נשיא לשכת המבקרים הפנימיים: חובה לחזק את גורמי הבקרה והפיקוח

שלמה קלדרון אמר את הדברים בעקבות סקר פאהן קנה על היקף הביקורת הפנימית בחברות ציבוריות, שפורסם אתמול ב"גלובס" ; "כמה עוד חברות צריכות לקרוס לפני שנתעשת ונחזק את הביקורת הפנימית?"

"כמה עוד חברות צריכות לקרוס וכמה אנשים צריכים לאבד את מקומות עבודתם ואת חסכונותיהם לפני שנתעשת ונחזק את הביקורת הפנימית? רשת הביטחון תבטיח אולי את זכויותיהם של חוסכים מסוימים, אך בכדי לעצור את הסחף ולמנוע קריסות נוספות, הכרחי לחזק את גורמי הבקרה והפיקוח".

כך אומר נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, שלמה קלדרון, בעקבות פרסום סקר פאהן קנה ניהול בקרה, בדבר היקף הביקורת הפנימית בחברות ציבוריות. ממצאי הסקר, שפורסמו אתמול (ג') ב"גלובס", מצביעים על כך שבהיעדר תקנים ברורים להיקף ביקורת, יש כשל בנושא בחברות ציבוריות רבות.

לטענת קלדרון, בדו"ח שפרסמה לשכת בוחני ההונאות האמריקאית (ACFE) בשנת 2006, נמצא כי בארגונים בהם מתקיימות מערכות פיקוח בקרה וביקורת פנימית, שכיחות המעילות פחותה באופן משמעותי. לדברי קלדרון, בישראל, מכוח חוק הביקורת הפנימית, חלה חובה למנות מבקרים פנימיים בגופים ציבוריים, ועל המבקר לבחון את הניהול התקין וטוהר המידות של מבוקריו.

הדרך היחידה להבטיח שהביקורת הפנימית תהיה אפקטיבית ומוסיפת ערך, לדבריו, היא באמצעות הסדרת מקצוע הביקורת הפנימית בחוק. ואולם, לדבריו, נגד פעילות לשכת המבקרים להשגת ההסדרה האמורה, פועלים גורמים שונים, וכך גם משרד המשפטים.

בהיעדר הסדרה והיעדר אכיפה, אומר קלדרון, כמעט כל אדם יכול לכהן כמבקר פנימי. "כך, אנו רואים גופים ציבוריים המעסיקים מבקרים פנימיים בהיקפים מגוחכים של שעות מועטות ובמספר דו"חות זעום. לעתים, אפילו אפס דוחות בשנה".

כמו כן, לטענתו, אי הסדרת המקצוע בחוק, מביא לכך שגופים רבים מעסיקים מבקרים פנימיים באופן חיצוני, מה שעלול לחשוף אותם לניגוד עניינים.