העליון: אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי בקרקע בקביעת הפיצוי בגין הפקעתה

בית המשפט העליון קבע היום (ג') לראשונה כי במסגרת פיצוי על הפקעת קרקע, אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי שנעשה בקרקע קודם להפקעתה. בכך הפך העליון החלטה של המחוזי, שהתחשב בשימוש לא-חוקי בקרקע בקביעת פיצויי ההפקעה, והורה על תשלום פיצוי מוגדל מעבר לפיצוי שהיה מקבל בעל הקרקע, אילו לא עשה שימוש בלתי חוקי בקרקע.

מדובר בקרקע חקלאית, שבחלק מחלקותיה נעשה שימוש לחציבה. גם לאחר ההפקעה המשיכו 3 בעלי הקרקע להשתמש בשטח כמחצבה, מבלי שהמדינה אכפה את החוק.

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי יש לחשב את הפיצוי לבעלים בגין הפקעת הקרקע, תוך התחשבות בכך שהיא שימשה כמחצבה, למרות שלא היה לכך היתר. בכך למעשה הגדיל המחוזי את הפיצוי לבעלים, כיוון ששווי הקרקע המשמשת כמחצבה גבוה יותר מקרקע חקלאית. עם זאת, המחוזי הורה להפחית 15%-20% משווי הקרקע כמחצבה (כפי שהעריכה שמאי), בשל היעדר ההיתר.

המדינה עירערה לעליון, באמצעות עו"ד משה גולן, בטענה כי אין לפצות אדם בשל עבודות שביצע בקרקע בניגוד לחוק.

תמריץ להפר חוק

השופטת עדנה ארבל, בהסכמת השופטים אשר גרוניס ואסתר חיות, קיבלו את עמדת המדינה וקבעו כי לפי החוק אין להתחשב בשימוש בלתי חוקי שעשה הבעלים בקרקע לצורך תשלום פיצויים עבור ההפקעה.

השופטת ארבל ציינה כי אמנם החוק אינו חד-משמעי בעניין, אך קבעה כי יש לתת פרשנות, לפיה אין לתת ביטוי במסגרת חוות דעת שמאי לעניין שווי הקרקע על פעולות העומדות בניגוד לתכלית החוק.

ארבל ציינה כי עמדתה עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור, השוללת ממי שהפר את הוראות החוק, לקבל פיצוי המשקף את המעשה הבלתי חוקי שביצע. "לא ראוי כי אדם, אשר פעל בניגוד לחוק במשך שנים, יקבל מהמדינה פיצוי, אשר מתחשב בפעילות הבלתי חוקית שביצע. פיצוי כזה עלול לתמרץ אנשים להשתמש באופן בלתי חוקי בקרקעותיהם, תוך ידיעה כי לשימוש זה יהיה ביטוי בפיצוי אותו יקבלו, אם וכאשר תופקע מהם הקרקע. עניין זה יוצר תמריץ להפר את החוק או לעקוף אותו", ציינה.

עם זאת, כיוון שהמדינה לא אכפה את החוק במשך שנים מאז שהקרקע הופקעה, החליטה השופטת כי נסיבות המקרה חריגות, והוסיפה לפיצוי 30% משווי הקרקע כקרקע חקלאית.