בית המשפט המחוזי בת"א הפחית 10% מחובם מזל ושלמה יעקובי לבנק דיסקונט, משום שאיפשר להם להמשיך למשוך כספים, שעה שהם נמצאים ביתרת חובה גבוהה, בשעה שהיה עליו לעצור את מתן האשראי.
בתוך כחודש בשנת 94' השקיע הזוג יעקובי בני"ע כ-1.8 מיליון שקל, שקיבל כפיצוי תמורת פינוי מביתו. תוך שלושה חודשים נטל אשראי נוסף בסך כולל של 1.15 מיליון שקל, כשהוא משעבד לבנק נכסים ומניות. אלא שאז קרסה הבורסה, ולמרות האוברדרפט המשיך דיסקונט לאפשר להם למשוך כספים ואף שידרג את חשבונם ל"חשבון מועדף" ו"אח"מ". רק כשהמינוס הגיע ל-1.4 מיליון שקל, דרש הבנק פירעון מיידי וניסה לממש את השעבודים.
בעבר דחתה השופטת הדסה אחיטוב-הרטמן את טענת הזוג כאילו נפל קורבן למעשי שידול ופיתוי של הבנק, אך קבעה שהבנק לא מנע מהיעקובים להמשיך ולמשוך כספים לצורך רכישת ני"ע, גם כשהחשבון היה במינוס משמעותי. מאחר שהיעקובים תבעו סעד הצהרתי ולא פיצויים, קבעה השופטת שאין מקום לקבוע את שיעור אחריות הבנק לחוב שנוצר. הזוג עירער לעליון, שהורה למחוזי להשלים את פסק הדין ולקבוע מה שיעור אחריות הבנק.
דרישה מרחיקת לכת
השופט ד"ר עמירם בנימיני (שדן בתיק משום שאחיטוב פרשה) ציין שנציגי הבנק ייעצו ליעקובי להיזהר בהשקעותיו הספקולטיביות ולהעדיף ני"ע סולידיים, אך הוא זילזל בהם. "האם היה הבנק צריך למנוע מהתובע לרכוש ני"ע בהתאם לרצונו? דרישה כזו הינה מרחיקת לכת, ואף עומדת בניגוד לחובותיו של בנק כלפי לקוחותיו. אינני מכיר הלכה מחייבת, לפיה מוטלת על בנק חובה לצפות כי לקוח, ובפרט לקוח שיש בידיו ביטחונות, לא יוכל לפרוע את יתרת החובה שבחשבונו, ולכן עליו לסרב ליתן לו אשראי או להגדיל את יתרת החובה בחשבונו".
מאחר שמחצית מהחוב נבעה מהלוואות לרכישת דירה, שבגינן אין לבנק אחריות, קבע בנימיני שלבנק יש אחריות של 20% למחצית החוב הנותרת, שהם כ-140 אלף שקל. (ת.א. 2759/98).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
