעולם העסקים. מחירי הנפט חזרו שלוש שנים אחורה והבעיות הגדולות ביותר, שניצבות כיום בפני יצרני הרכב, הן שמירה על תזרים מזומנים חיובי בשוק הרכב הבין לאומי הדועך ומלחמה נואשת להשגת קווי אשראי.