יוזמה: ביטול הסבסוד להשכלה גבוהה תמורת שכר מינימום לחיילי צה"ל

ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים: "לא יכול להיות שרק 50% מהנוער הולך לצבא, וגם לא מקבל עבור השירות תמורה מינימלית. למה לתת עדיפות למי שמשתמט שיכול ללכת ולעבוד תמורת שכר מלא?"

"יש היום בצה"ל ובמערכת ההשכלה הגבוהה מערכת עיוותים מאוד גדולה שחשוב להסדירה", אומר ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים, לקראת פאנל בנושא "מנועים כלכליים להשכלה הגבוהה" במסגרת כנס הרצליה שייערך ביום שלישי הקרוב. שיינין, ביחד עם דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יציגו בכנס מודל שאמור לשפר את סיכוייהם של חיילים להשתכר בכבוד ובכך לעזור להם בהשתלבותם במערכת ההשכלה הגבוהה.

"לא יכול להיות שאנחנו חיים במדינה שרק 50% מהנוער הולך לצבא ולא מקבל עבור השירות תמורה מינימלית. למה לתת עדיפות למי שמשתמט שיכול ללכת ולעבוד תמורת שכר מלא?", שואל שיינין ומצביע על הנקודה העיקרית של המודל - ביטול הסבסוד הממשלתי להשכלה הגבוהה תמורת תשלום שכר מינימום לחיילים המשרתים בצה"ל (בדמות מענק חד-פעמי בשחרור כפול מספר חודשי השירות). כך, מאמינים השניים, מהכסף שייחסך מסבסוד ההשכלה הגבוהה אפשר יהיה לשלם לחיילים שכר הוגן יחסית ואולי אף לעודד התגייסות לצבא. "העלות למשק במצב כזה תהיה בקושי 3.5 מיליארד שקל בשנה אבל התמורה לביטול העיוותים הקיימים תהיה גדולה", מסביר שיינין בשיחה עם "גלובס".

לחזק אוכלוסייה חלשה

שיינין ושטרום מוטרדים מהנטל שסופגים החיילים המשרתים בצה"ל, שרובם משתכרים מאות שקלים בודדים בחודש, לעומת המשתמטים שמתחילים באופן מיידי את חייהם האזרחיים ויכולים לעבוד תמורת שכר מלא וליהנות מלימודי השכלה גבוהה מסובסדים. כך יוצא, לטענתם, שבנוסף על העיוות הקיים בשיעור הנשיאה בנטל השירות הצבאי, אותה אוכלוסייה המשרתת בצה"ל גם מסבסדת כלכלית את אלה שאינם משרתים והעיוות גדל.

בנייר העמדה שלהם כותבים השניים כי המשך העיוות ואיתו תופעת ההשתמטות מצה"ל עלולים להביא ל"פגיעה באיכות הצבא שמשמעותה נזק כלכלי כבד למשק הישראלי ברמת המאקרו". לדברי שיינין, "עלול להיות מצב שהעיוותים האלה יגרמו לפחות אנשים להתגייס ולמערכת לקרוס, וכדי להחזיק צבא יהיה צורך בתשלום משכורות מאוד גבוהות לחיילים. זה עלול לבוא בדמות מסים גבוהים יותר לאזרחים".

אז מאיפה יגיע הכסף לתשלום שכר מינימום לחיילים? כאמור, מביטול הסובסידיה הממשלתית להשכלה הגבוהה, שם מצביעים השניים על עיוות נוסף. לטענת שיינין ושטרום, דווקא בעלי ההישגים הגבוהים הלומדים במוסדות היוקרתיים מגיעים בדרך כלל משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות וזוכים לסבסוד שכר הלימוד.

לטענת השניים, הבעיה הכלכלית במערכת זו היא שאין עידוד לקבוצת אוכלוסיה חלשה יחסית ששירתה בצה"ל לרכוש השכלה גבוהה.