דואגים לציבור? סתם התאהבו ברגולציה

רשימת שידורי החינם פוגעת לא רק בערוצים בתשלום, אלא גם בהתאחדות לכדורגל, בקבוצות, וגם בצופים עצמם

1. הנה שוב יצאה ביום שני מועצת הכבלים והלוויין בהחלטה שקשורה לערוצי הספורט. החלטה שמעדכנת את רשימת האירועים המוכרזים שעודכנה רק בשנה שעברה. בעברית קלה יותר הכוונה היא לרשימת המכולת החשובה ביותר לצרכן הספורט הישראלי - שידורי הספורט שהוא מקבל בחינם. כותרת ההחלטה הפעם היתה משהו בסגנון "הציבור הישראלי יקבל יותר אירועי ספורט בחינם".

למען האמת, אני מודה שהכותרת הזאת פעלה גם עליי. אכן, יש יותר אירועים בחינם. אבל בבחינה אמיתית יותר של רשימת המכולת, התברר שהאמת מצויה כרגיל בפרטים הקטנים. נתחיל מזה שאין שום בעיה להרכיב רשימה שמבחינה כמותית יש בה יותר אירועי חינם - אם מצרפים אליהם את אליפות ההוקי של מחוז מרכז, טורניר הכדוריד של קיבוצי הנגב ואליפות הבדמינטון של נערות ראש העין וכו'. מה שנעשה גם כאן בחלק מהתכנים.

אלא שמבחינת חשיבות, הרשימה דווקא הוציאה אירועים מוכרזים מהותיים הרבה יותר שכבר היו ברשימה. למשל, היא הוציאה משם את שידור משחקי הבית של הנבחרת הצעירה בכדורגל ואת משחקי הבית של הנציגות הישראליות בשלבי המוקדמות של גביע אופ"א והצ'מפיונס ליג. גם את משחקי הידידות של הנבחרת הבוגרת היא הוציאה.

מצד שני, בואו נראה מה הרשימה כן כוללת (אזהרה: כאן קחו אוויר): משחקי המונדיאל - משחק הפתיחה, ארבעה משחקים משמינית הגמר, שניים מרבע הגמר, חצאי הגמר והגמר. זאת למרות שחוקי פיפ"א איתם מיישרים קו בכל המדינות באירופה דורשים רק את משחק הפתיחה, שני משחקי חצי הגמר והגמר; חצאי הגמר והגמר של טורניר הקופה אמריקה; גביע המדינה בכדורגל ובכדורסל - משחק אחד מרבע הגמר, ואת כל המשחקים מחצי הגמר והגמר; השיא הוא כמובן בגביע אופ"א - שידור כל משחקי החוץ של הנציגות הישראליות בשלבים המוקדמים ושידור כל המשחקים שלהן בשלב הבתים, וכמובן את חצאי הגמר והגמר של גביע אופ"א. כל זה בזמן שבכל מדינה מתוקנת באירופה יש חובה לשדר בערוץ פתוח רק את משחק הגמר, וגם אז ברוב המקרים רק אם נציגה מקומית העפילה אליו.

ובקיצור, אם יש דבר שהצרכן הישראלי לא יכול לבכות עליו ביחס לצופה בכל מקום אחר בעולם - הוא על חוסר בשידורים בחינם.

2. איפה הבעיה? לא נרחם כאן כמובן על ערוצי הספורט, שאת רוב הביקורת עליהם הם מרוויחים ביושר מדי יום. אבל שתי הפלטפורמות שנולדו כדי לשדר כאן ספורט - צ'רלטון וערוץ הספורט - ושניזונות מהתחברויות לערוצים שלהם בתשלום, איבדו כמעט לחלוטין את היכולת לשדר את אירועי הקצפת. בסופו של דבר את האירועים הגדולים והחשובים שמשיגים את הרייטינג הגדול, אפשר יהיה לקבל רק בערוצים פתוחים.

קחו את גביע המדינה בכדורגל. אם אני אוהד כדורגל ישראלי ממוצע, המועצה דואגת שאקבל את המשחק המרכזי של שלב רבע הגמר בערוץ פתוח, וכן את שני חצאי הגמר והגמר. שלבים מוקדמים בתשלום? אני אחייה בסדר בלי הפועל חיפה נגד אום אל פאחם.

גם בעניין הצ'מפיונס אני מסודר, יש לי את שלבי ההכרעה ובעצם את המשחקים המרכזיים בשלבים המוקדמים. מליגת העל דואגים שאקבל את המשחק המרכזי ביום שני - דבר שלא קיים כמעט בכל מדינות אירופה - כך שגם כאן אני די מסודר.

מי שיינזק מכל הרגולציות האלו בסופו של דבר, מלבד ערוצי הספורט, הם הגופים שמחזיקים בזכויות: ההתאחדויות והקבוצות. בעוד כמה שבועות אמורים בהתאחדות לכדורגל להרכיב את המכרז לשידורי ליגת העל ובתוכו יהיו גם גביע המדינה, גביע הטוטו, הליגה לאומית וכו' וכו'. אבל לפי כל הרגולציות, ההתאחדות לכדורגל אמורה להציע את הזכויות האלו לערוצים שיודעים שאת המשחקים המעניינים הם יצטרכו להעביר לערוצים פתוחים. עכשיו, מי בדיוק יסתער על חבילת גביע המדינה הכל כך ריקה מתוכן? ובהשלכה הלאה: איך אמור הכדורגל הישראלי להכניס כמה שקלים מזכויות שידור?

לא רק גופי הספורט וההתאחדות ייפגעו, גם הצופה הישראלי ירגיש מהר מאוד שהרגולציה שמגינה עליו עכשיו היא זו שגורמת לכמות השידורים שהוא מקבל לרדת באופן משמעותי. אף ערוץ ספורט לא ייגש לשדר את שחר פאר או דודי סלע בסיבוב הראשון או השני בגראנד סלאם, כשהוא מחויב לשים את זה בערוץ פתוח. כנ"ל כל ספורטאי ישראלי יחידני שלפי החלטת המועצה אם הוא מופיע באליפות עולם או אליפות אירופה, מחוייב להיות בערוץ פתוח. את אותם ספורטאים נמשיך לראות אחת לארבע שנים במשחקים האולימפיים בלבד.

3. איך יודעים שההחלטה לא כזאת נקייה ובכל זאת נגועה באינטרסים? שימו לב להפרדה בין שידור קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים. לפי ההחלטה של המועצה, שידור של הישראליות במשחקי חוץ יהיה מחוייב בערוצים פתוחים כבר בשלב המוקדמות. למי שייכות הזכויות של משחקי החוץ? לא לקבוצות עצמן. ברוב הזכויות האלו מחזיקה חברת השיווק הגרמנית ספורטפייב, והיא זו שעכשיו תיאלץ למכור את הזכויות לערוצים הישראליים שמצדם יציעו עליהם מחירים מגוחכים בשל העובדה שהרגולטור הוציאה מהמשחק את כל השחקנים הראשיים.

ההפרדה הזאת בין משחקי החוץ למשחקי הבית מבטיחה שהקבוצות הישראליות וההתאחדות הישראלית לא ייפגעו. כי הזכויות של משחקי הבית שייכות לקבוצות הישראליות (גביע אופ"א, צ'מפיונס) ולהתאחדות (נבחרת), ולפי החלטת המועצה הן דווקא כן יכולות למכור את המשחקים האלו לערוצים בתשלום. אף אחד לא מונע מהם לשדר את זה בערוץ בתשלום. מכאן המשוואה פשוטה: יש מלחמה בין צ'רלטון לבין ערוץ ספורט, המלחמה הזאת תקפיץ את מחיר הזכויות, והקבוצות הישראליות - לפחות במקרה הזה - ייהנו. לא מריח טוב הסיפור הזה. והתחושה היא שחוסר השוויוניות הזה מול חברה זרה (מעניין מה היה קורה אם היה מדובר בחברה ישראלית) לא יעמוד במבחן המשפטי.

4. ההחלטה האחרונה שלקחו השבוע במועצת הכבלים, שמצטרפת לכשל הרגולטורי של המועצה מלפני חודשיים (ושתוקע בעיקר את ערוץ הספורט), תגלגל כדור לחץ עצום בשבועות הקרובים לפתחה של המועצה.

סתם תחושה אישית: במועצה לא יעמדו בלחץ.

צרו איתנו קשר *5988