"חוק הגילוי הנאות" מאפשר לחברות הליסינג להסתיר את המשתמשים בפועל

החוק שנכנס לתוקף בתחילת החודש, מאפשר לחברות הליסיג וההשכרה להסתיר מהלקוחות את המשתמשים בפועל - הבדל בעל משמעות כספית גבוהה כשמדובר ברכב צה"ל, למשל

"חוק הגילוי הנאות" מכיל בתוכו "באג" גדול, שמונע מהלקוח לדעת מי היה המשתמש בפועל ברכב אותו הוא קונה מליסינג או מהשכרה.

בתחילת החודש נכנס לתוקף "חוק גילוי נאות", שמחייב סוחרי רכב לגלות לרוכשים את הידוע להם על היסטורית הרכב ומצבו. כמה חודשים לפני כן עבר החוק בכנסת בתשואות רמות, והיה מי שכינה אותו כ"מהפכה צרכנית, שתגדיל את השקיפות ותוציא את החתול מהשק". החלק המרכזי בחוק קובע, שכל מי שמוכר רכב שאינו בבעלותו - סוחרי רכב, חברות ליסינג, חברות טרייד-אין וכו' - יחויב למסור לקונה "טופס גילוי נאות" בחתימתו, המפרט את הידוע לו על הרכב. החוק אפילו לווה בסנקציה לא מבוטלת: סוחרי רכב מורשים שיתפסו בהסתרת מידע, ייאלצו לשאת בקנס של עד 150 אלף שקל.

נקדים ונאמר, שחלק גדול משוק הרכב המשומש נשלט כיום על-ידי גורמים ממוסדים. כ-50-80 אלף כלי רכב נפלטים מדי שנה לשוק באמצעות מגרשי המכר של חברות הליסינג וההשכרה. בנוסף, אחוז לא מבוטל מכלל העסקאות בשוק המשומשות מבוצעות על-ידי שירותי הטרייד-אין של היבואנים. לא נשכח גם את עשרות הסוחרים הפרטיים, שחלקם משמשים כצינור לניקוז כלי הרכב הפחות מבוקשים של חברות הליסינג, ואת אלפי המאכרים שהמגרש שלהם נמצא בטלפון הנייד.

מבדיקה שערכנו עולה, שלפחות הגופים הממוסדים הגדולים מנסים לשמור כיום על מראית עין של גילוי נאות. במגרשים של חברות ליסינג והשכרה ניתן למצוא את "טופס הגילוי הנאות" הסטנדרטי, שנמסר לכל דורש, אם כי לא נעשים מאמצים מיוחדים כדי ליידע את הלקוחות על קיומו של החוק החדש.

אבל, בדיקה שטחית מגלה את אחד ה"באגים" המרכזיים של החוק. על-פי נוסח החוק, העוסק ברכב צריך לפרט את פרטי בעל הרכב, את מצב הרכב והאם היה בבעלות תאגיד. בנוסף, הוא צריך לרשום את מספר הבעלים הקודמים של הרכב ו"ככל הידוע לו, אם הבעלים הקודם היה חברה שעיסוקה החכר, גם את שמה ומספרה של החברה". כלומר, אם הרכב היה בבעלות חברת ליסינג או השכרה די לציין עובדה זו. החוק לא דורש לפרט מי היו המשתמשים בפועל של אותו רכב, ולפיכך לא יכול הרוכש לדעת האם הוא ננהג על-ידי נהג יחיד או שימש לצורכי מינהלה/הובלה ונהגו בו עשרות נהגים.

וזו עוד הבעיה הקטנה. חוק הגילוי הנאות לא מחייב את המוכר לגלות, למשל, האם רכב הליסינג או ההשכרה היה בשימוש צה"ל או משרד הביטחון. מדובר בהבדל עם משמעות כספית גדולה: כלי רכב שהיו בבעלות צה"ל או משרד הביטחון סופגים הפחתה אוטומטית במחירון שמגיעה ל-35%, לעומת זאת "סתם" רכב ליסינג, שנהנה מ"הפחתת ליסינג" צנועה הרבה יותר, שבדרך-כלל מגיעה ל-15%. לא מדובר בסוגיה תיאורטית. כבר היום נפלטים למגרשי המשומשות מאות רכבי ליסינג, בתום שלוש שנים בצה"ל. הזרם עתיד להתגבר בחודשים הקרובים ולהגיע לאלפים. הקונה אמנם יכול לדעת פרטים בסיסיים על מצבם, אבל עדיין ישלם את אותו מחיר על רכב שהסיע מהנדס מאינטל ועל רכב ששימש את החבר'ה ב"גולני". החתול, עם כל הכבוד לחוק, נשאר בשק. *