חממת לאב-ואן חושבת שהיא עדיפה על קרנות הון סיכון ואנג'לים

אחד המדדים לבחון הצלחה של חממה טכנולוגית הוא לבדוק כמה מחברות הפורטפוליו שהתבשלו אצלה, הצליחו לפרוש כנפיים ולגייס הון נוסף מקרנות הון סיכון או גופים אחרים. כדי להגיע אל האקזיט המיוחל, החממות מחכות זמן רב במיוחד. הן הרי אלה שנכנסות ראשונות להשקעה, ולפעמים יכול לעבור עשור עד שהחברה שגדלה אצלם בקן תצליח לעוף. בימים האלה, יכולת הגיוס הופכת למשמעותית ביותר וחברות ישרדו או יסגרו בהתבסס על היכולת שלהן לגייס הון.

מבחינה זו, החממה הטכנולוגיה לאב-ואן (LabOne) מרמת החי"ל שבתל-אביב עוברת את המבחן. שלוש חברות שטיפחה הצליחו לגייס הון נוסף ממשקיעים חיצוניים, ואורי ויינהבר, מנכ"ל החממה, מבטיח שיש עוד חברות בפורטפוליו שיעשו זאת. בחממה יש 17 חברות בשלבים שונים, ו-ויינהבר מקווה שהן יצליחו להתגבר על הבור שיש בשוק למימון חברות בשלבים עובריים.

לאב-ואן הוקמה כזרוע ההשקעות המוקדמות של קרן ההון סיכון StageOne. בשנת 2003 רכשה חברת הניהול של הקרן את חממת ניצנים במסגרת תהליך הפרטת החממות. ב-2007 הקרן נפרדה מהחממה כחברה-בת, למרות ששני מייסדי הקרן, יובל כהן ואדורם געש מושקעים גם בחממה כמשקיעים פרטיים. החממה גייסה 3.5 מיליון דולר ממגדל שוקי הון; בר סטרנס; הרשות לפיתוח כלכלי בתל-אביב, ומאחרים וכיום היא מנהלת כ-10 מיליון דולר. לכאורה, נשמע מוזר שגופים כמו מגדל שוקי הון מחליטים להשקיע בחממה, שבה אין החזרים עצומים על הכסף. אבל מתברר, שגם לה יש גם אינטרס אסטרטגי להיות חשופה למיזמים טכנולוגיים וחדשניים בשלב האינקובציה.

ויינהבר הגיע לחממה מתפקידי יעוץ בחברות תוכנה וטלקום. הוא היה המייסד וניהל את חברת הסטארט-אפ VirtualSelf שנרכשה בשנת 2004 בידי TDNet. את החממה הוא הפך לישות עם מאפיינים של קרן הון סיכון: "אנחנו מעורבים גם בתהליכי הבדיקה של מיזם חדש אבל גם בהדרכה של החברות מהשלב הכי מוקדם של המיזם בחיפושו אחר השוק, ועוזרים להם למצוא אותו". החממה משקיעה בממוצע סכום הנע בין חצי מיליון דולר למיליון דולר בסיבוב הגיוס הראשוני ועשויה להוסיף סכומים נוספים לפי התקדמות החברה.

עגלת ההיי-טק

חברות הפורטפוליו שלאב-ואן ליוותה גייסו עד כה 30 מיליון דולר ממשקיעים בולטים בהם סיסקו, סימנס, ואנדרו ויטרבי, אנג'ל וממקימי קוואלקום. בין החברות בפורטפוליו אפשר למצוא את BA Networks, המפתחת מערכת ליצירת הכנסות משיחות אינטרנטיות בקהילות, רשתות חברתיות ועמודי תוכן; את חברת AttoSense, המפתחת פתרונות ניטור לשידורים אלחוטיים למפעילי תקשורת בטכנולוגית RFID, סלולר ו- WLAN; את חברת Corrigon, המפתחת מנוע לחיפוש ויזואלי ומעקב אחרי מדיה; חברת PharmaSkin, המפתחת פתרונות לבעיות עור כמו קשקשים; חברת Imperative, שמפתחת פתרונות סיליקון משולבים לשוק מתגים; וחברת גרינלט (GreenLet), שמפתחת מערכת לחיסכון בחשמל בשעות השיא ופיתחה מערכת לניהול צריכת חשמל בארגונים.

"החממה היא פלטפורמה עתירת טכנולוגיה, באופן שרק חממה יכולה להרשות לעצמה. מצד שני, המטרה שלנו היא לטפח חברות עצמאיות בהסתכלות עסקית טהורה". ויינהבר לא חושב שהוא מגזים כשהוא טוען ששלבי המימון המוקדמים הם חשובים לתחום כולו: "עידוד החברות בשלבים המוקדמים מושך את עגלת ההיי-טק קדימה. החממות הן מסגרת טובה ויעילה לקידום טכנולוגיות מתקדמות, כי הן היחידות שיכולות להרשות לעצמן לקחת את הסיכון בהשקעות במיזמים. זה היתרון היחסי של המדינה, וככל שנשקיע אנרגיה בחברות הצעירות כך נוכל לגדל אותן להיות קטר חזק יותר".

יציבות במשבר

* איפה לאב-ואן רוצה להיות?

"יש לנו יומרה, להיות הגוף המוביל בתחומי התקשורת וה-IT, ולכן אנחנו מחפשים את הסיכונים. אבל מה שמעניין אותנו הוא לא עוד טכנולוגיה פורצת דרך אלא לצידה גם מודלים עסקיים ייחודיים ויכולת להראות שהטכנולוגיה החדשנית יכולה לשנות שוק. יש בור בישראל בשלב הסיד ו-3 אתי חפירה מנסים למלא אותו: קרנות ההון סיכון, האנג'לים והחממות. הבעיה של קרנות ההון סיכון בהשקעות בחברות בשלב הסיד ידועה - הסיכון גבוה מדי עבורן, ואין להן את היכולת להשקיע את הזמן ותשומת הלב הנחוצה לגידול מיזם בשלב הזה.

"התרומה של האנג'לים היא מיוחדת, הם מנסים למנף את ההון שלהם ותוך כדי כך עוזרים לחברות ולתעשייה המקומית למלא את הבור. אבל כשהשוק נמוך, האנג'לים נעצרים. זה מובן ומקובל, הם משקיעים מכספים הפרטי".

* אז מה היתרון של החממות?

"הן יציבות יותר. לחממות המגובות בהון פרטי יש יתרון כי הן מנהלות כסף פרטי וממשלתי. השילוב הזה מאפשר לנו למתן את התנודות בשוק עבור החברות שהשקענו בהן. יש לנו מרחב לתמרן ולהמשיך בפעילות ההשקעה חזקה גם בזמני משבר - וזה יתרון מהותי".