למעלה מ-350 איש מ-40 מדינות יתכנסו בשדה בוקר כדי לדון בתופעת המדבור והשלכותיה ההרסניות

מארגן הכנס: "מכיוון שבעיות אלו נחשבות לרוב כבעיות של יבשת אפריקה, הן אינן מטופלות באותה מחויבות בה טופלו בעיות גלובליות אחרות"

למעלה מ-350 איש מ-40 מדינות יתכנסו ב-14 בדצמבר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי לדון בתופעת המדבור, הפיכת אזורים מדבריים, על השלכותיה ההרסניות.

"מדבריות, מדבור ואזורים צחיחים" הוא ככל הנראה הכינוס האקדמי הבינלאומי הגדול ביותר בנושא מדבור. בין משתתפי הכנס נמצאים כ-100 מומחים אפריקניים, שיגיעו לאירוע על מנת ללמוד מהניסיון הישראלי.

"תופעת המדבור הוגדרה על-ידי האו"ם והבנק העולמי כבעיה הסביבתית המשפיעה על המספר הגדול ביותר של אנשים מאשר כל בעיה אחרת בעולם" אומר פרופ' אלון טל, חוקר ומרצה במכונים לחקר המדבר בקמפוס שדה בוקר, המארגן את הכנס. לדבריו, כ-200 מיליון איש, בעיקר באפריקה, סובלים מירידה מתמדת בפריון האדמה. התוצאות עלולות להיות הרסניות, וביניהן רעב, פליטות, התפוררות קהילות ונזק אקולוגי.

"למרבה הצער", מדגיש טל, "מכיוון שבעיות אלו נחשבות לרוב כבעיות של יבשת אפריקה, הן אינן מטופלות באותה מחויבות בה טופלו בעיות גלובליות אחרות".

האקלים בישראל הוא יבש ברובו ו-93% משטחה של המדינה מוגדר כאזור צחיח. המונחים "ארץ שוממה" ו"מוזנחת", שהתלוו למדינה בשנותיה הראשונות, היוו לא רק בגדר תעמולה ציונית. הם נולדו מצילומי האוויר ומהדיווחים של מדעני קרקע בינלאומיים. מאז אותם זמנים שילוב של מדיניות, חדשנות חקלאית, פרויקטים שאפתניים לניהול משאב המים,