שר אוצר בנעלי ספורט

משימה ראשונה של המתמנה למשרד: לרוץ ומהר - לפני שיטרפו את המשק האריות

הלצה שחוקה מתארת אמריקני ויפני שהתקלקל להם הג'יפ בספארי. בעוד הם עומדים ותוהים מה לעשות, מגיח לקראתם אריה דוהר. היפאני מחיש צעדיו בבהלה ואילו האמריקני נעצר, שולף מתיקו נעלי ריצה ונועל אותם. קורא אליו היפאני: "השתגעת? אתה סבור שתרוץ מהר מהאריה?" צוחק האמריקני: "לא, אבל אני בטוח שבנעליים אלה ארוץ מהר ממך".

על שר האוצר הבא להגיע לתפקיד נעול בנעלי התעמלות ונכון להריץ את המשק הישראלי קצת מהר יותר מהמשקים המתחרים.

מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי מטעה. העובדה שעדיין לא נתקלנו באריות אינה ערבות לכך שהם אינם משחרים לטרף. לכאורה, עולם כמנהגו נוהג - רוב האנשים, בין אם הצביעו למרץ החדשה, או שמו אתמול בקלפי פתק לטובת "האיחוד הלאומי", עדיין עובדים, עדיין מרוויחים, ועדיין קונים.

מאידך הסיכונים ברורים, גלויים ופורסמו בכל חוצות העיר:

  1. תחזית קרן המטבע קיבלה תפנית שלילית ביותר ומעריכה כיום ששיעור הצמיחה הגלובלית ירד ל- 0.5% ב- 2009, המדינות המפותחות יציגו ירידה בפעילות בשיעור 2.0% בממוצע ואילו שיעור הצמיחה במדינות המתפתחות ירד בממוצע ל- 3.3% בלבד לעומת שיעור צמיחה ממוצע של 6.3% ב- 2008.
  2. תמונת האמון מטרידה במדינת ישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בתלילות עקומי התשואות הממשלתיים.

גרף העמודות שלהלן מציג את הפער בין תשואת אג"ח ממשלתי לטווח 10 שנים לבין תשואת אג"ח ממשלתי לטווח שנתיים (הנתונים נכונים ל-1 בפברואר).
ניתן לתת לגרף אינטרפרטציות שונות אבל בשורה התחתונה להערכתי הוא מבטא לעתידנו פרמיית סיכון גבוהה יחסית (ישראל היא העמודה הקיצונית מצד ימין).

אלה אלקלעי


עצותי למי שירכיב את הממשלה הבאה:

  1. שר אוצר מקצועי - התהליכים הכלכליים מורכבים וחייבים להבין את ההשלכות שעשויות להיות למהלכים בתחום, נדרשת יצירתיות בפיתרונות, יכולת לקיים שיח מקצועי נרחב עם מגוון מגזרים וקולגות מעבר לים ולכן יש להתעקש על אדם בעל ניסיון כלכלי מוכח ועשיר.

  2. יצירת מקומות עבודה - זו המשימה הראשונה של שר האוצר, בכך מצמצמים את היקף הכספים המוזרמים לתמיכות, שומרים על רמת ביקושים פנימיים במשק, שומרים על הכנסות המדינה ממסים ומקטינים בריחת מוחות וכישרונות.

  3. תשתיות אחרות - כשנדרשת הזרמת כסף מהממשלה לעידוד הכלכלה, מקובל לחשוב מיד על השקעה בתשתיות: יותר כבישים, יותר רכבות, גשרים, נמלים.
    אחרי שמימשנו את החזון הציוני והלבשנו את הארץ בשלמת בטון ומלט, כדאי לחשוב על השקעה בתשתית האנושית: יותר מורים, רופאים ומהנדסים.

כיווני השקעה - לנעול את נעלי התעמלות רגע לפני כולם

במושב האחרון של ועדת הכספים הנוכחית, הציג מנכ"ל מוטורולה את תמונת הפעילות הגלובלית ולפיה פחות מ-7% מהתוצר הגלובלי הוא מתעשיית ההיי-טק, פחות מתעשיית הרכב, התקשורת והאנרגיה. מדינת ישראל תורמת 0.3% בלבד לסך כל התוצר הגלובלי.

האמריקאים והאירופאים משקיעים באנרגיות מתחדשות, בריאות וטכנולוגיה. אלו הן ללא ספק המנועים שמזהים שם כמשמעותיים ביותר לשמירה על רלוונטיות התעשייה המקומית.
היי טק וקליין טק הם אולי הקטר אבל אין לזלזל ברכבת.

על שר האוצר החדש להבין שתעשיות שייסגרו בישראל ובייחוד תעשיות בסיסיות שאינן מושתתות על טכנולוגיות ייחודיות, ייפתחו מחדש בהודו, בסין ובברזיל וקשה להחזירן למקומותינו.

תעשיות בסיסיות אלו והתמיכה בהן עומדת בבסיס תוכנית 2028 שהכין צוות ברשות אלי הורביץ ודוד ברודט עבור משרד ראש הממשלה. תועשיות אלו תורמות רבות למשק התעסוקה, לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים וליציבות המשק. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא שהמשבר יגרום להיעלמותן מהמפה המקומית, שכן יהיה קשה מאוד להחזיר אותן לכאן.