הכוח למסות הוא הכוח להרוס

כלכלת ישראל זקוקה כיום למנהיגות כלכלית אמיתית עם יושרה וחזון, בעלת יכולת לראות לטווח ארוך. מה שנדרש הוא מנהיגות חזקה, אך ממשלה רזה יותר. פחות כסף לממשלה, יותר כסף לאזרחים. במקום להרחיב את התקציב באמצעות תוכניות כלכליות הזויות, יש להפחית מיסים כפי שמציע יו"ר הליכוד בנימין נתניהו.

הממשלה יזמה לאחרונה תוכניות גרועות ובזבזניות אשר רק יעמיקו את המיתון. התוכניות האלה של הממשלה יעלו לפי ההערכות כ-50 מיליארד שקל (כ-7% מהתוצר), והן יהוו חסם לצמיחת המשק. התוכניות הכלכליות מזרימות את כספם של משלמי המיסים לחברות, מנהלים ואנשים אשר כשלו וקיבלו החלטות שגויות. בכך, הממשלה מעבירה מסר בעייתי לפיו אין מחיר לכישלונות. התוכניות, אינן מאפשרת תיקון אמיתי בשווקים, שכן גופים ואנשים הצפויים ליהנות מההטבות ממשלתיות, לא יתקנו טעויות, לא יפחיתו בעלויות ולא יפעלו בגמישות ובחדשנות.

הפוליטיקאים מצליחים להטעות את הציבור ולשכנעו בצדקת המדיניות הממשלתית, שכן קל להבחין בתוצאות המיידיות של ההתערבות הממשלתית, וקשה לראות את ההשפעות השליליות העתידיות. הציבור בישראל גם הורגל לראות בממשלה אמצעי לתיקון עיוותים בכלכלה.

בממשלה מאמינים בתיאוריה השגויה של ג'ון מיינרד קיינס אשר טען כי על הממשלה להתערב בשווקים, בין היתר, באמצעות הזרמת אשראי, גם עם הדבר כרוך ביצירת תקציב גירעוני. אלא שהוצאה גירעונית מהווה למעשה תחבולה בידי הממשלה להחרמה נסתרת של כספי האזרחים. הכספים שהממשלה מזרימה לשווקים אינם מגיעים מאיזה כספת ממשלתית גדולה בה מצויים מיליארדים, אלא נלקחים ממשלמי המסים ומחולקים לאלו שהממשלה חפצה ביקרם. למעשה, התוכניות הכלכליות מחייבות את העלאת נטל המס, דבר שיאיץ את המשבר הכלכלי.

אם רוצים לחלץ את המשק מהמשבר הכלכלי, יש לקצץ בתקציב ולקדם הפחתת מיסים דרמאטית היוצרת תמריצים לאנשים ועסקים להשקיע, לייזום ולעבוד. הפחתת המיסים על שכירים ועסקים תגדיל את ההכנסה הפנויה ואיתה את הגברת הביקושים והצמיחה הכלכלית ובכלל זה את צמצום האבטלה והעלאת רמת החיים של כלל תושבי המדינה לרמה המקובלת במדינות מערביות.

ג'ון מרשל, שהיה נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, קבע כי הכוח למסות הוא גם הכוח להרוס. מי שבידו הכוח להפחית מיסים ולחתוך בהוצאה הממשלתית, בידו הכוח לשקם ולהאיץ את הכלכלה. נראה כי בנימין נתניהו, אשר הצהיר כי בתוך קדנציה אחת יפחית את שיעור מס ההכנסה החל משנת 2010 מ-44% ל-35% ואת מס החברות מ-25% ל-18%, הוא המועמד המתאים ביותר להבראת המשק. *

הכותב, ד"ר למשפטים, הוא עורך דין בתחום המיסוי ומרצה במסלול האקדמי המכללה למינהל