והרי התחזית: צפויות פחות תחזיות

ואיך תיראה 2009, לפחות מהזווית של ביצועי החברות? ובכן, בעוד מספר שבועות יתחילו החברות הציבוריות לפרסם את הדו"חות הכספיים לסיכום 2008. אליהם הן יצרפו, כבימים ימימה, את התחזיות ל-2009, או לפחות לרבעון הראשון שלה, וכך יוכל ציבור המשקיעים לקבל אינדיקציה ברורה יותר באשר לעתיד אותן החברות.

או שלא? אולי המשבר הכלכלי יהפוך לסיבה, ובמקרים אחרים אפילו לתירוץ, לשבור את המסורת ולהפסיק לספק תחזיות, גם שנתיות? לא סתם אנו תוהים בשאלה. הסנונית הראשונה למגמה, שנראית כאילו עומדת להפוך למגפה, כבר הופיעה. אמדוקס, ששנת 2008 הפיסקאלית שלה הסתיימה כבר בספטמבר אשתקד, חרגה מהרגלה ולדו"חות הרבעון הרביעי לא צירפה תחזית שנתית להכנסותיה ו/או רווחיה. החברה, שמספקת מערכות בילינג (גבייה), ניהול ושירות לקוחות עבור ספקיות תקשורת, סיפקה רק קריאת כיוון כללית כשדב בהרב, הנשיא והמנכ"ל, ציין שהחברה מנהלת את הוצאותיה תחת ההנחה שהכנסות 2009 לא יצמחו כלל או ירשמו צמיחה חד ספרתית נמוכה.

"יש מהומה בשוקי האשראי, והיא תשפיע על הפעילות הכלכלית ברחבי העולם. ישנה אי ודאות לגבי האופן שזה ישפיע על לקוחותינו ועל החלטותיהם בנוגע להוצאות. לפיכך, איננו יכולים להתחייב היום לתחזית לשנה כולה", הסביר בהרב. עם זאת, סיפק בהרב תחזית רבעונית לרבעון הראשון של 2009 שכבר הסתיים בסוף דצמבר האחרון - ההכנסות הצפויות הן ברמה של 785-810 מיליון דולר, צמיחה של 5.6%-9.1% ביחס לרבעון המקביל, ואילו תחזית הרווח הנקי GAAP- Nonלמניה היא 54-57 סנט למניה, שהם 117.4-124 מיליון דולר. אמדוקס איבדה בשנה האחרונה 42% משווייה וכרגע הוא עומד על 4 מיליארד דולר.

ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר - אותן חברות קטנות ובינוניות, שגם בימים כתיקונם אין להן ראות (Visibility) מספיק גבוהה וצבר הזמנות (Backlog) חזק כמו של אמדוקס. לכן, אל תתפלאו אם רבות מהן יוותרו על מתן תחזיות שנתיות מעתה ועד שוך המשבר, לכל הפחות.

מי מכתיב את ציפיות השוק?

ואכן, מבדיקת "גלובס" עולה שחוץ מאמדוקס, יש מספר חברות ישראליות נוספות הנסחרות בשוק ההון האמריקני, שהחליטו בחודשים האחרונים לשנות את מנהגן. בין היתר מדובר באודיוקודס, מפתחת פתרונות VoIP, שהפסיקה לתת תחזיות רבעוניות והחליטה להתמקד בשנתיות; סינרון, המפתחת מכשור לטיפולים קוסמטיים בעור, שחרגה מהרגלה ולא מסרה תחזית שנתית במסגרת פרסום דו"חות הרבעון השלישי, ותפרון, שנתנה בעבר תחזית שנתית וויתרה גם היא על הנוהג.

שינויים נוספים נרשמו בנס טכנולוגיות, שעברה לתחזיות על בסיס Non-GAAP, ונייס, שבעבר הייתה מספקת תחזית לשנה שאחרי כבר במסגרת פרסום דו"חות הרבעון השלישי, והשנה נמנעה מכך - גם כאן, על רקע המשבר הכלכלי. נכון להיום, החברה הישראלית היחידה שכבר פרסמה תחזית ל-2009 היא אר.אר לוויינים (RRsat).

מתן תחזיות - רבעוניות או שנתיות - הוא חלק מתנאי המשחק בשוק ההון האמריקני, ולפעמים הוא "המשחק" בעצמו. מעבר לרצון להציג שקיפות יתר, אחד היתרונות במתן תחזיות הוא קביעת טווח ציפיות מסוים, לפיו נקבעת התייחסות ציבור המשקיעים לעתיד החברה. עם מתן התחזיות, האנליסטים - שיוצרים את המושג השגור "ציפיות השוק" - מיישרים קו עם החברה וגם אם ציפו ממנה לתחזיות אחרות, הם מעדכנים את תחזיותיהם בהתאם. כך, גם התנודתיות במסחר במניה קטנה, במיוחד בימים שבהם מפרסמת החברה את תוצאותיה בפועל.

דאג סבלה, נשיא ומנכ"ל וראז - גם היא מהחברות שוויתרו הפעם על מתן תחזית שנתית - התייחס לנושא בראיון ל"גלובס" לפני מספר שבועות. "נוצר מצב שכל אנליסט יכול היה לצאת עם איזה מספר שהוא רצה לגבי כל רבעון, ולמעשה הם אלה שקבעו את הציפיות עבורנו", אמר סבלה. "עכשיו אנחנו נותנים רק תחזיות רבעוניות, וכך אנחנו אלה שקובעים את הציפיות לרבעון. אנחנו לא נותנים יותר תחזית שנתית". סבלה הלך צעד אחד קדימה וקבע שניהול ציפיות השוק אינו חלק ממה שהחברה אמורה לעשות, והיא אמורה להתרכז רק בביצועים.

מטבע הדברים, התופעה שתיארנו אינה מנת חלקן של חברות הישראליות בלבד, ויש גם חברות אמריקניות ששינו את נוהג מסירת התחזיות. אחת מהן היא חברת הנדל"ן Pulte Homes, שנסחרת לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר בבורסת NYSE, שנהגה לפרסם תחזיות רבעוניות, אך נמנעה מלעשות זאת לגבי הרבעון הרביעי של השנה החולפת.

"לחברות קטנות קשה יותר לנהל תחזיות"

ואם כבר באנליסטים עסקינן, יונתן קרייזמן, אנליסט טכנולוגיה בבית ההשקעות אוסקר גרוס, סבור שיש סבירות גבוהה מאוד שחברות רבות ישנו את הנוהג שלהן במתן תחזיות בתקופה הקרובה. "חברות לא חיות על אי בודד, והן מדברות ומתייעצות אחת עם השנייה", הוא אומר. "אם הן יציגו חזית אחידה בנושא, והנורמה תשתנה כי זהו צו השעה, השוק יהיה חייב לקבל את זה".

ואיך יתייחס אנליסט לחברה שתפסיק לתת תחזיות? קרייזמן מציין שמצד אחד מדובר באינדיקציה שלילית, מכיוון שזו הוכחה לכך שהראות הצטמצמה. מצד שני, לדבריו, בתקופה שכזו זה טבעי לחלוטין. "אחת השאלות שמשקיע צריך לשאול את עצמו היא מה רמת הראות של החברה", אומר קרייזמן. "לאורך זמן, בחברה עם ראות נמוכה זה מתבטא ביותר אזהרות רווח לאורך השנים".

על אותה ראות משפיע יותר מכל צבר ההזמנות של החברה, ושווי ההכנסות הנדחות. ברוב המקרים, לחברות שנותנות שירותים (כמו אמדוקס) יש צבר גדול, מכיוון שהן עובדות על בסיס חוזים ארוכי טווח. קרייזמן נותן גם את ענקית תוכנות האבטחה צ'ק פוינט כדוגמה לחברה לה יש הכנסות נדחות ניכרות. "אצל צ'ק פוינט מדובר בטיימינג של ההכרה בהן, וניתן לצפות את זה מראש. בחברות אחרות, קשה לראות אפילו חצי רבעון קדימה".

עבודה מול לקוחות גדולים הוא גורם נוסף שעלול להקטין את הראות. "ללקוחות גדולים יש יותר כוח מיקוח. הם יכולים להימנע מצבירת מלאים על-ידי גלגול אחזקת המלאי על הספק", אומר קרייזמן.

מן העבר השני, קיימות אותן חברות קטנות עד בינוניות שמעולם לא סיפקו תחזיות, ולא סביר שיחרגו מעתה והלאה ממנהגן. "בחברות עם מחזורי מכירות לא גבוהים, עסקאות קטנות יחסית יכולות להסיט את התחזיות באחוזים גבוהים למעלה או למטה", מסביר סמנכ"ל כספים של חברה ישראלית הנסחרת בנאסד"ק, שהעדיף להישאר בעילום שם (החברה שבאחריותו אינה נוהגת לתת תחזיות).

"במחזור החיים של כל חברה יש עסקאות שנדחות מרבעון לרבעון, מסיבות טכניות, חשבונאיות ואחרות. כל עוד התזוזה בין הרבעונים צפויה וידועה, ולחברה יש Pipeline שמתממש לצבר הזמנות ולמכירות בצורה עקבית ולאורך זמן, אז אפשר לנהל את הציפיות ולתת תחזיות לשוק. בחברות קטנות, ובמיוחד בשוק תנודתי, יותר קשה לנהל את נושא התחזיות".

לדבריו, מדובר באחריות לשמה. "כשחברה שאינה מובילת שוק נותנת תחזיות, נוצר לחץ לא הגיוני שמביא אנשים בסוף הרבעון לפעולות, שהם לא היו עושים במקרים אחרים. אני לא מדבר על משהו פלילי חלילה, אלא מסחרי. נניח שאני שם לב שאיני עומד בתחזיות, אז כדי לעמוד בהן אני אמכור במחירים הרבה יותר נמוכים. הלקוח יודע שאני לחוץ, כך שההבדל בין עסקה שנסגרת ב-31 במארס לעסקה שנסגרת ב-1 באפריל יכול להגיע ל-30%-40% במחיר. כך, באותה נקודת זמן עמדתי בתחזית, אך בטווח הארוך ייתכן שגרמתי נזק מתמשך לרווחיות החברה, ואף חשפתי נקודת חולשה שלי מול הלקוחות".

הרוב עדיין מפרסמות תחזיות, בינתיים

ככלל, לא קיימת בשוק ההון האמריקני חובה לפרסם תחזיות, ולכן, כאמור, לא רק חברות ישראליות קטנות נמנעות מכך, בדומה לענקית החיפוש גוגל. אם כך, כמה מהחברות הציבוריות טורחות לפרסם תחזיות? נכון לעכשיו, עדיין רובן.

לפני כשנתיים וחצי פרסמנו ב"גלובס" מחקר מקיף שערך NIRI, ארגון אמריקני מקצועי שמאגד מנהלים ויועצים בתחום קשרי המשקיעים - שחבריו כוללים נציגים מרוב החברות הציבוריות האמריקניות. מהמחקר עלה אז ש-66% מהחברות נתנו ברבעון הראשון של שנת 2006 תחזיות כלשהן, בין אם לשורה העליונה ובין אם לשורת הרווח. שנתיים מאוחר יותר מחקר שבדק את אותם פרמטרים עבור הרבעון הראשון של 2008, מצא תוצאה דומה - 64% מהחברות נותנות תחזיות כלשהן. בין לבין, בשנת 2007 חלה ירידה כשרק 51% מהחברות טרחו לעשות כן. עם זאת, המחקר בדק את הנוהג נכון לרבעון הראשון של 2008 - הרבה לפני העמקת המשבר הכלכלי הגלובלי, ולכן ניתן להעריך שתוצאות המחקר הבא, שיפורסמו בתחילת השנה, אולי יהיו שונות.