מנכ"ל AIG העולמית: "העם האמריקני עצבני, הוא חש לא בנוח עם מה שקורה בכלכלה; צפוי מאד שאנשים יתמרמרו"

אדוארד לידי בטוח ביכולתו להחיות ענק ביטוח אמריקני שכמעט נפח את נשמתו לפני שהממשל הושיע אותו - פעמיים ; "יש ימים שקשה לי לנשום כי האתגרים כה קשים. ייאוש היא מילה קשה מדי"

כשאדוארד לידי היה סטודנט צעיר, הוא יכול היה לעמוד על קורת פלדה בגובה 30 מטר ללא רשת ביטחון או רתמה. בעבודת הקיץ שלו בחברת בנייה של בתים טרומיים, תפקידו היה לטפס עד לראש המסגרת של הבניין כדי לוודא שהמבנה בסדר. הוא לקח את הג'וב כי קיבל שכר גבוה פי 3, והיה זקוק לכסף.

"היו לך יומיים ללמוד את זה. אם לא יכולת לעשות זאת ביום השני, היו מפטרים אותך. היה שם אלמנט של להתגבר על הפחד שלך", מתרפק לידי בקולו הרך.

מאז ספטמבר, כשחברו הוותיק הנק פולסון, שר האוצר האמריקני, החזיר אותו ממעין-פנסיה ומינה אותו למנכ"ל AIG , לידי הולך על קורה גבוהה במובן אחר.

המנכ"ל בן ה-62 צריך לבנות מחדש ענקית ביטוח אמריקנית, שכמעט נפחה את נשמתה לפני שהממשל נחלץ להושיע אותה, פעמיים בתוך חודשיים - בפעם האחרונה, בנובמבר, עם חבילת חילוץ בהיקף 150 מיליארד דולר.

AIG, שנדחפה אל סף פשיטת הרגל בגלל הימוריה חסרי האחריות על נגזרי משכנתאות, איבדה שני מנכ"לים בקצב מהיר לפני שפולסון החליט על מינויו של לידי.

הם הכירו בסוף שנות ה-80 בשיקגו, בה עמד פולסון בראש המשרד האזורי של גולדמן זאקס, ולידי היה סמנכ"ל הכספים של רשתות השיווק סירס רובאק. אחרי שנים, כשפולסון טיפס עד צמרת גולדמן, הוא מינה את לידי לדירקטוריון.

אך גם עם גיבוי של פולסון תפקידו הנוכחי של לידי מפרך: להחיות חברה שהנק גריבנרג הפך לענק תאגידי שהכנסותיו הגיעו ל-100 מיליארד דולר בשנה, ומאז הפך לגילום של התחלואים וחוסר האחריות שהביאו את המשבר הנוכחי.

לידי, בעבר מנכ"ל חברת הביטוח אולסטייט, צריך לפקח על תוכנית רחבה של מימושים, כדי להחזיר את ההלוואה ולשכנע את הממשל למכור את אחזקתו בחברה (80%). אך הוא צריך גם לנהל את הפעילות עליה AIG רוצה לשמור - מכירותיה אשתקד (40 מיליארד דולר) עלו על המחזור של אולסטייט ויריבות רבות אחרות - בתקווה לשקם את אמינותה כישות עצמאית, אם כי קטנה יותר.

"האתגר הוא לשמור על עובדים עם מוטיבציה, שקט והתמקדות, ולנסות למכור נכסים בשוק סוער למדי", אומר לידי בלשכתו, בבניין AIG בדאון-טאון מנהטן.

"סוער למדי" היא לשון המעטה ברורה של מצב שוקי ההון והכלכלה, שלא היו כה גרועים מאז השפל הגדול, אך לידי מאמץ את גישת חצי הכוס המלאה בהרבה נושאים. אבהי וצנוע, הוא אינו נראה מוטרד מאוד מהלחצים שהוא נמצא בהם. "כאשר אתה מנהל ארגון גדול אתה חייב להיות אופטימי", לדבריו.

"יש ימים שקשה לי לנשום"

האם הוא מתייאש לעתים? "יש לי ימים טובים ורעים", הוא עונה בלי התרגשות. "יש ימים שקשה לי לנשום כי האתגרים כה קשים. ייאוש היא מילה קשה מדי".

לידי שומר על שלוות רוחו כשמזכירים לו ש-AIG והנהלתה הפכו לשק החבטות של הפוליטיקאים שלהוטים לנזוף בתעשייה הפיננסית על תלותה בכספי משלם המסים.

"אני מבין שאנחנו חיים בעולם פוליטי", הוא אומר. המורה הרוחני הראשון שלו בעסקים היה דונלד רמספלד, אז מנכ"ל ג'י.די. סירל, חברת התרופות, שגייס את לידי בתחילת שנות ה-70. "העם האמריקני עצבני. הם חשים לא בנוח עם מה שקורה בכלכלה, וכשזה קורה, צפוי מאוד שאנשים יתמרמרו".

אך הוא טוען ש-AIG שונה מקבוצות פיננסיות אחרות. "אנחנו החברה היחידה שהצהירה שהיא הולכת להחזיר את כל הכספים שהממשל משקיע בנו. כדי לעשות את זה אנחנו היחידים כמעט שנמכור כמה מהנכסים הקשים והטובים שלנו".

פיל פורסל, מנכ"ל מורגן סטנלי לשעבר שעבד בעבר עם לידי בסירס רובאק, אומר שכישוריו נחוצים ל-AIG. "מעלותיו הבולטות הן יושרה ואובייקטיביות. החברה הזו צריכה כעת מנהיג שיתמקד בהחזרת הכספים של הממשל", אמר.

"יש לנו מודל של אתמול"

לידי בטוח שהוא יעמוד במשימה אף שירש חברה לא פונקציונלית ולא מחוברת. "הארגון הזה נבנה לתקופה אחרת, של ביזור והערכת יזמות. הוא לא בנוי לתקופה העכשווית של שליטה וניהול ושקיפות. מדידת סיכונים טובה יותר, תכנון המשך טוב יותר - זה מאפיין חברות מודרניות. לנו יש מודל של אתמול".

הביקורת היא כלפי הנק גרינברג, שעיצב את AIG כאוסף רופף של עסקים עצמאיים ב-37 שנות שלטונו בחברה. גרינברג עזב לפני חמש שנים - אך נשאר בעל המניות הגדול בחברה אחרי הממשל, וירצה לרכוש חלק מנכסיה.

האם לידי ביקש עצה ממי שיודע היכן קבורות הגוויות? לידי: "לא ביקשתי עצה. דיברתי איתו. אני מכיר את הנק 15 שנה. היתה לי איתו ארוחת ערב". ואז, לראשונה בראיון, לידי מפגין צד קשוח. "אני חושב שימיו כבר עברו", אמר.

ההתמקדות שלו היא בהווה. "לא גדלתי עם הרבה בחיים", הוא אומר, ומזכיר את הרקע הצנוע שלו ואת מותו בטרם עת של אביו. "אני יודע מה זה לחשוש שיפטרו אותך ואיך תצליח לחיות. כואב לראות כל כך הרבה עובדים שלנו מוכי הלם ממה שקרה".

לידי הופך כמעט פיוטי כשהוא מתאר את הסיבות שהניעו אותו לקבל את התפקיד, תמורת דולר בשנה, פחות ממה שהרוויח כפועל בניין לפני 40 שנה.

עבורו, זו שליחות ציבורית ממדרגה ראשונה, דרכו לעזור למדינה. לידי: "זה לא בדיוק מה שחשבתי שאעשה בגיל פרישה, אבל חייבים להיענות לאתגר כזה".