המחוזי: רופא אינו שמרטף של החולה ואינו צריך לוודא שהמלצותיו מבוצעות

נקבע כי על הרופא לוודא זאת רק כשנשקפת סכנה ממשית וקרובה לחולה או כשמידת הבנתו מוגבלת

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעת רשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית, לאחר שקבע כי ככלל רופא אינו שמרטף של החולה, ולכן אינו חייב לוודא שהמלצות הטיפול שלו בוצעו. זאת, אלא אם מדובר בחולה שנשקפת לו סכנה ממשית וקרובה או שמידת הבנתו מוגבלת.

התובע טען כי רופאת המשפחה התרשלה והעניקה לו טיפול לא נאות, על רקע נתוניו האישיים שהצריכו התייחסות אחרת לתלונותיו ולמצבו. כתוצאה מכך, טען, נגרמה לו נכות צמיתה בשיעור 40%, ולא נמנע ממנו אירוע לב.

השופט רפי כרמל ציין כי מדובר במעשן כבד, שלא שעה לעצות רופאיו באשר להפסקת עישון, ומשכך יש לו חלק לא מבוטל באחריות למצבו. כן קבע כי בשלב מסוים הוא ניתק קשר עם הרופאה ולא ביצע את הטיפול עליו המליצה.

השופט דחה את הטענה שעל הרופאה לרדוף ו"לחזר" אחר החולה, להתקשר אליו ולזמנו לביקורים במרפאה כדי לוודא שהמלצותיה מבוצעות. "רופא חייב במתן הסבר למטופל בנוגע לצורך בטיפול המוצע והאפשרויות העומדות למטופל. בעיקרון אין לשלול מצב בו רופא חייב לנקוט יוזמה ולפנות לחולה המטופל אצלו, לא רק בסיטואציה בה רופא מעדכן חולה בתוצאות בדיקות שהתקבלו ובמשמעותן, אלא גם מעבר לכך".

הכלל המנחה, פסק כרמל, הוא "בפני עיוור לא תיתן מכשול. חובת המעקב של הרופא באשר לביצוע המלצות, בדיקות או טיפול תלויה, בין היתר, במידת הסכנה הנובעת מאי-היישום, מתכיפותה, ומטיבו של המטופל וכושרו להבין את אשר נאמר לו". הוא ציין כי רופאי משפחה מטפלים בחולים רבים, ומעקב אקטיבי אחר כולם ישבש את עבודתם.

לדברי השופט, "ניתן לדרוש מעקב אקטיבי מקום שמדובר בחולה שנשקפת לו סכנה ממשית וקרובה, או שמידת הבנתו מוגבלת. מקום שכושר הבנת המטופל סביר ורגיל, נחלש הצורך במעקב, שכן גם על החולה לקחת גורלו בידיו ואחריות לטיפול בגופו הוא". במקרה זה, התובע התגלה כאדם המודע למצבו וכמי שנוהג לקבל החלטות עצמאיות ללא קשר להמלצות רפואיות. (ת.א. 6411/04).