על שלושה דברים

הבשורה הרעה היא שיהיה קשה לכלכלת ארה"ב להתאושש, הבשורה הרעה עוד יותר היא שארה"ב עלולה לאבד את ההגמוניה שלה

הנשיא הנבחר ברק אובמה מקבל כלכלה מרוסקת ופגועה קשה הן במישור המקרו הכלכלי והן בשוק ההון. אובמה מקבל את כלכלת ארה"ב לטיפולו בעת שהיא נמצאת בעיצומו של תהליך מיתון עמוק עם אבטלה של למעלה מ 7.2% ושעלולה לסיים את שנת 2009 עם יותר מ 9% מובטלים ! כלכלה שצמיחה כמעט רצופה של 16 שנים נעצרה כמעט כליל ב 2008 וצפויה להצטמצם ב 2009 ב 1% עד 3% נוספים.

הבשורה הרעה היא שיהיה קשה לכלכלת ארה"ב להתאושש, הבשורה הרעה עוד יותר היא שארה"ב עלולה לאבד את ההגמוניה שלה ולמצוא את עצמה חלשה מתמיד מול שווקי ההון והכלכלות של מדינות אסיה.

כך שאובמה עומד בפני משימה קשה של הצלת כלכלת ארה"ב המרוסקת, בתנאי התחלה קשים מאוד, ותוך שעליו לנווט את ארה"ב לשמירת ההגמוניה שלה ומזעור הנזק במישור הבינלאומי.

אמנם משרד האוצר והבנק המרכזי נרתמו להצלת הכלכלה ונקטו בשורת צעדים דרסטיים הכוללים הזרמה מאסיבית של כספים לשוק ולמוסדות פיננסיים פרטניים בהיקף שיכול להעלות על טריליון דולר בשנת 2009, והורדת ריבית לזמן קצר לרמה הקרובה לאפס אחוז נומינלי לשנה.

ואמנם ברק אובמה נכנס לשוק עם צוות כלכלי מיומן הכולל את גייתנר (המנהל כיום את הבנק הפדרלי של ניו יורק) ופרופסור לארי סמרס שהיה מראשי הבנק העולמי ותת שר האוצר ובן ברננקי הממשיך בתפקידו כראש הפד. אולם, למרות כל זאת, יש להבין שהכלכלה האמריקאית נמצאת במצב שהוא טראומטי ושאינו ניתן לתיקון מיידי באמצעות קוסמים וקסמים.

לאחר 16 שנות צמיחה כמעט רצופות, הכלכלה הריאלית נעצרה בחריקת בלמים, והעודפים והשומנים שהצטברו בה הם שגרמו בשנה האחרונה למשבר העמוק. הטיפול הנדרש לפיכך הוא טיפול שורש עמוק, יסודי וממושך. אין מדובר כאן בטיפול של "זבנג וגמרנו", ולכן אין גם לצפות לתוצאות מיידיות.

ראשית, יש לפתור את הבעיות הבסיסיות בשוק הכספים וההון. הבנקים עדיין אינם יציבים וסובלים מהפסדים כבדים מצד אחד ומחוסר אמון בסיסי מצד שני. סיטי בנק ובנק אוף אמריקה דיווחו השבוע על הפסדים עצומים ברבעון האחרון, ובנק אוף אמריקה אף פנה לסיוע ממשלתי בסך של 25 מיליארד דולר!
צריך איפה למצוא פתרון ובהקדם למבנה החדש של הבנקאות האמריקאית, ללא בנקי השקעות מתמחים. יש להחזיר את האמון ביכולת של המערכת להתמודד עם הבעיות הכלכליות של 2009 ו 2010 כולל מתן הלוואות קצרות מועד בין בנקים וכן מתן הלוואות לחברות עסקיות במחירי הון סבירים.

שנית, יש לפתור בעיות מבניות במשק האמריקאי ולבחון מה יהיו מנועי הצמיחה שלו לעשור הקרוב. תעשיית הרכב היא דוגמא שתצריך החלטות אמיצות מצד הממשל. מבחינה כלכלית יהיה קשה מאוד לתעשיית הרכב להתמודד עם החדשנות והטכנולוגיה של ארצות אסיה ועם מחירי העבודה הזולים שם.

מצד שני, סגירה לאלתר של ענף הרכב תביא לפטורי מאות אלפי עובדים ולהגדלת האבטלה בשיעור ניכר. להערכתנו אתגר ענף הרכב צריך להיות בראש קדימויות הממשל.

שלישית, כל נושא הרגולציה יצטרך לעבור רפורמה יסודית. ראשית להחליט מי מפקח על מה ומדוע, כלומר, להסדיר את הנושא בין הגופים הרגולטרים הרבים, כדי לראות מה תפקידם ולבחון שנושאים חשובים לא נופלים בין הכיסאות. צריך לבחון כלים לאור הלקחים מהמשבר הנוכחי אין ספק שהמשבר הדגיש את כשלון הרגולציה לא פחות מכישלון הבנקים והמוסדות הפיננסיים.

הנושא הנבחר ברק אובמה לא יזכה להרבה ימי חסד, אך מצד שני אסור לצפות ממנו לקסמים מהירים. הבעיות הכלכליות העומדות בפניו הן קרדינליות, דורשות טיפול יסודי לטווח ארוך ואסור להתפתות לפתרונות קצרי מועד. יש לצפות לרע יותר לפני שיהיה טוב. צריך להתאזר בסבלנות ולבחון את קצב ההתקדמות בפתרון הבעיות היסודיות. אי פתרון בעיות יסודיות רק יחמיר את המשבר הבא.

דן גלאי הוא פרופסור למימון ובנקאות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות

צרו איתנו קשר *5988