שופטת המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, סבורה כי בקביעת שכר-טרחתו של מפרק (או כל בעל תפקיד מטעם בית המשפט) יש לשים את הדגש על אופי התפקיד והדרישות שהוא מציב - האם הן רגילות או חריגות - ולאו דווקא פרק הזמן שמקדיש המפרק לתיק. זאת, לדבריה, בשל הקושי בפיקוח על שעות העבודה והצורך לתמרץ בעלי תפקיד לפעול ביעילות ובזריזות.
השופטת אישרה בקשה יוצאת דופן החורגת מתקנות שכר-הטרחה של עו"ד ארז חבר, המפרק של חברת ל.ה.ט.מ. לקידום הכשרה טכנולוגית, לפסיקת שכר-טרחה חודשי קבוע של 30 אלף שקל עבור החודשים אוקטובר 2008 עד אפריל 2009. כונס הנכסים הרשמי לא התנגד לבקשה, כיוון שמלוא עלות שכר-הטרחה המבוקש יקוזז מהדיבידנד המשולם לנושה המובטח.
אלשיך ציינה כי בנסיבות רגילות בית המשפט אינו חייב להסכים לחריגה מהתקנות, גם אם נושה מובטח או גדול מוכן לשאת על חשבונו את החריגה. זאת, בשל החשיבות של עמידה בתקנות ושמירה על אי תלות של בעל התפקיד בנושים. ואולם, לדבריה, בנסיבותיו החריגות של המקרה הנדון "דומה כי עסקינן ב'הכרח בל יגונה', אשר יש לאשרו".
אלשיך ציינה כי במקרה הנדון תפקיד המפרק שונה מאוד מתפקיד המפרק בפירוק קלאסי, והוא כרוך בניהול מורכב על בסיס שוטף ולתקופת זמן ארוכה, תוך טיפול במגוון גדול של בעיות, הדורשות זמן ומאמצים רבים. לכן, קבעה השופטת, כי נוצר פער בין הפירוק כפי שהוא נראה "דרך האספקלריה הפורמאלית" של תקנות השכר לבין מהות התפקיד בפועל, ובשל כך היא אישרה את החריגה בשכר-הטרחה מהקבוע בתקנות. (פש"ר 1526/06).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
