דברים שמשקיעים היו רוצים לדעת

רשות ניירות ערך נוהגת לנהל מעת לעת דין ודברים עם החברות הנסחרות בבורסה. היא בוחנת דיווחים מסוימים וכשיש לה הערות ביחס להיקף הדיווח, לשונו או תוכנו, היא מעבירה את עמדתה לתגובת החברות הרלבנטיות. אלה בתורן מנסות לשכנע את הרשות בצדקתן ובסופו של דבר מתיישרות עם ההנחיות בצורה זו או אחרת.

המשקיעים בארה"ב יודעים מה שחבריהם בארץ לא

התכתובות הללו מכילות מידע על התנהלות החברות ועל איכות הדיווח שלהן, אך בישראל, למרבה הצער, אינן פומביות.
בארה"ב, המצב שונה. הרשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) מפרסמת מ-2005 תכתובות אלה (טופס מכתבי ה-SEC מכונה בשם "Upload", טופס תגובת החברות מכונה "Corresp" ובמידה והתגובה מצורפת לדיווח מתוקן היא מגיעה בשם "[cover]")
הרשות נמקה את המעשה בכך ש"ראוי להגביר את החשיפה של תהליך הביקורת, כדי שהמידע הזה יהיה זמין לקהל הרחב, ללא תשלום".

בארץ, כאמור, רשות ניירות ערך עדיין לא הגיעה למסקנה דומה, אולי מכיוון שערוצי המדיה הכלכליים מעדיפים שלא להטריחה בבקשות לפי חוק חופש המידע, ואולי כי טרם הופנמה התועלת הציבורית והעיתונאית הטמונה בחשיפת מידע מסוג זה.

כלל פיננסים כדוגמא

קחו לדוגמה את התכתובות האחרונות בין הרשות לבין כלל פיננסים בעניין "הדוח הבלתי תלוי לבחינת ירידת ערך מוניטין" שהוכן, לבקשת החברה, ע"י דלויט.

מסקנת דלוייט הייתה שלא נדרשת הפחתה של המוניטין המיוחס לפעילות קרנות הנאמנות, זאת על אף הסביבה הבעייתית שבה פועלות הקרנות ויפעלו בעתיד הנראה לעין. התוצאה הסופית - כי לא נדרשת הפחתת ערך מוניטין - נשענה, כמפורט בעמוד 31 לדוח, על תיקון של מספר הנחות, כמו הפחתה ניכרת בהיקף ההוצאות, צמצום שיעור ההיוון והעלאת שיעור הצמיחה לטווח-ארוך מ-0% ל-3%.

עפ"י הודעת כלל פיננסים מיום 23 בנובמבר, רשות ניירות ערך סברה כי "על החברה היה לקחת הנחות מחמירות יותר בחוות הדעת בקשר עם שיעור ההיוון ושיעור הצמיחה", אך האם זהו ציטוט מדויק ממכתבה של הרשות? האם הרשות לא טענה למעשה נגד סבירות ההנחות שהופיעו בדוח? ואם כך, מה הן ההנחות הסבירות אליבא דרשות? ללא חשיפת המכתבים בין הצדדים, השאלות הללו נותרות סתומות.

יתרה מזאת, מה בדיוק הפריע לרשות בשיעורי ההיוון? הרי אלו לא השתנו מהותית מהדוח הקודם, לגביו לא העלתה טענות. ואלו שיעורי צמיחה ביקרה הרשות? האם אלו שנחזו עד לשנת 2013, או אלו שנקבעו לטווח ארוך? ובהתייחס לכך, מהן הנחות צמיחה סבירות ביחס לתזרים עד שנת 2013 ולחילופין, מדוע הרשות גורסת כי צמיחה לטווח ארוך בשיעור נמוך מ-3% הוא הסביר? שוב, תהליך הבדיקה איננו גלוי וללא חשיפת התכתובות המשקיעים נותרים ללא מענה ראוי.

אני סבור שהמצב הנוכחי חייב להשתנות. עדיף שהשינוי יבוא ביוזמת הרשות לניירות ערך, אך אם זו מתמהמהת, אולי כדאי שערוצי התקשורת יחלו להניע את המהלך בסיוע חוק חופש המידע.