פישר לקח סיכון גדול

כמו באביב שחלף - הוא מוריד ריבית על סמך תחזיות שאיני בטוח שאמנם יתממשו

מיכאל שראל הוא ראש אגף כלכלה בקבוצת הראל

אני סבור שפישר פעל מהר מדי ומוקדם מדי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הגיב אתמול להיחלשות, שכולם כבר מכירים בה, בצמיחה בארץ ובחוץ לארץ. ההיחלשות תהיה גם באינפלציה, וגם את זאת כולם כבר צופים. החזאים שצפו אחרת טעו והם בוודאי שלא האמינו שתגיע הפחתה כל כך גדולה בריבית וכל כך אגרסיווית.

אבל צריך להתכונן לאפשרות שהאינפלציה לא תאיט בקצב ובמהירות שבנק ישראל מכין את השוק אליהם. ויש לזכור, שגם אם הדבר אמנם יקרה בקצב ובמהירות הזו - בנק ישראל הוא שחקן במגרש, ולא שופט.

כלומר, אם ההיחלשות תהייה כל כך חדה וכל כך מהירה, הוא ימשיך להפחית ריבית, וימשיך לרכוש מט"ח, משום שלא ירצה ששנת 2009 תסתיים כשנת מיתון שבה האינפלציה הגיעה לשיעור 0%.

אם כך תסתכם השנה, נתונים כאלה יעידו על כישלונו של פישר - הם יאותתו על כך שטעה במהלכיו הקודמים השנה, כשכל הוריד את הריבית במנות גדולות יותר ובכך למנוע את המיתון במשק ובד בבד לעמוד ביעד האינפלציה שקבע. אם התחזיות יתאמתו והאינפלציה אמנם תתמתן במהירות, הצעד שנקט בו פישר, יתברר כצעד סביר ונכון.

אני סבור שפישר פעל מהר מדי ומוקדם מדי ואני עדיין חושש לאפשרות שמדד אוקטובר יהיה גבוה מהצפוי, כרגע התחזיות הרווחות נעות בין 0.1% ל-0.2%. אני סבור שהמדד יהיה גבוה מתחזיות אלה ועלול להגיע ל-0.4%.

מדדים גבוהים, בתוספת פיחות של השקל ביחס לדולר - יעלו כמובן את הסיכוי ואיתו את החששות לאינפלציה גבוהה.

במציאות כזו, בנק ישראל ימצא את עצמו במצב שאליו נקלע בקיץ האחרון, שבו התברר שהפחתות הריבית בחודשים פברואר ומרץ (בכל פעם בחצי אחוז) היו חדות מדי ומוקדמות מדי, ואילצו אותו בסופו של דבר להעלות את הריבית חזרה.