נדחתה תביעת גיל ריבה נגד צלם פפראצי: צילום מתוך הרכב אינו פוגע בפרטיות

בית משפט השלום בתל-אביב דחה תביעת דיבה ופגיעה בפרטיות בסך 250 אלף שקל שהגיש יונתן ריבה, בנו הקטין של איש התקשורת גיל ריבה, נגד הצלם שלומי בוצ'צ'ו ואתר וואלה , בגין פרסום תמונתו במדור הרכילות באתר.

יונתן ריבה, אז בן 4.5, צולם ברחוב יוחנן הסנדלר בתל-אביב, כשהלך עם אביו וסבו. השופט חגי ברנר קיבל את גרסתו של בוצ'צ'ו, לפיה הצילום נעשה מתוך הרכב (ודחה את טענת ריבה כי בוצ'צ'ו רדף אחריו), וטען כי ההזדמנות לצלם את ריבה עם בנו אינה כה אטרקטיבית עד שתגרום לו לצאת מהרכב בכדי לצלם מקרוב.

העדויות במשפט פתחו צוהר ליחסים בין הידוענים לצלמי הפפראצי בארץ. מסתבר כי פעמים רבות הידוענים הם שמזמינים את הצילומים, ומתאמים זמן ומקום עם הצלם. בנוסף, יש מספר מוקדים בתל-אביב בהם נוהגים להתכנס צלמי הפפראצי, והידוענים מגיעים לשם מתוך הנחה (ולעתים תקווה) שיצולמו.

הסתבר כי הפפראצי נדרשים לנהל מרדף של ממש רק אחרי בעלי שם עולמי, כגון שחקנים זרים ידועים (כמו ליאונרדו די קפריו, שוואלה שכרה מסוק עבור בוצ'צ'ו כדי שיצלמו) - כשלאנשי הבידור המקומיים יש לרוב אינטרס להישאר בתודעה.

נקבע כי "צילום אדם מתוך רכב חונה לא יכול להיחשב כ'הטרדה', כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות", ובכל מקרה זו פגיעה שאין בה ממש. כן נדחתה טענת ריבה לפגיעה בפרטיות, כי "עיון בצילומים מגלה שאין בהם דבר העלול להשפיל את התובע או לבזותו".

"קטין ראוי להגנה"

אף שהחוק אינו אוסר על צילום קטין ברשות הרבים, כתב השופט כי "יש טעם לפגם בצילום כזה, שכן קטין ראוי להגנה גבוהה מזו של מי שאינו קטין, בנוגע לשמירה על פרטיותו. גם ילדי ידוענים ראויים להגנה כזו, גם אם יש מקרים שבהם הידוענים עצמם מעורבים בהזמנת צילומי הפפראצי של משפחתם".

מאחר שהצילומים לא היו משפילים או מביכים, נקבע כי אין בהם לשון הרע. כן נקבע כי הכיתוב ההומוריסטי שצורף לתמונות, בו נאמר בין היתר "קבלו פפראצי של מנהיג להקת שפתיים, גיל ריבה, שיצא למסע פלוס ג'וסי וסבא", אינו לשון הרע אף שנועד ללעוג לריבה - וזאת כי אינו פוגע בבנו, שהוא התובע בתיק.

במקרה נוסף צולם יונתן עם הוריו ברחוב שינקין כשהוא אוכל סוכריה. אימו רונית חייכה למצלמה, כך שברור שלא התנגדה לצילום. התמונות פורסמו באתר וואלה תחת כיתוב הלועג לשמו המלא של הילד (שנרשם בתעודת הזהות כ"ג'וסי טרטל יונתן ריבה"), להוריו, שכביכול משחקים 'משחק מכור של הורים מסורים', ולצורת שפתיו של ריבה ("יותר מדי לחיצות והשפתיים מתפוצצות").

גם כאן נקבע כי הכיתוב אינו לשון הרע, כיוון ש"חוש הומור רדוד כשלעצמו אינו בסיס לתביעה משפטית. פרסומים הומוריסטיים אינם בגדר חוק איסור לשון הרע גם אם יש בהם כדי להעליב", ובכל מקרה זה "מעשה של מה בכך".

ריבה הילד לא חיויב בהוצאות, "הן כי יש טעם לפגם בצילומו בלא הסכמת הוריו, והן בשל התוכן ה'ראוי לגנאי' של המלל המתייחס אליו". (ת.א. 59627/06)