שלושה שהם אחד

כיצד קורה ששלושה שופטים עושים אותה טעות חשבונאית בפסק דין בעניין רצח

אין מחלוקת על כך שבית המשפט המחוזי טעה כאשר זיכה את אלכסיי וולקוב מאשמת רצח גרושתו. הטעות היתה בעניין שעת הרצח. השופטים עצמם מודים שטעו בעניין הזה; אפילו הסניגורים של וולקוב מאשרים זאת. אתמול (ב') קבע בית המשפט העליון שהטעות היתה מהותית, והחזיר את פסק הדין למחוזי כדי שיתקן את הטעות וייתן פסק דין חדש.

אבל בכך לא צריך העניין להסתיים, מכיוון שהפרשה שופכת אור על האופן בו ניתנים פסקי דין בהרכב של יותר מאדם אחד. במקרה הזה מדובר בטעות חשבונאית מאד פשוטה. הפתולוג קבע שעת מוות מסוימת, השופטים החליטו ששעת המוות היתה בשעה אחרת - נוחה מבחינתו של הנאשם. הזיכוי של וולקוב התקבל פה אחד. אבל מי שכתב את פסק הדין היה השופט שלי טימן. לצידו ישבו בדין שתי שופטות, תחיה שפירא ושרה ברוש, שנתנו את הסכמתן לדברים שכתב טימן.

כאן זה מתחיל להיות מוזר. אם שופט אחד טועה - ניחא, אבל ש-3 שופטים יעשו את אותה טעות חשבונאית פשוטה? מה זה אומר? שגם לשתי השופטות יש בעיה בחשבון? או שמא השופטות נתנו הסכמתן לפסק הדין של טימן באופן אוטומטי, מבלי לקרוא אותו, בוודאי מבלי להתעמק בו?

הרי השופטות היו מודעות לכך שטימן קבע שעה שונה מזו שקבע הפתולוג. זו לא סיבה מספיקה כדי שיקפידו יותר? אולי אחת מהן לפחות היתה מגלה את הטעות הפשוטה? השאלה נעשית חמורה עוד יותר, מכיוון שמדובר בנאשם שהודה ברצח ואף שיחזר אותו - מה שמחייב את השופטים להתייחסות עירנית ורצינית במיוחד, לא?

רשלנות בבית המשפט?

טימן כבר בפנסיה, אבל שתי השופטות עדיין מכהנות. יש אפשרות שלא רק טעות היתה פה, אלא רשלנות מן הסוג שאסור שתהיה בבית המשפט. מקרה כזה ברשות ציבורית אחרת היה גורר דרישה לחקירה. הדין לא צריך להיות שונה לגבי שופטים - להיפך - דווקא איתם צריך להחמיר, מכיוון שהם עוסקים בדיני נפשות.

במקביל צריך לטפל בתופעה. דיון בפני הרכב של שופטים נעשה רק במקרים רציניים ומורכבים, כדי שיותר מאדם אחד יבחן אותם. אבל כאשר שופטים מסכימים לפסק דין מבלי לבדוק אותו כראוי, או בכלל, אז למעשה זה לא הרכב, אלא שופט יחיד. והדבר הזה מהווה פגיעה הן בחוק, הן בתביעה והן בנאשמים. יש לשים סוף לתופעה כדי שאדם המגיע להישפט בפני הרכב יידע בוודאות, שעניינו אכן ייבחן על-ידי יותר משופט אחד.