חממת טרגטק מציגה: פרויקטים טכנולוגיים על כביש נתניה-אוהיו

חממת טרגטק מתמקדת בתחומים של מכשור רפואי, תקשורת ותוכנה ; הקשר של החממה למחוז אקרון באוהיו - פעם מרכז לתעשיית הגומי והיום לתעשיית הכימיה - מבטיח שיתוף פעולה בהקמת החברות וגם במימונן ; כתבה שישית בסדרה

מבין כל מנהלי החממות שעימם נפגשנו במסגרת סדרת כתבות זו, עזריאל קדים, מנכ"ל חממת טרגטק, הוא היחיד שציין כגורם מבדל ראשון במעלה בחממה שלו, את יחסי האנוש ואת העובדה, שלדעתו נעים לבוא לעבודה בחממה. גם האחרים ציינו זאת כגורם, אבל לא במקומות הראשונים.

Targetech ממוקמת בנתניה, בקרבת מרכז ההיי-טק בפולג. היא חממה הטרוגנית, אך מתמקדת בתחומי המכשור הרפואי, התקשורת, התוכנה והיום גם האנרגיות הירוקות. "כל החברות שלנו מנוהלות פיזית מהמשרדים בנתניה", מדגיש קדים. "זה עושה נפלאות לשת"פ בין החברות וכן ליכולת לפקח עליהן ולנווט אותן. כשמשקיעים פוטנציאלים מגיעים, הם מייד נחשפים לכל החברות".

צוות הניהול של החממה כולל את קדים עצמו, לשעבר מנכ"ל ידע, חברת המסחור של מכון ויצמן ובעל קשרים עם האוניברסיטאות ובתי הספר לרפואה. יו"ר החממה הוא אברהם מידן, מייסד חשבשבת ו-WizSoft ומרצה באוניברסיטת תל אביב, מומחה לבינה מלאכותית, למחשוב ולמתמטיקה. אחד היועצים של החברה הוא דני רוזן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, אשר מייעץ לחממה בתחום התקשורת ומכהן כיו"ר מועצת המנהלים של אחת מהחברות הבוגרות של החממה, Optiway.

ידידות עם מעצמת הגומי

נקודת ייחוד מעניינת של החממה היא החיבור שלה עם מחוז Akron באוהיו. אקרון היא עיר קטנה במונחים אמריקנים, רק רבע מיליון תושבים עם פרברים שבהם כ-4 מיליון תושבים. מיקומה, במדינת אוהיו שבמרכז ארה"ב, אמנם לא נגיש לחוף המערבי והמזרחי, אך במרחק טיסה נוח משניהם.

בעבר הייתה אקרון מרכז תעשיית הגומי של ארה"ב, שהפך להיות תעשיית כימיה משגשגת. ראשי העיר השכילו לחזות את היום שבו יגיע סוף תור הזהב של התעשיות הכבדות בארה"ב, שעברו למדינות זולות יותר, והחליטו להקים ביוזמה ובתמיכה ממשלתית תעשיית היי-טק הקשורה במומחיותה המקומית בכימיה, אך מתרחבת הרבה מעבר לה.

ד"ר זאב גוריון, המתגורר באקרון ומשמש כמנכ"ל חברת הייעוץ GlobeChen, הוא גם נשיא ארגון הפיתוח העסקי של העיר ויועץ לחברת ההשקעות של אקרון, שביצעה את ההשקעה בטרגטק. גוריון מסביר כי ערים נוספות באוהיו עברו תהליכים דומים לאלו שעברה אקרון, כאשר תעשיות כמו מתכות ומכרות עזבו אותן, אבל הידע נשאר.

בנוסף, האוניברסיטה של אקרון היא אחת המובילות בעולם בתחום הפולימרים ויש בה גם 3 בתי חולים ידועים, עד שהוכרז "מסדרון ביומד" במרכז העיר, אשר מחבר את בית הספר לרפואה ואת בית החולים עם שורה של חברות מן התחום.

רוב המדינות לא משקיעות כספים של ממש בתעשיות שנמצאות מחוץ לגבולותיהן - זוהי לפחות הטענה הישראלית הקבועה כלפי גורמים המנסים ליצור יחסי שיתוף פעולה בין חברות ישראליות למדינות או מחוזות בארה"ב. אקרון, בניגוד לקלישאה, השקיעה 2 מיליון דולר בתעשייה הישראלית בישראל, דרך טרגטק, בלי לדרוש תמורה מיידית.

"המטרה שלנו אינה להוציא חברות מישראל, אלא לעודד אותן להקים את זרוע השיווק באקרון רק אם זה הגיוני כלכלית. אנחנו מבטיחים לעיריית אקרון שנעודד את החברות שלנו לפחות לבקר ולראות אם זה מתאים להן", אומר קדים.

רבע מהפרויקטים שבגרו מן החממה עד כה, מצאו את עצמם באקרון בסופו של דבר. "אנחנו מפנים אליהם לפעמים גם פרויקטים שאינם פעילים בחממה", אומר קדים. החברות שמחליטות להקים זרוע באוהיו יכולות להשתלב כבוגרות חממת טרגטק בפרויקט החממה של העיר, שמבוסס כמו רוב החממות האמריקניות בעיקר על השקעה פיננסית והקצאת משרדים לצד חברות היי-טק אחרות.

מלבד משרד המסחר של אקרון שהשקיע כ-40% מתקציב החממה, השקיעו בטרגטק גם משקיעים פרטיים ישראלים, ומשקיעים יהודים פרטיים מקנדה המאוגדים בקבוצה בשם ASG. כולם מאוגדים תחת קרן Startvest שהוקמה בעיקר למטרה של השקעה בחממה.

היי-טק בלואו-טק

"בזכות השת"פ עם אקרון אנחנו יכולים לומר לחברות שאנחנו מגייסים לחממה, שאם יעמדו ביעדיהן ויצטרכו עוד כסף, אז יש - גם בתוך וגם אחרי תקופת החממה", אומר קדים. "אם יש עיכובים בשחרור התקציב של המדען, יש לנו מספיק כסף כדי לגשר. הפרויקט לא ייפגע מכלום".

מבין החברות בוגרות החממה, ניתן לציין כבולטות את ACE, שעוסקת באימון של ספורטאים לחשיבה אסטרטגית באמצעות תוכנת מחשב; אופטיווי - חברה המעסיקה כיום כ-20 עובדים ועוסקת בהעברת נתונים בסיבים אופטיים; Jettable, המעסיקה כ-15 עובדים, ומפתחת דיו מיוחד ומדפסות להדפסה על קרמיקה; ו-Medidermis, המפתחת תכשיר נגד אקנה, שלאחרונה התקשרה עם חברה אמריקנית גדולה בתחום הרפואי והעניקה לה רישיון להמשיך ולפתח את המוצר ולשווק אותו בארה"ב.

עוד לפני ההפרטה בגרו מן החממה חברות הפועלות היום בשוק, ובהן: נתניה פלסמטק שלה טכנולוגיות בתחום המתכות; מ.א.ה, שפיתחה מערכות לבדיקת מנועים; סרקונט, העוסקת ברשתות תקשורת מקומיות; סייקלטק בתחום מיחזור פלסטיק ונייר, ואקטיב-פוינט העוסקת במכירות וקטלוגים באינטרנט. חלקן חברות היי-טק שמשרתות את הלואו-טק.

רוב החברות שמציין קדים כבולטות, נמצאות עדיין בתקופת החממה. כמו חברת P-Cure, שפיתחה מכשיר משופר לטיפולי קרינה באמצעות פרוטונים. הקרנת פרוטונים וחלקיקים כבדים נמצאה יעילה ובטוחה יותר משיטות קרינה אחרות לטיפול בגידולים, אולם המכשירים המשמשים היום להקרנה הם ענקיים, כבדים ויקרים. החברה מפתחת מכשירים המבצעים את אותה מטלה אך הינם זולים וקטנים משמעותית.

במבטיחות של קדים גם חברת Infigo, שפיתחה מערכת לדיאגנוסטיקה שיכולה לזהות מולקולות במהירות ולהצביע על כמותן באמצעות טכנולוגיה של MIP - פולימרים שתוכננו כמו תבניות גבס כך שיקלטו מולקולות מסוימות בלבד. המוצר הראשון של החברה ישמש לזיהוי רמות B12 בגוף. כיום קיימת בדיקה ל-B12, אך היא אינה מוצלחת מבחינת זיהוי רמות החומר במדויק.

אחרונה היא AdsOnScreen, שפיתחה מערכת המאפשרת הקרנה של פרסומות בשוליים של מסכים המקרינים משחקי ספורט או תוכן אחר בבתי קפה. הפרויקטים האלה, מקווים בטרגטק, ישימו גם את נתניה על מפת החממות.

צרו איתנו קשר *5988