מאסר על-תנאי וקנס לעובד משרד האוצר שאיים על החשכ"ל לשעבר ירון זליכה

יאיר בן-שמעון, חשב במינהל הגמלאות באוצר, הודה והורשע בהטרדת החשב הכללי לשעבר ובפגיעה בפרטיותו ; למרות שהתביעה לא ביקשה, ביהמ"ש חייב את בן-שמעון לפצות את זליכה ב-1,800 שקל

בית משפט השלום בתל-אביב גזר 5 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,000 שקל על יאיר בן-שמעון, חשב במינהל הגמלאות שבמשרד האוצר, שהודה והורשע בהטרדת החשב הכללי לשעבר, ד"ר ירון זליכה, ובפגיעה בפרטיותו. למרות שהתביעה לא ביקשה, בית המשפט חייב את בן-שמעון לפצות את זליכה ב-1,800 שקל.

בן-שמעון (53), תושב מעלה-אדומים, היה כפוף לזליכה מתוקף תפקידו. בשל תלונות שהתקבלו נגדו מהממונים, נוהלו הליכים להדחתו משירות המדינה, ובמסגרת זו ערך לו זליכה שימוע.

כעבור כמה ימים הגיע בן-שמעון להרצאה שנשא זליכה בגני-התערוכה בתל-אביב, והחל להטיח בו דברים באשר להליכי הדחתו. זליכה סירב לשוחח עימו. כשסיים זליכה את ההרצאה והחל לצעוד לכיוון רכבו, החל שוב בן-שמעון להטיח בו דברים ואף חסם את דרכו לרכב.

בהמשך נסע אחרי זליכה לפגישה בבית-קפה, בסיומה צעק לעברו: "אתה פוגע בי, אתה פוגע במשפחה שלי. אני אפגע בך, אני אפגע במשפחה שלך, אני אדאג שהמשפחה שלך תסבול, שהמשפחה שלך תשלם". זליכה שאל את בן-שמעון אם יש באמור כדי לאיים עליו, והוא השיב לו: "כמו שהמשפחה שלי תסבול - המשפחה שלך תסבול". בהמשך טען בן-שמעון בחקירתו: "אולי הטרדתי, אבל לא איימתי".

בנובמבר 2007 פרש בן-שמעןו מהשירות הציבורי, ומאז הוא עובד כנציג הנהלת בית-החולים "חמדת הרים" ומכהן כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח מעלה אדומים.

שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו ולהסתפק ב-140 שעות עבודות לתועלת הציבור, לאחר שהתרשם כי בן-שמעון חווה פגיעה ותיסכול בשל חוסר הקשבה למצוקתו וההתעלמות שהתעלמו ממנו הממונים עליו, ובהם זליכה.

ד"ר זליכה עצמו העיד כי להבדיל מהאיומים עליו, האיומים על משפחתו החרידו והבהילו אותו מאוד, עד כדי כך שמצא להתקשר למפקד מחוז תל-אביב על מנת לקבל עזרה, וכן התקשר לאשתו וביקש ממנה לא לצאת מהבית. לדבריו, במשך שעות הוא לא נרגע ודאג שביתו יהיה מאובטח מספר ימים עד למעצרו של בן-שמעון.

הסניגורית, עו"ד דינה ילוז, ביקשה להימנע מהרשעתו בין היתר לאור מקרה הסניגורית הציבורית של מחוז חיפה, גליה סלבצקי.

השופטת דורית רייך-שפירא חשבה אחרת. "בית המשפט, שתפקידו לקבוע נורמות התנהגות, לא יכול להשלים עם עבירות כאלה גם אם בוצעו על רקע מצוקה ותסכול. משכך האינטרס הציבורי מחייב במקרה זה הרשעה, שכן תגובה סלחנית תהווה מסר הרתעתי ושלילי, שעלול לערער אמון הציבור בתפקודן השוויוני של מערכות האכיפה".

היא ציינה כי מקרה זה שונה מהמקרה של עו"ד סלבצקי, משום ששם המתלונן (השופט עודד גרשון) "הבין למצוקתה ומחל לה", ואילו כאן האיומים והפגיעה בפרטיות פגעו בזליכה באופן חמור.

בשלב הטיעונים לעונש אמר בן-שמעון: "בעוד שראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, האמין שיש שופטים בישראל, אני טוען ואמרתי זאת גם לבני שמשרת עכשיו בהר דב, שאין שופטים בישראל". (ת.פ. 4699/07).

צרו איתנו קשר *5988