צ'מפיונס ביוטק - ניסוי בסרטן, ללא שימוש בבני אדם

מה היה קורה לו היה ניתן לבצע ניסויים קליניים לא בבני אדם, אלא בדגימה שניטלה מן הגוף שלהם, ולהשיג תוצאה דומה לזו של ניסויים בבני אדם, אך ללא העלויות ומבלי לסכן את הנבדקים? פריצת דרך כזו הייתה יכולה להוזיל משמעותית את הבאתן של תרופות לשוק וכתוצאה מכך, היו מגיעות לשוק הרבה יותר תרופות בהרבה פחות זמן וגם חברות קטנות, לצד הענקיות, היו יכולות לקחת חלק במשחק.

Champions Biotechnology שבראשה היו"ר ד"ר דיוויד סידרנסקי, מנסה להביא את החלום הזה צעד אחד קרוב יותר למימוש. החברה טוענת כי יש לה שיטה חדשה לעשות ניסויים בגידול סרטני, שתוצאותיהם תואמות במתאם גבוה מאוד את התוצאות שיתקבלו בבני-אדם, אבל ללא שימוש באנשים.

בימים אלה מחפשת החברה בישראל תרופות שיכנסו לצנרת הפיתוח שלה וגם מכונים שמוכנים לתרום לה את הגידולים הסרטניים שנאספים בהם. גיא מלחי, לשעבר מנכ"ל אופטימטה, מנהל את מערך החיפוש של החברה אחרי פעילויות ישראליות.

לעשירים בלבד

הכול התחיל מניסיון להתאים טיפול תרופתי ייחודי לחולי סרטן עשירים, שמוכנים לשלם כל מחיר. כבר בשנת 2006 החל האונקולוג האמריקני, ד"ר סידרנסקי, להתייחס אחרת למיוחסים מבין חוליו.

השיטה שלו כללה פינוקים רגילים, כמו הרכבת צוות מומחים ייחודי סביב אותו חולה, אבל גם טכנולוגיה אחת חדשה לחלוטין: סידרנסקי לקח מכל חולה דגימה מן הגידול שלו, שאותה השתיל במאות עכברים שמערכת החיסון שלהם הוחלשה כדי שיבטאו את הגידול. לכל אחד מן העכברים ניתן טיפול תרופתי שונה - כימותרפיה מסוימת או שילוב בין כמה סוגים שונים. הטיפול שנמצא הטוב ביותר בעכבר, נוסה בחולה.

הצורך נבע מכך שכל חולה - כלומר, כל גידול - מגיב לתרופות בצורה שונה לחלוטין. גם היום מטופלים חולי סרטן בניסוי וטעייה של תרופות ושילובי תרופות שונים, אלא שהניסוי נעשה בפציינט עצמו.

תחילה מנסים תרופה אחת, ואם אינה מצליחה מנסים שנייה, עד שמוצאים שילוב יעיל כדי לדבוק בו. חסרונות השיטה ברורים - תופעות לוואי של הטיפולים שאינם יעילים והזמן הדרוש עד מציאת טיפול יעיל. כשבוחנים את התרופות קודם כל בעכברים המבטאים את הגידול של אותו חולה, ניתן לבחור במהירות את זו שהצליחה לטפל ספציפית בגידול שלו בצורה הטובה ביותר.

לדברי ד"ר דאגלס בורקט, נשיא צ'מפיון ביוטק, החברה מצאה שיש מתאם מושלם, לא פחות מ-100%, בין תרופות המצליחות בגידולים בתוך העכברים לבין אלה המצליחות אחר-כך בפציינט. "אם היו לנו 30 גידולים בלבלב מפציינט אחד ב-30 עכברים, הרי שכל אחד מהעכברים היה מגיב לכל תרופה בדיוק כמו שהגיב לה הפציינט". לדבריו, כשמנסים תרופות על גידול סרטני שהוצמח במעבדה על צלחת פטרי, המתאם מגיע לכ-25%-30% בלבד.

"הגידול מושתל בעכבר תוך מספר שעות ולא מאבד אף אחת מן התכונות שלו", אומר בורקט. "לעומת זאת, כשגידול עובר לצלחת פטרי הוא נהיה רגיש יותר לכימותרפיה, כך שאנחנו עלולים לנבא שתרופות מסוימות ישפיעו, ורק אצל החולה לגלות כי הן אין משפיעות".

השירות של החברה מוצע היום לעשירים בלבד, בעלות של בין מאות אלפי למיליוני דולרים למערך עכברים שלם. אלא שאחרי כמה חודשי שימוש בשיטה, הבין סידרנסקי כי ניתן לעשות איתה הרבה יותר. אם המתאם הוא אכן 100%, הרי שכל עכבר מייצג חולה וניסוי בעכברים המבטאים גידולים של חולים שונים, יהיה שווה ערך מבחינת הערכת יעילות התרופות לניסוי קליני באותם חולים.

בשלב זה החליט להקים חברה שתעסוק בשלושה סוגי פעילות - שירות ה-VIP; בדיקת תרופות נגד סרטן במערך ה"דמוי קליני" של החברה, כשירות הנמכר לחברות התרופות בתחום, וכן פיתוח תרופות באופן עצמאי.

סידרנסקי הקים את צ'מפיונס, על-ידי מיזוג הפעילות שלו לשלד בורסאי. באפריל 2008 גייסה החברה 2.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בתחום הביומד לפי מחיר של 1.75 דולר למניה (כלומר לפי שווי של כ-58 מיליון דולר), כשהמניה נסחרה בדולר. כיום היא נסחרת במחיר של 85 סנט למניה, המשקף לחברה שווי שוק של כ-30 מיליון דולר בבורסת הבולטין בורד.

החברה כבר רושמת היום מכירות במספר מיליוני דולרים משתי הפעילויות הראשונות שלה, תחום ה-VIP ותחום שירות טיוב הניסויים הקליניים לחברות תרופות. בין לקוחותיה נמצאת חברת ImClone, שפיתחה את תרופת הארביטוקס. "אנחנו לוקחים תרופה מחברה ובוחנים אותה על העכברים שלנו עם גידולים דווקא מאנשים שונים, כדי לנסות להראות לחברה אצל איזה מטופלים עם אילו סוגי גידולים התרופה תעבוד טוב יותר, על אילו שילובים כדאי לה ללכת ובאילו מינונים להשתמש", אומר סידרנסקי.

החברה מתאמצת לקטלג את הגידולים לפי מאפיינים שונים, אשר נמצאים בקורלציה עם הצלחה של תרופות שונות, כדי לנסות להבין טוב יותר את המנגנונים הגורמים לתרופה מסוימת לעבוד בגידול זה ולא באחר. עוד לפני שיתוכננו תרופות חדשות על בסיס מערך העכברים של צ'מפיונס, הידע הזה כבר יוכל לעזור גם לאנשים שאינם מיליונרים.

מפתחים גם באופן עצמאי

במקביל, היא מפתחת תרופות באופן עצמאי. "המידע שאנחנו מפיקים מהמערך שלנו דומה למידע של שלב II קליני", אומר סידרנסקי. "נוכל לרכוש תרופות בשלבים של פרה-קליניקה, לבצע בהן את הניסוי שלנו ואז למכור אותם במחיר שלא ירחק מאוד מזה של תרופות אחרי שלב II של הניסויים".

מודל כזה, אם יצליח, יבטיח שהחברה תוכל להוסיף לעצמה ערך בלי להיכנס לניסויים עתירי מזומן, ובעצם תוכל להתנהל עם המזומן שתקבל מחברות התרופות ועם ה-3.5 מיליון דולר שיש לה כיום. "נגייס רק אם תהיה הזדמנות נדירה", אומר בורקט.

עוד חזון למועד לעניין הוכחת השאלה אם המערך נותן תוצאות דומות לשלב II ואם החברות הגדולות משוכנעות מספיק בטכנולוגיה כדי לרכוש תרופה כזו במחיר של מוצר שעבר ניסוי קליני אמיתי.

"אנחנו נותנים את המודל כשירות לחברות בעיקר כדי להשיג את המטרה הזו - לתת להן ניסיון איתו, ולשכנע אותן שהוא מקביל לניסוי קליני".