רפי מלניק: "אנחנו עומדים אך ורק מעל מדינות האזור ותורכיה"

פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, הציג היום את מדד החוסן הכלכלי, אחד מגולות הכותרת של כנס הרצליה. לדבריו, השיפור בחוסן הכלכלי בישראל בשנתיים האחרונות היו גדולות מהמקובל במדינות הנמנות עם הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD, אך הוא לא תורגם לחוסן חברתי. "בשנה האחרונה הצגנו עלייה מסוימת, אך רמתנו עדיין נמוכה מאוד - ומבלי להתמודד בצורה ישירה עם הבעיות החברתיות, החלחול אינו אוטומטי". המדד, נציין, בנוי מסדרה של מדדים בשלושה מישורים: חוסן כלכלי, חברתי ופוליטי.

מלניק ציין כי העוני ואי-השיוויון נחשבים לפרמטרים החשובים ביותר של הנושא החברתי, ובמישור הפוליטי, יציבות המשטר והיעדר אלימות הם הרכיבים החשובים ביותר. לדבריו, הביצועים של כלכלת ישראל בשנת 2009 יהיו - חרף היותם קשים - מתונים יותר מאלו של ממוצע ה-OECD.

כלכלת ישראל ממוקמת במקום ה-21 במדד החוסן הכלכלי, "דבר שכמובן מגדיל את היכולת שלנו להתמודד עם המשבר שאנחנו נכנסים אליו, וגם בא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה". במדד החברתי, "ישראל נמצאת במקום מכובד", אך נמוך מרמת הייחוס (100) אותה מייצגת ארה"ב, כאשר מדינות סקנדינביות שונות ממוקמות מעליה. "אנחנו עומדים אך ורק מעל מדינות האזור ותורכיה".

במדד הפוליטי-משטרי ישראל נמצאת בחלק הבינוני-נמוך (מקום 26). "ישראל התקדמה כלכלית בקצב מהיר יחסית, אך מצבה הפוליטי נסוג יחסית למדינות אחרות. הכלכלה משתפרת, החברה נסוגה - עולה ויורדת", אמר פרופ' מלניק. "אנחנו מתקדמים בכלכלה, אך לא מתקדמים בהתאם בחברה".

עוד עולה מהנתונים, כי יש מתאם פוליטי מובהק בין הרמה החברתית לרמה הפוליטית. "הופתעתי", העריך מלניק את התוצאות. מלניק כינה את הנתונים "תמונה מאוד לא סימפטית", כיוון שבעשור האחרון חלה ירידה הן בתחום החברתי והן בתחום הפוליטי."בעשור האחרון אנחנו דורכים מקום בשני התחומים האלה, במקום פריצת דרך".

נציין, כי פרופ' גבריאל בן-דור, ראש ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, הראה כי הגרף המייצג את האמון במוסדות ובמנהיגות נמוך מהותית מהגרפים האחרים המרכיבים את מדדי החוסן הלאומי בקרב האוכלוסיה היהודית.

בן-דור דיבר על כך שמדד נוסף, "מדד הפחד", איננו מגדיר בהכרח את המגמות במדדים האחרים של פטריוטיות מיליטנטיות או אופטימיות. נתונים נוספים עולים מקרב האוכלוסיה שאינה יהודית; "אם אנחנו מדינה יהודית שמפלים את הערבים לרעה, אנחנו לא חושבים כך וגם הערבים לא כל כך חושבים כך ועל כך מעידה רמת האמון שלהם במוסדות השלטון (הגבוהה מזו אצל האוכלוסיה היהודית)". מדובר במוסדות כמו ביטוח לאומי, מערכת המשפט ומפלגות. כך למשל, בית המשפט העליון זוכה ליותר אמון מאשר אצל הרוב היהודי. ועם זאת, הוא מציע לעמוד על המשמר בכל הנוגע לאוכלוסיה הדרוזית: "אם מדינת ישראל לא תעשה משהו דרסטי, אנחנו נאבד את הציבור הדרוזי כפטריוטי".