גם גאידמק מתנגד לשכר-טרחה של 8 מיליון שקל שדורש הכונס על אחזקותיו באוסיף

טוען כי שכר-הטרחה שמבקש עו"ד פיני יניב הינו "חסר כל פרופורציה ביחס לנסיבות הכינוס, מופרז ומופרך בכל קנה-מידה" ; אורי שני וקיטאל החזקות הגישו גם הם בשבוע שעבר התנגדות לשכר-הטרחה שמבקש עו"ד יניב

ארקדי גאידמק מצטרף לאורי שני ומביע גם הוא התנגדות לבקשתו של כונס הנכסים על אחזקותיו בחברת אוסיף , עו"ד פיני יניב, לפסוק לו שכר-טרחה בסך 8.1 מיליון שקל בגין מכירת מניות השליטה של גאידמק בחברה לחברת ישרס . "שכר-הטרחה הינו חסר כל פרופורציה ביחס לנסיבות הכינוס, הינו מופרז ומופרך בכל קנה-מידה וחורג באופן חסר תקדים מן המתווה שנקבע בפסיקה", טוען גאידמק.

גאידמק מדגיש כי אישור שכר-הטרחה המבוקש יביא לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת של שכר-טרחה חסר תקדים עבור חודשיים וחצי של עבודה בפועל, זאת מבלי שקיימות נסיבות המצדיקות שכר-טרחה כה חריג. לדבריו, הליכי הכינוס לא דרשו מהכונס מאמץ מיוחד, והוא לא נאלץ להתמודד עם קשיים בלתי צפויים או חריגים יחסית. גאידמק מציין כי בתיקים סבוכים הרבה יותר שולם לבעלי תפקיד שכר-טרחה נמוך בהרבה.

שעות עבודה

גאידמק טוען כי יש לקבוע את שכר-הטרחה בהתאם לשעות העבודה של הכונס בפועל ולא כפי שהכונס דורש - כאחוז מהתמורה בעסקה. ואולם, הוא מציין כי גם את תתקבל דרישה זו של הכונס - שכר-הטרחה שיש לשלם נמוך בהרבה מזה המבוקש.

גאידמק מסביר כי אמנם המניות נמכרו לישרס תמורת 134.4 מיליון שקל, ואולם, לדבריו, בטרם התחיל הכונס לפעול למימוש המניות עמדה בפני בנק מזרחי-טפחות הצעה של עו"ד יוסי שגב לרכוש את המניות בכ-110.5 מיליון שקל. לכן, לטענת גאידמק, פעולות הכונס הניבו לקופת הכינוס תועלת שולית של 24.5 מיליון שקל, ואם שכר-הטרחה צריך להיגזר מהתמורה - הרי שהוא צריך להיקבע כ-6% מהתועלת השולית שהצמיח הליך הכינוס - קרי 1.47 מיליון שקל.

אורי שני וחברת קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי הגישו בשבוע שעבר את התנגדותם לשכר-הטרחה שמבקש עו"ד יניב, בטענה כי מדובר בהליך כינוס נכסים קצר ופשוט, ופסיקת שכר-טרחה בסכום אסטרונומי כמבוקש תקשה על יתר נושיו של גאידמק לגבות את חובם. (פש"ר 2481/08).

צרו איתנו קשר *5988