בעולם טוענים: ישראל שינתה אסטרטגיה, והיא כבר לא רק מגיבה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בזמן שאיראן נערכת לתקוף את ישראל, הצרות שלה נערמות בזירה אחרת
● הבכיר הצבאי הבריטי שמזהיר: זה איום גדול יותר מחיזבאללה וחמאס  

1האיום החדש בישראל: אזרחים שמרגלים בשביל איראן

"בעוד המלחמה שלה עם הנציגות האיראניות נכנסת לשנה שנייה, בכירי ישראל מודאגים מאיום חדש על העורף: אחיהם האזרחים עוזרים לטהרן לאתר מטרות להתקפות טילים והתנקשויות אפשריות", נכתב בבלומברג. "מאז יולי פירסם שירות המודיעין של השב"כ תשעה מקרים שהובילו לכתבי אישום נגד 23 חשודים במרגלים - רובם, באופן חריג, מהרוב היהודי בישראל. כמחציתם עומדים בפני אישומים שעלולים להוביל לעונש מוות, אך בדרך כלל נגמרים במאסר עולם אם יימצאו אשמים". במדינה הקטנה, "תחושת האמון והביטחון התרופפה", נכתב. עוד נכתב כי "הנדר של איראן לתגובה 'מוחצת' לאחר שמטוסי קרב ישראליים הפציצו את שטחה ב-26 באוקטובר, העלה חששות חדשים לגבי מודיעים מקומיים המסייעים בתקיפה. 'זה חסר תקדים בהיקפו - הן במספר התאים והן במגוון שלהם'", צוטט ניצב מאור גורן, חוקר בכיר במשטרה.

נכתב כי "שבעה מהחשודים הם פלסטינים שלפי החשד יש להם מניעים פוליטיים, אמר גורן. השאר נמשכו לזה בעיקר בגלל הצעת תשלום של אלפי דולרים, ואותרו על ידי המודיעין האיראני לאחר שגלשו בחדרי צ'אט מזויפים בניסיונות להרוויח כסף באינטרנט, אמר. הם כוללים כמה מהגרים ממזרח אירופה, לפחות זוג נשוי אחד, שני קטינים, תושב עיירה יהודית חרדית ואיש עסקים בשנות ה-70 לחייו. 'מדובר באנשים בשולי החברה, ללא קריירה, משפחות או שורשים בקהילה', אמר גורן. 'אין להם תחושה מלאה של מחויבות או נאמנות למדינה'".

נכתב כי "הנציגות של איראן לאו"ם תיארה את ההאשמות הישראליות כ'בלתי מבוססות'. טהרן האשימה מזה זמן רב את ישראל בשימוש בסוכנים איראניים לפעולות חשאיות, כולל חיסול מדעני הגרעין שלה. גורן אמר כי נראה כי האיראנים אימצו גישה מפוזרת לחיפוש מרגלים באמצעות מדיה חברתית: 'הם ויתרו על הנוהג המסורתי של טיפוח קפדני של מישהו במשך שנים'".

מתוך בלומברג, מאת דן וויליאמס. לקריאת הכתבה המלאה.

2קריאות באיראן להכיר בפתרון שתי המדינות, ובאירופה חושבים שהמלחמה בדרך

"הרפורמים באיראן עוררו דיון בשאלה האם על טהרן לשקול מחדש את התנגדותה החריפה לפתרון שתי מדינות, שמשמעותה הכרה במדינה ישראלית", נכתב בגרדיאן. "מאז 1979, 'מוות לציונות' היה רעיון מרכזי באידיאולוגיה המהפכנית האיראנית, בדומה לעמדת הארגון לשחרור פלסטין עד להסכמי אוסלו בשנות ה-90. תחת הנשיא לשעבר מוחמד חתאמי ושר החוץ שלו כמאל ח'רזי, איראן הציעה משאל עם לפתרון של מדינה אחת, שיאפשר רק לצאצאים של תושבים מלפני 1948 ולפליטים פלסטינים להצביע - תוכנית שלמעשה תעפיל במספר המצביעים על היהודים הישראלים". צוין כי איראן "תמיד ראתה בישראל מפעל קולוניאלי של מתנחלים, וכמה ממנהיגיה דגלו בהכחשת שואה מוחלטת. בשבוע שעבר איראן לא השתתפה בפגישה בת יומיים של קואליציה בינלאומית לפתרון שתי מדינות שהתקיימה בריאד". עם זאת, "ב-21 באוקטובר, פרסמה אסיפת המרצים והחוקרים בסמינר הדתי קום (Qom), גוף רפורמיסטי של אנשי דת, הצהרה הקוראת ל'חזרת המשטר הציוני לגבולותיו החוקיים לפני 1967 והיווצרותה של מדינה פלסטינית עצמאית'".

נכתב כי "תמיכה מרומזת זו בפתרון שתי המדינות גררה הפגנות מחוץ למשרדי האסיפה, לאחר תפילת יום שישי. היומון הקיצוני בטהרן, קיאהן (Kayhan), הגדיר את האספה כ'מכונת תעמולה בשירות האויב' ותיאר את 'ההכרה שלה במשטר המפוברק של ישראל' כ'בזוי ומביש'. אבל עיתונים רפורמיים דיווחו על ההצהרה באהדה. התנגדותה של איראן לפתרון שתי המדינות הקשתה עליה לבנות בריתות דיפלומטיות באזור - היעדרותה מהוועידה בשבוע שעבר היא דוגמה לכך. 'זהו ויכוח בין אלה שרוצים שאיראן תהיה חממה של אנטי-ציונות איסלאמיסטית מהפכנית, לבין אלה שתומכים במדיניות חוץ פרגמטית המבוססת על האינטרס הלאומי', אמר ההיסטוריון והסופר ארש עזיזי. 'איראן נמצאת בתהליך של מעבר. המנהיג העליון הוא בן 85. הכוח מועבר לדור חדש. זה לא צריך להיות עניינה של איראן לרצות להשמיד את ישראל, ואז להגיד שהיא לא רוצה מלחמה. זה רגע של אמת', אמר. עזיזי אמר ששר החוץ האיראני לשעבר, מוחמד ג'וואד זריף, אמר לאחרונה שלאיראנים נמאס מממשלה 'שמנסה להיות פרו-פלסטינית יותר מהפלסטינים עצמם'". עוד נכתב כי "הגמישות האפשרית בעמדה האיראנית החלה תחת הנשיא האחרון, אברהים ראיסי. בדצמבר, למשל, תמכה איראן בהחלטה שהוגשה על השולחן הירדני באסיפה הכללית של האו"ם - אם כי בהסתייגות כבדה - שהכריזה שפתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה לפתור את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי".

בתוך כך, בכתבה אחרת שפרסם העיתון הבריטי, נכתב כי סקר שנערך לאחרונה מצא כי "רוב תושבי מערב אירופה סבורים שמלחמה בקנה מידה מלא בין ישראל לאיראן צפויה כעת. מגיבים רבים מבקרים את פעולותיה של ישראל עד כה ואומרים שאם מלחמה כזו תתרחש, ארה"ב ואירופה לא צריכות לתת לה סיוע צבאי".

בנוסף, הסקר מצא שרוב תושבי צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה, שבדיה, דנמרק ובריטניה חושבים שמתקפות חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר לא היו מוצדקות. עם זאת, הדעה הנפוצה ביותר בכל מדינה - מ-43% בגרמניה, 46% בצרפת, 47% בבריטניה, 57% באיטליה ועד לשיא של 65% בספרד - הייתה שגם המתקפות של ישראל בעזה לאחר מכן לא היו מוצדקות.

מתוך הגרדיאן, מאת פטריק ווינטור. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הגרדיאן, מאת ג'ון הנלי. לקריאת הכתבה המלאה.

3ישראל פועלת לכפות סדר חדש במזרח התיכון

"במשך כמה שנים עבד צה"ל על פרויקט שאפתני: חומת בטון ענקית בגובה שבעה מטרים כדי להגן על יישובי הגבול הצפוני שלו מפני חמושים של חיזבאללה בלבנון", נכתב בפייננשל טיימס. "החומה, שהייתה אמורה להתפרש יום אחד על פני חלק גדול מהגבול של 130 ק"מ, השתלבה היטב באסטרטגיית הבלימה של ישראל. יחד עם מחסומים מתוגברים סביב רצועת עזה, באיו"ש, לאורך רמת הגולן הכבושה וגבול מצרים, הרעיון היה להרחיק אויבים ולחזק את תחושת הביטחון של הישראלים".

אבל "בשנה שחלפה מאז שחמאס פרץ את מחסום עזה כדי לצאת למתקפתו ב-7 באוקטובר, חומת לבנון - כמו הדוקטרינה של ישראל - הפכה לשריד. ברחבי המזרח התיכון, ישראל רואה כעת הזדמנות לקחת את המאבק עם אויביה ולנסות לכפות סדר חדש: מה שראש הממשלה בנימין נתניהו מכנה 'מפנה אסטרטגי' לשינוי 'המציאות הביטחונית באזורנו לדורות הבאים'. החומה המחוררת כעת מאפשרת לכוחות ישראליים להגיע לשדות הקרב בדרום לבנון. ישראל כבר לא פסיבית, 'אנחנו אקטיביים, אנחנו יוזמים ואנחנו ניזום בעתיד - מלחמות מניעה הן לא חטא יותר', אמר יעקב עמידרור, גנרל ישראלי בדימוס במכון היהודי לאומי בוושינגטון, צוות חשיבה אמריקאי לביטחון פנים".

נכתב כי "נתניהו, שנחשב שונאי סיכונים לפני התקפת חמאס, אמר לכנסת בשבוע שעבר כי האסטרטגיה של ישראל היא 'לפרק' את מה שמכונה ציר ההתנגדות של איראן, הכולל את חיזבאללה, חמאס, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה. נתניהו ציין את המתקפה של ישראל על מטרות צבאיות איראניות בחודש שעבר כדוגמה ל'מפנה אסטרטגי' זה. 'נמנע כל ניסיון של כל אחד מהאויבים שלנו להיות המפלצת שליד הגבולות שלנו'. אנחנו מבינים שאנחנו בהזדמנות ייחודית - יש לנו עליונות על חיזבאללה', אמר שר הביטחון יואב גלנט לפייננשל טיימס. 'בניגוד למלחמה האחרונה ב-2006, היום ההישגים הצבאיים של ישראל מעמידים אותנו בעמדה חזקה לדרוש מחיזבאללה לדחוק את כוחותיו לאחור', אמר".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת אנדרו אינגלנד, נרי זילבר. לקריאת הכתבה המלאה.

4הישראלית שהואשמה ב הזדהות עם קבוצת טרור בגלל 4 פוסטים באינסטגרם

ב-29 באוקטובר שנה שעברה, חמישה שוטרים הגיעו לביתה של ריטה מוראד בנצרת, לאחר ששיתפה כמה פוסטים בחשבון האינסטגרם שלה בשבת של ה-7 באוקטובר, נכתב בניו יורק טיימס, בכתבה שכותרתה "איך 4 פוסטים באינסטגרם הרסו את חייה". אך היא לא גרה שם יותר, מאז שעברה לחיפה כדי ללמוד בטכניון. "מוראד ידעה שהיא תצטרך להסגיר את עצמה, אז היא ארזה תיק וחזרה לנצרת".

אם הסתכלת רק על המדיה החברתית באותו בוקר, "חשבונות שהיו פופולריים בקרב אזרחי ישראל הערבים לא פרסמו את אותו תוכן ששודר בערוץ 12", נכתב. "Metras, חשבון חדשות עם 250 אלף עוקבים שהתמקד בנושאים פלסטיניים, העלה פוסט עם תמונה של הדחפור פורץ את גדר הגבול בעזה, יחד עם כיתוב בערבית: בזמן ש'הצבא הבלתי מובס' ישן'. בפוסט אחר ישבה קבוצה של בני נוער פלסטינים על מה שנראה כמו ג'יפ ישראלי שנתפס - מישהו הוסיף לה את הכיתוב 'עזה היום'. פוסט אחר שבו נראו פניהם של ילדים עזתים מתים, עם הכיתוב, 'איפה היו הדמעות שלך כשנרצחנו?' פורסם על ידי משפיען רשת פלסטיני צעיר. האלגוריתם הציג גם פוסט מחשבון שמוראד לא עקבה אחריו ובו נכתב: 'האם אתה תומך בדה-קולוניזציה כתיאוריה אקדמית מופשטת או כאירוע מוחשי?' לפוסטים היו אלפי לייקים ושיתופים. מוראד שיתפה את כל ארבעתם בסטורי בחשבונה".

'איך את יכולה לתמוך במה שמוצג בתמונות האלה?' מוראד נזכרה בקצין ששאל אותה. 'את תומכת בחמאס?' לא, היא ענתה. 'מה גורם לך לומר שאני יכולה לתמוך במעשים כל כך אלימים, כל כך נוראים?' שאלה אותו. היא לא האמינה בשנאת הנשים וההומופוביה של חמאס וכאתאיסטית, דחתה את האידיאולוגיה הדתית הקשוחה שלהם. 'אני סטודנטית בטכניון', אמרה לו. הקצין לא קיבל את זה. 'את יודעת שהרסת את חייך', אמר. בזמן לימודיה בתיכון מוראד היתה נוסעת באוטובוס מנצרת לחיפה - עד 70 דקות לכל כיוון, פעמיים בשבוע - כדי להשתתף בתוכנית מחוננים ומוכשרים בטכניון. רכבת הייתה מהירה יותר, אבל שירות הרכבות הלאומי עוצר רק בעיירות ובערים היהודיות. בסתיו 2021 עברה לדירה בחיפה".

נכתב כי "לאחר המתקפה, איגוד הסטודנטים הלאומי של ישראל דחק ב-400 אלף חבריו להלשין ​​על תוכן ברשת שחבריהם העלו, באמצעות טופס גוגל. מתנדבים תרגמו את הערבית לעברית. אם התוכן נראה חשוד מספיק, המתנדבים העבירו אותו להנהלות בתי הספר. הם גם שלחו עותקים למשטרה. בטכניון, קבוצת סטודנטים הקימה צוות כדי לעקוב אחר הפוסטים של חבריהם לכיתה במדיה החברתית". מוראד קיבלה את כתב האישום שלה ב-6 בנובמבר. נוסף להסתה, נכתב "הזדהות עם קבוצת טרור", אישום שהעלה את העונש הכולל הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר.

צוין כי ב-12 החודשים האחרונים הוגשו כתבי אישום נגד 189 נאשמים, "כאשר מאות נוספים נעצרו, נחקרו ושוחררו מחוסר ראיות. החשודים אינם פעילים ערבים בעלי פרופיל גבוה. הן אחיות במיון, גננות וסטודנטים. מוקדם יותר בראיון שלנו ביקשתי מדרור אסרף, ראש אגף המודיעין במשטרת ישראל, דוגמה למקרה הסתה שאולי היה מונע פיגוע", ציין כתב הניו יורק טיימס. "הוא עדיין לא סיפק אחת כזו".

נכתב כי "בארה"ב, הכלל הוא שדיבור הוא מעשה פלילי רק אם הוא גורם ישירות או מאיים באופן מיידי לנזק חמור, כמו ארגון רצח או הצהרה על החזקת פצצה במטוס. בהחלט אין דרך להאשים אנשים בפשע על תגובתם לפיגוע טרור. בישראל המצב שונה לחלוטין. הקריטריון להרשעה בהסתה הוא 'האפשרות' שדיבורו של אדם עלול לגרום נזק, והחוק אינו מבהיר מה המשמעות של 'הסתה' לטרור או 'הזדהות' עם קבוצת טרור, מה שמותיר שיקול דעת רב לתובעים ושופטים". עוד נכתב כי בית הדין קבע כי מוראד תושעה מלימודיה עד השימוע האחרון בתיק, שנקבע ל-14 ביולי. "לפי מספרים שהציגה הפרקליטות, כל תיקי ההסתה שלאחר ה-7 באוקטובר הסתיימו בהרשעות או בעסקאות טיעון. כמה ימים לפני השימוע האחרון, מוראד החליטה לוותר. היא הבינה שזה חסר סיכוי, כי גם אם השימוע יצליח, היא תמיד תיחשב למחבלת. ההאשמות וההחלפה סימנו את מוראד כמנודה".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ג'ס ברון. לקריאת הכתבה המלאה.